"לא מיישרת קמטים בשביל אף אחד"

"לא מיישרת קמטים בשביל אף אחד"

"למחוק את סימני הגיל זה למחוק את הביטחון, את הניסיון, את היופי שבהתבגרות" * סמדר גנזי, דוגמנית עבר מפורסמת, מובילה מהפכה ויוצאת נגד טיפולי האנטי אייג'ינג
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
"אני מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה". סמדר גנזי | צילום: אריאל בשור
"אני מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה". סמדר גנזי | צילום: אריאל בשור

הפגישה עם סמדר גנזי החזירה אותי באחת לשנות ה-80. אני – בתחילת דרכי בעיתונות המקומית, והיא אחת הדוגמניות המפורסמות בארץ, מככבת כמעט בכל שבוע במדורי הרכילות בעיתונים בכלל ובמדור הרכילות ב"הד הקריות" בפרט. גם אם השנים נתנו בה את אותותיהן, היא עדיין יפהפייה, ואם תשאלו אותה: "אני אוהבת את עצמי הרבה יותר היום מאשר אז".

סמדר גנזי נולדה לפני 57 שנה בקרית מוצקין כסמדר כהן להוריה אריק ז"ל ורינה. היא גדלה בשדרות השופטים 29, היום שדרות גושן ("רסקו. יש עדיין רסקו?", היא שואלת). ביסודי למדה בבית הספר אחדות ובתיכון באורט ביאליק. בהמשך למדה הוראת חינוך גופני במכון וינגייט במסגרת העתודה הפדגוגית. בצבא שירתה כמד"סית.

"תמיד כששואלים אותי אני אומרת שאני סמדי כהן מקרית מוצקין. סמדר גנזי היא דמות תל אביבית", היא אומרת ומסבירה ששם המשפחה "גנזי" דבק בה לאחר נישואי בוסר, עליהם היא לא מרחיבה את הדיבור.

את הקריות עזבה לפני 39 שנה, אבל עד היום הן עמוק בליבה. "עזבתי את הקריות, אבל הקריות מעולם לא עזבו אותי", היא אומרת, ובכך אולי מחדדת את בקשתה שהריאיון איתה יתקיים פנים מול פנים, בקריות, ולא בשיחת טלפון בינעירונית. "כשאני באה לפה זה כמו ללחוץ על כפתור הרגש. על מתג. אני ישר מתחברת לכל המקומות התמימים שלי".

"זו האמונה בשקר הזה שככל שאני מתבגרת בגיל, הערך שלי יורד". סמדר גנזי | צילום: רמי זרנגר
"זו האמונה בשקר הזה שככל שאני מתבגרת בגיל, הערך שלי יורד". סמדר גנזי | צילום: רמי זרנגר

בחזרה אל שנות ה-80
את צעדיה הראשונים בעולם הדוגמנות עשתה גנזי עם מפיקי התצוגות מירה שפילמן ומאיר שפאן ובהמשך עם מיכה שטרייף ז"ל. היא הייתה דוגמנית הבית של דורין פרנקפורט, איתה נהגה לנסוע פעמיים בשנה לתערוכות אופנה בלונדון. עבדה גם עם גוטקס ונסעה לתערוכות של בגדי ים בחו"ל. "אלה היו ימים נהדרים", היא נזכרת, "אנחנו, הדוגמניות של שנות ה-80, היינו פורצות דרך, סוג של מייבשות ביצות בתעשיית האופנה. אני באתי אחרי קארין דנסקי, שאני חברה טובה שלה עד היום, עבדתי לצידה של תמי בן עמי ז"ל, ובכלל, קיבלתי חיבוק גדול".

אני שואלת אותה מי גילה אותה לראשונה ואיך החלה את דרכה בעולם הדוגמנות, ולא משערת שתשובתה כמעט תפיל אותי על הרצפה. גנזי: "זו מישהי שאני מחפשת אותה עד היום ולא מוצאת", היא אומרת, "אולי תכתבי את השם שלה בכתבה והיא תתגלה. היא גרה אז בחיפה, הייתה דוגמנית. קראו לה שרה וורצל. היא לא ידועה. היא הכניסה אותי לעולם הזה. אני ממש אשמח למצוא אותה ולדבר איתה, כי הכל בזכותה".

בנקודה זו אני עוצרת את גנזי ומהסה אותה: "שרה וורצל", אני מכריזה, "היא בת כיתה שלי מהתיכון. היינו החברות הכי טובות. כמעט בלתי נפרדות יום ולילה. אני זוכרת אותה יפהפייה אמיתית והיא חברה שלי בפייסבוק".

לאחר שאני מראה לגנזי את הפרופיל של שרה וורצל בפייסבוק, היא ממשיכה: "אני בכלל חלמתי להיות מורה לחינוך גופני. למדתי אז בווינגייט. לא היו לי בכלל חלומות בכיוון של דוגמנות ועולם הזוהר. גרתי אז בדירה שכורה בהדר. יום אחד יצאתי לבלות בפאב בכיכר חורב באחוזה. עמדתי ליד הבר עם דרינק. שרה הייתה שם. בלונדינית עם שיער ארוך, גבוהה. התחלנו לדבר. פתאום היא אומרת לי 'תגידי, בא לך להיות דוגמנית?'. אמרתי לה 'מה פתאום, אני מורה'.

"בימים ההם לימדתי התעמלות בבית כץ ולימדתי שחייה בבריכה בחיפה, לימדתי ג'אז, זה היה העולם שלי. 'אבל את מתאימה', היא התעקשה. "הייתי בת 21. במושגים של היום זה מבוגרת. היום אני מנטורית לדוגמניות צעירות והן מגיעות אליי כבר בגיל 13. אבל מכיוון שהייתי ספורטאית גם בנשמתי, אז בשביל הקטע ובשביל שתהיה לי חוויה לספר לנכדים שלי, אמרתי לה 'יאללה בכיף'.

"שרה דיברה עם מיכה שטרייף, דגמנתי בתצוגה שלו, וככה קיבלתי עוד ועוד תצוגות. זו הייתה תקופה שעבדתי במקביל כדוגמנית וכמורה להתעמלות קרקע ומכשירים במכבי ביאליק. היינו אז קבוצה לא גדולה של דוגמניות. כל אחת מאיתנו הייתה טייפ-קאסט. טיפוס. היום התחום השתנה לגמרי. הזמנים השתנו, וזה בסדר. אנחנו היינו צריכות שיהיו לנו גם נתונים וגם אישיות מעניינת".

ימי הזוהר בשנות ה-80. גנזי עם רונית אלקבץ | צילום: מירי דוידוביץ
ימי הזוהר בשנות ה-80. גנזי עם רונית אלקבץ | צילום: מירי דוידוביץ

הייתי מגיעה לאירועים של התעשייה. אלה שהיו מעיזים, היו אומרים לי: 'תגידי, לא מפריע לך הפס הזה?'. 'לא, לא מפריע לי, מצטערת'. לאט-לאט התחלתי שמשהו כאן לא בסדר"

מנטורית לדוגמניות צעירות
גנזי היא אמא לשני ילדים: יעל שגיב, 25, בתו של משה שגיב ז"ל, ואיתי, 15, בנו של אריה מליניאק. בשנות ה-80 הייתה נשואה לדן תורן. ברקורד שלה גם לימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין ובתיאטרון החדר אצל אמיר אוריין והשתתפות בסרטים ובהצגות. בנוסף, היא בעליה של חברת "אקסטרווגנזי", העוסקת בהפקה ובבימוי תצוגות אופנה עבור מעצבים וחברות, ובנוסף, משמשת מנטורית ומדריכה של דוגמניות צעירות בתחילת דרכן. גם בעיתונות עבדה בעברה, כעורכת האופנה של המגזינים "את", "מעריב לנוער" ו"קוסמופוליטן".

אנחנו יושבות בקפה לנדוור מוצארט על כוס קפה, סודה וברוסקטה עם אבוקדו (מצוינת, לכל הדעות). גנזי לבושה בפשטות נהדרת – ג'ינס וטי שירט, ופניה חפות כמעט מכל איפור. היא חודרת במבטה אל פניי ופוסקת: "יופי, אני רואה שגם את פרואייג'ינג", והאמירה הזו היא למעשה גם הסיבה לשמה התכנסנו.

בשנה האחרונה מובילה גנזי במלוא המרץ את תנועת הפרואייג'ינג והיא פעילה אקטיביסטית נגד כל תעשיית האנטי אייג'ינג (ועדיף לכם שלא תגידו את המילה הזו בנוכחותה). תחת הכותרת "לא מיישרת קמטים בשביל אף אחד" היא מעבירה הרצאות בכל רחבי הארץ, בהן היא קוראת לנשים (וגם לגברים) להימנע מניתוחים, חומצות ובוטוקס.

והיא לא הגיעה לכל הנושא הזה, שזורם חזק בדמה, במקרה. "מה שהגדיר אותי בעבר כדוגמנית זו הייתה הנראות שלי", היא מספרת, "בגיל 40 היה לי עור מתוח. גנטיקה מאבא שלי. לא היה לי רבע קמט על הפנים. בכל פעם הייתי מקבלת פנייה ממשרדי יחסי ציבור שמקדמים חברות שאעשה טיפולים. הציעו לי להיות פרזנטורית. עד אז לא העליתי בדעתי שאני צריכה לתקן בי משהו. לא הפריע לי כלום. השבתי להם שאני לא רוצה, כי אני מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה. אני סבורה שאני יפה כמו שאני. הייתי מגיעה לאירועים של התעשייה. אלה שהיו מעיזים, היו אומרים לי: 'תגידי, לא מפריע לך הפס הזה?'. 'לא, לא מפריע לי, מצטערת'. לאט-לאט התחלתי להבין שיש כאן משהו לא בסדר. שלא כדרך הטבע.

"תעשיית האנטי אייג'ינג הבינה מהר מאוד שיש פה שוק גדול והרבה מאוד כסף. זה התחיל עם נשים מבוגרות, שעשו מתיחות פנים, בטרום עידן הבוטוקס, אבל עם השנים זה חלחל גם לצעירות. זה הטריף אותי. מה קורה פה, לעזאזל? למה מחנכים אותנו לא להיות מרוצות ממה שיש? למה שוטפים לנו את המוח שאנחנו לא מספיק טובות? שאנחנו מקולקלות? התחלתי לחקור ולבדוק מאיפה זה מגיע, ואז נפל לי האסימון".

דוגמנית בשנות ה-80 | צילום: מנחם עוז
דוגמנית בשנות ה-80 | צילום: מנחם עוז

"עזבתי את הקריות, אבל הקריות מעולם לא עזבו אותי. כשאני באה לפה זה כמו ללחוץ על כפתור הרגש. על מתג. אני ישר מתחברת לכל המקומות התמימים שלי"

היו לי "גדלדלים"
לפני ארבע שנים קרה משהו, שהפיל את האסימון של גנזי בעוצמה רבה עוד יותר. היא מספרת: "לפני 19 שנה, אחרי שפרשתי מדוגמנות, לא יודעת מה עבר לי בראש, החלטתי לעשות ניתוח להגדלת חזה. אין לי מושג מה היה רע בי. הייתי נהדרת. היו לי מחזרים, ובכל זאת החלטתי לעשות ניתוח. לא גדולים מדי, 'גדלדלים'", היא צוחקת. "לפני כארבע שנים, התחיל לכאוב לי מתחת לחזה. הכאב התגבר מיום ליום. לא מיהרתי לרופא, כי אני לא היפוכונדרית. צד אחד התחיל להתנפח לי. בסופו  של דבר החלטתי לבדוק מה קורה. התקשרתי לרופא שניתח אותי, והוא קיבל אותי, למרות שכבר היה בפנסיה. התברר שהתפוצץ לי שתל, והסיליקון התחיל לנדוד בגוף שלי.

"אושפזתי באיכילוב עם חום מאוד גבוה, מחוברת לאינפוזיה, אנטיביוטיקה דרך הווריד. המנתח שאל אותי, אם אחרי הוצאת השתלים הישנים וניקוי הגוף, ארצה לעשות חדשים. אמרתי לו שייתן לי לישון על זה, וזו הייתה בעצם נקודת המפנה.

"חברה טובה שלי, מעיין קרת, שהיא פורצת דרך בכל הנושא הזה של דימוי הגוף ועושה הרצאות מאוד חשובות לנערות, באה לבקר אותי והביאה לי את הספר 'מיתוס היופי' של נעמי וולף. הספר עוסק באידיאל היופי ואיך הוא משפיע בצורה הרסנית על נערות ונשים, כי בעצם זה דבר שלא קיים, זה אידיאל. בנקודה זו הבנתי שאני בעצם המשרתת של אידיאל היופי. שאני הקורבן שלו.

"כשהייתי דוגמנית צעירה, לא אהבתי את עצמי. היום בגיל 57, כשאני מסתכלת במראה, אני פי אלף יותר יפה. מי יבוא ויגיד לי שאני צריכה לעשות משהו. קראתי את הספר והבנתי את הכל. כשהרופא הגיע בבוקר, אמרתי לו 'תוציא, תנקה הכל, תסגור'. באותו הרגע סיימתי את הפרק הזה וקיבלתי החלטה שבחיים לא ייכנס יותר שום שיט לגוף שלי. לא גוף זר ולא כימיקלים.

"הרופא אמר לי 'את יודעת שיכול להיות שנסגור את זה, וזה ייראה כמו שתי שקיות שוקו מרוקנות. תיאור נוראי. אמרתי לו 'בסדר, דוקטור', אז זה ייראה כמו שתי שוקו מרוקנות, ואני אחיה עם זה בשלום, ומי שלא יחיה עם זה בשלום, אז להתראות, וכך היה. הגוף שלי חזר לעצמו, הכל טוב, יש לי שתי שקיות שוקו מלאות. רוח הנעורים חזרה אליי. התחלתי לקרוא עוד ועוד בנושא, לחקור, חיפשתי אם יש עוד מישהי בעולם שמדברת על זה. מתברר שאין".

סמדר גנזי בילדותה במרכז רסקו בקרית מוצקין | צילום: אלבום משפחתי
סמדר גנזי בילדותה במרכז רסקו בקרית מוצקין | צילום: אלבום משפחתי

"למה מחנכים אותנו לא להיות מרוצות ממה שיש? למה שוטפים לנו את המוח שאנחנו לא מספיק טובות? שאנחנו מקולקלות? התחלתי לחקור ולבדוק מאיפה זה מגיע, ואז נפל לי האסימון"

כינוי מכובס
גנזי רק שומעת את צמד המילים "טיפולים אסתטיים" ומיד מזדעקת. "את יודעת שהיום יש אתרים שמיועדים לצעירות בגיל של הבת שלי, שמפרסמים מנתחים פלסטיים ומרפאות לטיפולים אסתטיים? אני מתנגדת לכינוי המכובס 'טיפולים אסתטיים'. כי זה לא טיפול וזה לא אסתטי. מה אסתטי בזה שנערות צעירות, עם פנים חלקות ורעננות, שכל החיים לפניהן, מזריקות רעל לפנים שלהן? היום בת 25 או בת 30 מתחילה להזריק, ואנחנו לא יודעות מה זה יעשה לפנים שלה, כשתגיע לגיל 40 ו-50. מבחינתי, להסתיר קמטים זה להיכנס לארון. זה גם לא יפה. מי שאומר לך שזה יפה, הוא משקר.

"אגב, גם אני עשיתי. לפני שלוש שנים, הקוסמטיקאית שלי אמרה לי 'את חייבת רק טיפה פה וקצת פה. כדאי לך. את תיראי רעננה'. זה היה טמטום. זה לא הייתי אני. זה הספיק לי".

על השאלה איך הגענו למצב הזה שכל נערונת רצה לעשות טיפולים בפניה הצעירות, יש לגנזי הסבר מלומד. "השורשים של כל הדבר הזה מגיעים מ'אייג'זם' – גילנות – דעות קדומות על רקע גיל. מה הטירוף בזה? שאלה דעות קדומות שלנו על עצמנו על רקע גיל. זו האמונה בשקר הזה שככל שאני מתבגרת בגיל, הערך שלי יורד. מה פתאום למחוק את סימני הגיל? למחוק את סימני הגיל זה למחוק את הביטחון שלי, זה למחוק את הניסיון שלי, את הפז"מ שצברתי בחיים, זה למחוק את היופי שבהתבגרות. ההתבגרות היא יפה, היא לא מכוערת, אבל מחנכים אותנו שהתבגרות זה מכוער, שקמטים זה מכוער, ובכלל איך נעשה מיליארדים על הגב שלך, אם לא נחנך אותך שקמטים זה מכוער ואם את לא תאמיני בזה.

"אותי זה הטריף. אמרתי עד כאן. אני לא מוכנה. פתחתי במרד. היה בזה משהו מהפכני, שדוגמנית עבר אומרת 'אני מזדקנת ואני חיה עם זה בשלום'. מה לעשות, זה הטבע. אני לא באמת יכולה להילחם בזה. בכלל, אני כספורטאית, לא אכנס לשחק במגרש שאני יודעת שלא אוכל לנצח בו; שאני מפסידה מראש".

יום אחד לפני כשנה, החליטה גנזי לצבור את כל התובנות שלה והחליטה: "'אנטי אייג'ינג? אז אני מביאה את בשורת הפרואייג'ינג. ראיתי את ההתלהבות שיש סביב העניין, גם מגברים, אגב. היום גבר בן 29 רוצה להכיר מישהי, והוא פוגש נשים מפוחלצות. גברים לא אוהבים את זה. גברים אוהבים נשים טבעיות".

נערה צעירה בקרית מוצקין | צילום: אלבום משפחתי
נערה צעירה בקרית מוצקין | צילום: אלבום משפחתי

"כשהייתי דוגמנית צעירה, לא אהבתי את עצמי. היום בגיל 57, כשאני מסתכלת במראה, אני פי אלף יותר יפה. מי יבוא ויגיד לי שאני צריכה לעשות משהו. שום שיט לא ייכנס יותר לגוף שלי"

האג'נדה מחייבת
"יש לי חזון", היא מצהירה", שבכל פגוש במכונית במדינת ישראל תהיה מדבקה של פרואייג'ינג ושבכל מקרר יהיה מגנט שיכריז 'איי אם פרואייג'ינג'. אני חולמת שנערות צעירות, וגם מבוגרות, לא יתחבטו בכלל. אני מורעלת פרואייג'ינג, עובדת בזה 24/7. אני לא מדברת בכלל על הנושא הכלכלי. שכל אחד יעשה עם הכסף שלו מה שהוא רוצה. אני לא נכנסת לשיקולים כלכליים של אף אחד".

אג'נדת הפרואייג'ינג שמובילה גנזי מבקשת להוציא את כל ההתערבויות הפולשניות של תעשיית האנטי אייג'ינג מקטגוריית הטיפוח, "כי זה לא טיפוח. אני נגד אנטי אייג'ינג, אבל אני מטופחת. עד שאני הבאתי את בשורת הפרואייג'ינג, אף אחד לא דיבר על זה. אני יודעת שהאג'נדה שלי מחייבת אותי. אני יודעת שאני הולכת להיות זקנה מקומטת. אז מה? מישהו פה לא יזדקן? אפשר לעצור את זה? אי אפשר להצעיר. אלה שטויות. זה גם לא יפה. זה מכוער. זה פתטי.

"אני רוצה לשנות את העולם. אתם יכולים לקרוא לי 'דרימר'. אני לא מרוויחה מזה כסף, אני בעיקר מוציאה על זה כסף. אני גם לא מחפשת לעשות כאן כסף. אני כאן בשליחות. אני מזמינה את כל הנשים להרצאות שלי. גם אלה שהן אנטי אייג'ינג. בואו, תקשיבו.

"אישה אחת, לגמרי אנטי אייג'ינג, אמרה לי לאחר הרצאה שגרמתי לה לחשוב. מבחינתי, עשיתי את שלי. אני צינור של משהו שהיה צריך לצאת לעולם. אני הראשונה בעולם שפתחה עמוד של פרואייג'ינג. אין עוד אחד כזה בעולם. פרואייג'ינג זו השליחות שלי. זוהי שליחות חברתית למען נערות ונשים.

"אני חווה היום את הימים הכי מאושרים שלי. הילדים שלי גדלו. אני עושה מה שאני רוצה ולא עושה מה שלא בא לי. אני יכולה לקפוץ לקרית מוצקין מתי שאני רוצה. אז דווקא עכשיו אני צריכה למחוק את סימני הגיל שלי?".

 

מילות תודה מרגשות
מילות תודה מרגשות

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram