בקריות יש כמה וכמה מקעקעים ששמם הולך לפניהם וכדי שלא לשכוח איש מהם לא ננקוב בשמות. אך בין המקעקעים הצעירים בולטת דריה פטרוב, 23, מקרית חיים. פטרוב משלבת את הקעקועים עם העולם הרוחני ומעגנת את הקעקוע עם תחושה.
פטרוב עלתה לארץ בגיל שנתיים, למדה עיצוב גרפי ואדריכלות בתיכון קרית חיים ושירתה כמש"קית קישור בפיקוד העורף. לאחר השירות הצבאי עבדה שנתיים באילת. כשחזרה לקריות ציפו ממנה הוריה שתלך ללמוד באוניברסיטה אך פטרוב החליטה להישמע לליבה ולמדה לקעקע. "הכל התחיל מזה שאני אוהב להעתיק ציורים מעניינים וכל החברים תמיד אמרו לי שאני צריכה להיות מקעקעת" היא צוחקת "עם הזמן בדקתי וראיתי שזה מה שאני רוצה לעשות וכשהתחלתי לקעקע הבנתי את המשמעות של זה, זה משהו שנשאר על הגוף לכל החיים. ידעתי במאה אחוז שזה משהו שאני אצליח בו".
את הקעקוע הראשון על הגוף שלה, אישה-חתול שמתנוסס על גבה, עשתה פטרוב בגיל עשרים ומאז היא הוסיפה עוד כמה וכמה קעקועים שמעטרים אותה. "קעקועים מעבירים מסר בלי מילים. כשאני רואה בן אדם עם קעקועים זה מעביר לי את הסיפור של מי שמולי. לכל קעקע שיש לי יש משמעות. כמו הקעקוע שיש לי על היד מצילום של המשפחה שלי כשהייתי בת שלוש ונסענו לכנרת. קעקועים זו שפה ללא מילים".
במקביל להתמחותה בקעקועים למדה פטרוב NLP וכיום היא מאסטר NLP. "ההורים שלי בהתחלה לא כל כך אהבו את זה ורצו שאלמד באוניברסיטה" היא אומרת "הלימודים שעשיתי עד עכשיו והלימודים שאני ממשיכה זה במקביל להתפתחות שלי בתחום הקעקועים. מהיום הראשון ידעתי שיש דרך לשלב ביניהם, כי מקעקע הוא גם סוג של פסיכולוג". פטרוב מספרת "אחרי שסיימתי תואר מאסטר NLP נכנסתי יותר ללמוד את עולם התודעה והרוח שזה למעשה לקבל את מה שקיים".
לאלו שמגיעים אליה לעשות קעקוע מצפה חוויה שונה ממה שמכירים. פטרוב מעבירה את הלקוחות שלה תהליך ייחודי שנוגע לצד הרוחני והיא מסבירה: "זה מתחיל במפגש שבו מדברים, מבינים למה הלקוח רוצה קעקוע מסויים, אם זה בכלל מתאים לו, מבינים מה בעצם יושב עליו והתהליך של להבין את מי שמולי מוביל לפעמים גם לקעקוע אחר מאשר הרעיון הראשוני שהוא הגיע איתו. אחרי שבונים סקיצה אני מעגנת תחושה או רגש שרוצים להרגיש בכל פעם שמתבוננים בקעקוע כמו תחושה של אושר או אהבה. אם מישהו רוצה תחושה של שלווה אז אנחנו לומדים איפה זה נמצא בגוף, מתארים את התחושה בצורה או צליל ואז אני מעבירה את התחושה הזו לכל הגוף ומעגנת אותה בחלק של הגוף שבה היא נמצאת. ככה שבכל פעם שמתבוננים בקעקוע מרגישים את התחושה".
התהליך תבצע בסטודיו של פטרוב עם אור נרות וריח קטורת "כדי להחזיק את התדר של המקום ולשמור על האנרגיה שלי" היא מסבירה וצוחקת "כן, אפשר לקרוא לי רוחניקית וזה רק הולך ומתעצם. ההנאה שלי זו האינטראקציה שנוצרת תוך כדי התהליך והשארת חותם על הבן אדם".
לדבריה "אנשים מנסים לברוח מהכאב שלהם, בכללי אנחנו מנסים לברוח כל הזמן. יש לי את הכלים לשנות את המצב ויש מצבים שאחרי השיחה עם הבן אדם יכול להיות שהוא בכלל לא ירצה להתקעקע כי הכאב שלו נעלם וזה בסדר בעיני כי לשנות את הכאב של מישהו למשהו חיובי זה גם סוג של השארת חותם טוב".
בכדי לסגור את התהליך משתמשת פטרוב בקלפי אושו. "בסוף הקעקוע אנחנו פותחים קלף שנותן את המסר הסופי לכל התהליך והמסר הזה תמיד מדויק". היום ההורים שלה מקבלים את העיסוק שלה ועכשיו הם יכולים להיות קצת יותר מאושרים לאחר שנרשמה לתואר ראשון ללימודי טיפול באומנות.
המעוניינים להשתתף במדור "קרייתים" מוזמנים לפנות לדורון גולן, 054-3337313, doronphoto@gmail.com
