בחודשיים האחרונים סוחף את הרשת פודקאסט חדש תחת הכותרת "שומעת?" ובו יושבות הילה מלמד (50) ונועה לוי גונן (53) ומדברות על החיים בכנות מצמיתה. הן מכירות אחת את השנייה עשרות שנים, אבל רק בשנתיים האחרונות התקרבו עד כדי שיחות נפש, שהולידו בשיא המקריות את הפרויקט המדובר.
"זה התחיל בכלל עם חברה נוספת, עו"ד עינת שרם שהופיעה בפודקאסט הראשון אבל בהמשך העדיפה להישאר מאחורי הקלעים, אבל לנועה ולי היה ברור שאנחנו ממשיכות לדבר על שלל נושאים בשיא הכנות. בדיוק כמו שאנחנו עושות כשאנחנו נפגשות על המרפסת שלי לקפה", אומרת השבוע מלמד.
צילום הפודקאסט היה מקרי לחלוטין. "יום אחד הודיעה שרם ללוי גונן ולמלמד שיגיעו למקום מסוים בקרית חיים.
"לא ידענו לאן אנחנו מגיעות", אומרת לוי גונן, "קיבלנו כתובת בקרית חיים מזרחית והגענו".
שרם ולוי גונן כבר היו בעיצומם של צילומים כשמלמד, שהתאחרה קצת הגיעה למקום. "לא הבנתי לאן אני מגיעה", מספרת מלמד, "וכשהגעתי, נועה מיד אמרה שאין זמן כי אני מצטלמת. כשקצת היססתי היא נזפה בי: 'זה לא שאין לך מה להגיד'. וזה נכון. שנים התחבאתי מאחורי הקלעים כעיתונאית. הייתי שייכת לדור העיתונאים ששומרים על אתיקה עיתונאית ולא מביעים עמדה, ואחר כך בתפקידים השונים שעשיתי כדוברת לא יכולתי באמת להביע את דעתי. אבל זה לא אומר שאין לי מה להגיד, כי יש לי והרבה, ואחרי שנים של שתיקה, כשהתיישבתי מאחורי המיקרופון ולפני המצלמה, הכל קרה בטבעיות. הילה של גיל 40 או 30 לא הייתה עושה את זה, אבל עכשיו זה התור שלנו".
צפו:
החיים שאחרי השביעי לאוקטובר
באולפן יושבות נועה לוי גונן, 53, גרושה ואמא של רוני בת 20 ואור בן 26. עם רקורד של תפקידים בכירים בהולמס פלייס, מנהלת מותג של חוף התמרים, סמנכ"לית שיווק הקריון, מנכ"לית הספורטלי בקרית מוצקין ועוד. והילה מלמד, 50, גרושה ואמא של ירדן בן 20 ואורי בת 17 וחצי, אשת תקשורת שבמהלך שלושת העשורים האחרונים מילאה מגוון תפקידי עיתונות ודוברות, והיום יוצרת תוכן עצמאית.
שתי נשים באמצע החיים, מאחוריהן קריירה ענפה ועשירה, אמהות, חברות ולכל אחת קילומטרים של ניסיון חיים, מנסות להציג את הדברים בדרך הכנה ביותר, גם אם יצליחו לעצבן כמה אנשים בדרך. באופן כזה או אחר, מבחינתן השביעי לאוקטובר טרף את הקלפים. "אני יכולה לומר בכנות שאני דעתנית גדולה, תני לי נושא ואטרחן אותך לדעת", אומרת לוי גונן. "רק שבמשך השנים זה היה מול חברים ולפעמים בטפטופים גם בפייסבוק, אבל תמיד זה היה ממקום מלא במגננות, כי הדעות שלי תמיד התנגשו בסטאטוס שלי, אישה נשואה, אישתו של, חברה של, אמא של, הבת של. שלא נדבר על כך שזה תמיד התנגש עם מקומות העבודה והתפקידים אותם ביצעתי. ולצערי, כשהתפלק לי, זה תמיד בא לרעתי".
לדברי לוי גונן, גם אצלה כמו אצל רבים, החיים השתנו אחרי השביעי לאוקטובר, אבל ביום שפרסמו את התחקיר על התצפיתניות, שראו והתריעו אבל אף אחד לנו הקשיב להן, משהו אצלה נשבר. "אצלי, באופן אישי זה נגע בכל עצב חשוף שהיה לי מילדות ועד היום. כתבתי מונולוג בפייסבוק, אבל לא ממש התייחסו אליו לצערי. רק כשהתיישבתי ואמרתי אותו מול המצלמה, שם הוא תפס", אומרת לוי גונן.
השביעי באוקטובר תפס את מלמד בתפקיד דוברת המכללה האקדמית בצפת, אבל יותר מהכל, גרם לפוסט טראומה להתפרץ אצלה. "חודשיים לא יצאתי מהבית, לא אכלתי, לא ישנתי ורק אחרי הרבה שיחות טיפוליות הצלחתי להביא את עצמי לצאת מהבית ולחזור איכשהו לשגרה, אבל גם להבין שאין סיכוי שאני עובדת בצפון הכל כך רחוק. התפטרתי ולראשונה חשבתי על עצמי ומה אני רוצה לעשות שיגרום לי להיות שלמה עם עצמי והבנתי, שאולי הגיע הזמן שאגיד מה אני חושבת. יותר מדי שנים שתקתי, ואולי זה הגיל, או התובנות שהוא מביא איתו, אבל הבנתי שאני לא רוצה לשתוק יותר".
