מחקר לרגל ט"ו בשבט: רק 3% מהצמחים בגינות הפרטיות בישראל הם מקומיים

הנתון המדהים הזה נחשף במחקר חדש שנערך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. עורך המחקר, ד"ר יותם ציפר ברגר: "שוק המשתלות מושפע מטרנדים עולמיים והציבור הישראלי רוצה לראות בגינתו את מה שהוא רואה בחו"ל". מאיזו מדינה מגיע הצמח הנפוץ בישראל? באיזה מקום נמצא הצמח הישראלי? 
הצמח הנפוץ בישראל. דק פרי (טקומית) צילום: ד"ר יותם ציפר ברגר

לקראת ט״ו בשבט, המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מפרסם מחקר חדש, המצביע על כך שרק 3% מהצמחים בגינות הפרטיות בישראל הם מינים מקומיים. זאת למרות שקיימים בישראל כ־2,000 מינים של צמחי בר.

המחקר, בהובלת ד״ר יותם ציפר־ברגר, ראש החוג לטבע וביולוגיה, בחן 200 חצרות ברחבי הארץ ומיפה 140 מיני צמחים. מהממצאים עולה, כי שלושת המינים הנפוצים ביותר בגינות כלל אינם מקומיים: במקום הראשון נמצא טקומית הכף (דק פרי הכף) שהופיע ברבע מהחצרות, אחריו פיקוס בנימינה ובמקום השלישי פיטוספורום יפני, שיח המזוהה עם הגינות הוותיקות של ישראל. רק במקום השישי נמצא צמח ישראלי, הרדוף הנחלים, האהוב מאוד בשל פרחיו הגדולים והססגוניים.

עוד מגלה המחקר, כי המקורות הגאוגרפיים הדומיננטיים בגינות הפרטיות הם מזרח אסיה (30%), אמריקה הטרופית (25%) ודרום אפריקה (15%). ד״ר ציפר־ברגר: "אין פסול בגינה אקזוטית, אך מדובר בהחמצה של הזדמנות סביבתית ותרבותית. צמחים זרים אטרקטיביים לבעלי גינות משום שהם גדלים מהר, פורחים בעוצמה, קלים לגיזום ומעניקים מראה טרופי. שוק המשתלות מושפע מטרנדים עולמיים, והציבור מבקש לשחזר בגינתו את מה שהוא רואה במגזינים מחו״ל, במיוחד באזורי החוף שבהם קיימת העדפה לצמחייה טרופית. מנגד, צמחי ארץ ישראל חסכוניים יותר במים, מותאמים לאקלים המקומי ועמידים למזיקים ולמחלות. חינוך להיכרות עם הצומח המקומי ומשמעותו ההיסטורית והתרבותית יכול לקדם את רעיון הגינה הארצישראלית. ביקור בחלקות הצומח המקומי בגנים הבוטניים בתל אביב ובירושלים ממחיש עד כמה מרהיבה יכולה להיות גינה המבוססת כולה על צמחי בר ישראליים".

למרות יתרונותיה האסתטיים, גינה אקזוטית כרוכה גם במחירים סביבתיים וכלכליים מאחר שרבים מהמינים הזרים צורכים כמויות רבות של מים, חלקם בעלי אופי פולשני העלול להתפשט אל השטחים הפתוחים, וקצב הצימוח המהיר שלהם מחייב תחזוקה וגיזום תכופים.

המלצות לשתילה בגינות פרטיות:
צמחי ארץ ישראל דורשים סבלנות אך משתלמים לאורך זמן. מומלץ לבחור מינים המותאמים לסביבה הטבעית באזור המגורים, לא להעמיס ולא לצופף יתר על המידה, ולשלב עצי פרי מקומיים (שקד, גפן), עצי צל (אלון, אדר סורי, לבנה רפואי), שיחים פורחים וריחניים (רותם, מורן) וצמחי בצל ופקעת לעונות החורף והאביב.

כמו כן, חשוב להתאים את העץ לגודל הגינה. למשל, להימנע משתילת אורן בגינת דירה בשל צמרתו הרחבה ושכבת המחטים שהוא משאיר, ויש להיזהר גם מעץ דולב שגדל לממדים עצומים ויוצר עומס תחזוקתי גבוה.

חלוקת מיני הצמחים בגינות הפרטיות לפי מקור גאוגרפי:

מקור גאוגרפי

אחוזים

צמחי ארץ ישראל

3%

מזרח אסיה

30%

אמריקה הטרופית

25%

דרום אפריקה

15%

אחר

27%

 

 

השארו מעודכנים

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

כדאי לקרוא

תגיות

שיתוף ברשתות החברתיות