נועם דמרי, תושב מעגלים ואב טרי, שימש בעבר מתנדב ומנהל מחוז דרום בעמותת "קו לחיים", שם ליווה מקרוב ילדים ובוגרים עם מוגבלויות. הניסיון הזה הותיר בו רצון לפתח כלי שיקומי שיאפשר לאנשים עם מגבלות פיזיות להתקרב לעולם המוזיקה, לא רק כמאזינים, אלא גם כיוצרים.
נועם: "בעיניי, המוזיקה היא לגמרי כוח על. מקרבת, מרפאת ומחדשת כוחות, ומה שהכי יפה הוא שזה קורה לשני הצדדים, למנגן ולמאזין. במהלך שנות התנדבותי ועבודתי בעמותת קו לחיים ולאחר מכן ב 'צוות סורוקה', שהפך מאוחר יותר לארגון 'מהפכה של שמחה', קבוצת מתנדבים שמגיעה אחת לשבוע לסורוקה לנגן ולשמח מטופלים ומשפחותיהם, נחשפתי להשפעתן של השירה והנגינה על כל הסובבים: חולים, עובדים, מתנדבים ואפילו רופא או אחות שהיו צריכים פשוט לעצור לרגע ולחייך. בסורוקה פשוט חיכו שנגיע למחלקות השונות ובהסעה לאירועי שיא של 'קו לחיים', הגיטרה הייתה יוצאת מהתיק בנתיבות ונכנסת אליו בטבריה. כולנו חזרנו צרודים אבל מרוצים. כשהגעתי לשלב הגמר בפרויקט, היה לי ברור שאשלב בו את הפן החברתי. התייעצתי עם ד"ר איתן פישר, ראש מסלול מכטרוניקה ומערכות אוטונומיות ב-SCE ומוזיקאי בעצמו, ויחד התחלנו לגבש רעיון ראשוני למערכת רובוטית אינטראקטיבית שתאפשר יצירת מוזיקה לאנשים עם מוגבלויות".
לאחר תהליך של מיקוד ובחירה, נולד הרעיון לכפפה החכמה שלהם – PlayAble – כפפה שמבוססת על חיישנים וטכנולוגיות מתקדמות, ומאפשרת כמעט לכל אדם, גם עם מגבלה פיזית, לבטא את עצמו דרך המוזיקה. נועם התחבר לאשר עם רעיון הפרויקט ויחד התחילו לעבוד עליו.
כך נולד"PlayAble", כפפה חכמה ואינטראקטיבית המבוססת על חיישני מתיחה המתרגמים תנועות אצבעות לתווים בזמן אמת. השם נושא בחובו את החזון של הפרויקט: Play (לנגן) ו־ Able (מסוגל), כל אחד יכול לנגן. על הכפפה למעשה מולבשים חיישנים המזהים את התנועות של האצבעות, ובאמצעות חיישנים אלו מתבצעת תקשורת בלוטוס לאפליקציה שיכולה לנגן את התווים, ברירת המחדל של האפליקציה היא ניגון בפסנתר אבל אפשר לשנות את הצלילים שיישמעו כמו כלי אחר בתוך האפליקציה עצמה, בדיוק כמו באורגנית/מקלדת שליטה.
בגרסתה הנוכחית, הכפפה מאפשרת נגינה של 5 תווים, אך הפוטנציאל רחב בהרבה, הוספת חיישנים תאפשר הרחבה לשבעה תווים ואקורדים שונים, כמו כן, נועם ואשר, הציגו ממשק המתחבר לכפפה המאפשר להגדיר במדויק את פעולת הכפפה, לכוון את רגישות החיישנים, וכן בחירה של תוכניות שונות בכפפה עצמה שיפותחו בהמשך, כגון: נגינת תווים, נגינת אקורדים, ואפילו נגינת שיר בודד שכבר מוטמע בכפפה לטובת משתמשים עם פחות רקע במוזיקה המשתמשים בכפפה ככלי שיקומי.
במהלך הפיתוח, נועם ואשר נפגשו עם אנשי מקצוע ומטופלים במרכז השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן", כדי להתאים את המוצר לצרכים אמיתיים בשטח כמו פשטות הפעלה, אפשרות להתאמת דרגת קושי, משוב למטפל ונגישות גם למי שמתמודד עם מגבלות קוגניטיביות. בעדי נגב הם נפגשו עם אחד מצוותי הריפוי בעיסוק. הרעיון הוצג בצורה כללית ובמהלך הפגישה נבנתה רשימת דרישות שברגע שיבואו לכדי מימוש, הכפפה תוכל להפוך להיות גם כלי שיקומי וטיפולי ולא רק חוויתי. עיקרי הדרישות הם- פידבק על אופן ההתקדמות של המטופל על בסיס השינוי בעבודה שלו עם הכפפה, יכולת שליטה על "התנהגות" הכפפה מבחינת רמת התנגדות לאותו מטופל, טווח התנגדות- גבול התחלה וסוף.
נועם ואשר הם תושבי עוטף עזה. בתחילת המלחמה אשר אף פונה מביתו עם משפחתו למלון בירושלים ונועם ואשתו גויסו שניהם למילואים ב-7 באוקטובר כשכל בני משפחותיהם פונו מיישובי העוטף. מאז, נועם מגויס ברצף למעט הפסקה של שבוע. העיסוק המרכזי שלו הוא עבודה עם אחת מרשויות העוטף שנפגעה ב7/10 והמרחב האזרחי בה. והוא רשם כבר למעלה מ-700 ימי מילואים במהלך השנתיים האחרונות. שניהם משלבים בין שירות מילואים אינטנסיבי לבין קידום הפרויקט. אשר, לוחם שריון, שבמהלך המלחמה לחם גם בצפון וגם בדרום בארבע סבבים שונים וגם כעת שהגדוד שלו וחצה כבר מזמן את היום ה-300 שלו למלחמה. במקביל, הם המשיכו לפתח את ה-PlayAble"", גם בתנאים מאתגרים. החזון שלהם הוא לאפשר לכל אדם, ללא קשר למגבלותיו, לחוות את המוזיקה ככלי לשיקום ולהעצמה.
ד"ר איתן פישר, ראש מסלול רובוטיקה ומערכות אוטונומיות במחלקה להנדסת מכונות ב-SCE: "במחלקה אנחנו מבצעים מעת לעת פרויקטים המשלבים טכנולוגיה, מוזיקה וטיפול. בפרויקט זה, הסטודנטים פיתחו פתרון ליצירת מוזיקה עבור אנשים עם מגבלות בכף היד. לפרויקט ערך טיפולי משמעותי. נהניתי מאוד לעבוד עם הסטודנטים שעל אף התמודדותם עם אתגרי המלחמה בכמה רמות, הצליחו להביא אבטיפוס מוצלח של הכפפה".
