יוון וקפריסין נקיות. איך הן עשו את זה?

לפני שהתכבד בתפקידו כסגן שר הבריאות, אמר יואב קיש שלא יהיה גל שני, תהיה אדווה קלה, כך האיש אמר "אדווה קלה". בטח היום הוא מצטער על כך, אבל המסר הועבר והנזק כבר נעשה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
סנטוריני, יוון | צילום: shutterstock
סנטוריני, יוון | צילום: shutterstock

יואב קיש והאדווה הקלה

סוף סוף אחרי ש"מצאנו" שפרופסור סיגל סדצקי היא זאת שהביאה עלינו את חזרת המגפה ויש את מי להאשים, צריך להסיק מסקנות מהגל השני, כדי אולי למנוע את הגל השלישי. חוץ מהמבוגרים, אלו שבדרגת סיכון, הדור הצעיר שחרר מנועים כאילו אין מחר ואין נגיף. זה לא רק הסלבס, זה כולם, פשוט כי חתונות, מסעדות, מסיבות סיום וחדרי כושר הם לא משהו שניתן ליישם בו ריחוק חברתי.

בשבילי חדר כושר הוא עיר מקלט. אני אוהב את המקום, את האנשים ואת סוג הפעילות שם, אבל כמה ימים לפני הסגירה הרשמית, ניתקתי מגע כי הערכתי שרמת הסיכון הולכת וגדלה. במסעדות הייתי פעם אחת, אולי פעם אחת יותר מדי, פאבים הס מלהזכיר, וכן גם אוזלת יד מנהיגותית בכל הרמות תרמה את שלה.

אני לא שוכח, למשל, שיואב קיש – קצין, טייס וג'נטלמן – אמר באולפנים, לפני שהתכבד בתפקידו כסגן שר הבריאות, שלא יהיה גל שני, תהיה אדווה קלה, כך האיש אמר "אדווה קלה". בטח היום הוא מצטער על כך, אבל המסר הועבר והנזק כבר נעשה.

יואב קיש | צילום: ויקיפדיה
יואב קיש | צילום: ויקיפדיה

כשהציבור רותח מזעם כלכלי מוצדק, כדאי אולי פחות לדבר ויותר לעשות. אני מאוד חושש שאם בתוך שבועיים לא נרגיע את המפלצת, נצטרך לחזור לסגר מלא, על כל המשתמע מכך. יוון נקייה לפחות כרגע, גם קפריסין. איך הן עשו את זה, הרי הן כל כך דומות לנו. ובכל זאת שם המצב יותר מאוזן ומאופק, בשביל לדעת את התשובה, אצטרך פעם, בשפל המגפה, להפליג לשם ולקבל תשובות.

קריאה תמה

אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות. עכשיו מתברר שכשמקומות הבילוי לא יכולים לספק את הסחורה, כדאי לחשב מסלול מחדש ולחזור לקרוא יותר ספרים. יש ספרים מדהימים ודווקא בתקופה משברית, יחסי הגומלין בין הכותבים לקוראים בכל העולם עומדים בסימן של עלייה.

אנשים שהמילה סגר מעוררת בהם תסמונת שואתית, קונים 100 ביצים טריות ושני קילומטרים של גלילי נייר טואלט. כדאי גם להסתכל על ההישרדות הרוחנית, להתנתק מהמסכים מדי פעם ולשוט בתוך אוקיינוס מופלא של מילים, רעיונות וסיפורים מעוררי השראה. לא אעשה לכם ספוילר, אבל הספר "לכתוב כמו אלוהים" של אשר קרביץ, הוא יצירת מופת ששווה התייחסות. גם השפה, גם הרעיון, גם פרישת העלילה יוצרים חווית קריאה משובחת, שמציבה את הספר אצלי בקדמת ארון הספרים.

ויש גם ספרות זרה. הספר "המטופלת השקטה" הפך ללהיט היסטרי בשבועות האחרונים. ספר שחודר לתוך עולם חסוי מעין הציבור, מעבר לקירות המוסדות הפסיכיאטריים, הטיפול שם וההבנה איך שני הצדדים, המטפל והמטופלת, חווים את החוויה הטיפולית הקשה. זה רומן מתח פסאודו בלשי, אבל הכניסה שלו לתוך עולם רפואת הנפש, בתוספת תבשיל בלשי, עושים אותו מעניין, קריא וסוחף.

לפרקים, גם אם זאת אינה ספרות עומק במיטבה, אלא בעצם רומן טיסות בנוסח המקובל, התובנה שלי היא לקרוא סוג כזה של ספרות גם אם אין טיסות ואין בתי מלון.

אהבתם את הטור של צ'רקס? טורים נוספים כאן

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

תגיות

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram