יונתן רפאל, בן 45, אלמן + 2, ממושב נטור שרמת הגולן, החליט בשנת 2020, בימי הקורונה, להקים יחד עם אשתו קרינה ז"ל, מטע זיתים. ביחד עם הילדים הם שתלו ונטעו עצים וגידלו 30 דונם של עצי זית ב-2 זנים: ארביקינה וקורנייקי. לעסק הם קראו – "משק רפאל, שמן זית הנוטרים".
יונתן רואה את עצמו כחקלאי מכל הבחינות, הוא מחזיק במחלבה שבה הוא מייצר גבינות מחלב כבשים, בלול יש תרנגולות שמטילות ביצים והיה לו בעבר שדה של אוכמניות – אבל הוא נהרס במהלך המלחמה שהייתה בצפון.
יונתן נולד וגדל באשקלון, ובגיל 28 שמע מחבר ליחידה על רמת הגולן וביחד החליטו לעבור לשם. המעבר לצפון היה מאוד מאתגר. יונתן עבר יחד עם אביו, עם אמא של אשתו ז"ל ועם 2 ילדיו, לדירת 2 חדרים בגולן, ולקח זמן עד שבנו את בית חלומותיהם, לצד אתגרי תעסוקה שחוו בצפון. השאלה של "מה עושים ואיך עושים" – תמיד הדהדה להם בראש והרעיון של להיות חקלאי בגולן ולהחזיק אדמה חקלאית הפכה בעיני יונתן למטרה, "חשוב היה לנו שתהיה לנו קרקע לעבד אותה".
הרעיון לחקלאות התחיל דווקא בכבשים. "הבאנו כבשים חולבות, והתחלנו לחלוב אותן", מספר יונתן, "קרינה אז יצאה לקורסים של ייצור גבינות בארץ ובחו"ל והקמנו את המחלבה שלנו. תוך כדי, הצלחנו לקבל שטח של 30 דונם חקלאי, במסגרת הטבה לתושבים שרכשו נחלה בגולן".
ברגע שמשפחת רפאל קיבלה את השטחים החקלאיים, נולד הרצון לפתוח מרכז מבקרים ומכירה של שמן זית ישירה לצרכנים במחלבה והוחלט על נטיעת עצי זית. העסק הבוטיקי שלהם כלל משלוחים בכל הארץ, השמן של המשק שהיה מוצלח ביותר קטף פרסים של איכות, במקומות גבוהים בתחרויות עולמיות יוקרתיות.
ב-7 באוקטובר, הכל השתנה. יונתן ובנו איתן גויסו למילואים ושניהם משרתים ביחידה לוחמת. גם הבת לוחמת בשירות סדיר, וכך נוצרה בעיה שלא היה מי שיטפל במטע: החל מלגזום את העצים, לטפל בהשקיה, טיפול צנרת וכדומה, ולפיכך החליטו שיעשו שלושתם רוטציה של מי מגיע למשק ומטפל בכל מה שצריך.
הקושי הגדול ביותר היה שיונתן עשה מעל ל-600 ימי מילואים במצטבר. הוא היה בעזה, בלבנון, בחרמון וכעת שוב נכנס לעזה. המשק נקלע לקושי רב בכל הקשור למכירת שמן הזית, כיוון שהם עושים את החלוקה באופן עצמאי והשנה הסתיימה עם חובות גדולים.
השילוב של מילואים וחקלאות הפכו להיות שני הדברים הכי חשובים בחייו של יונתן. "שני הדברים הם בגדר אמת מוחלטת מבחינתי ומבחינת הילדים שלי. המדינה והלחימה עליה, זה דבר מוחלט שאנחנו עושים בלי לחשוב פעמיים. זה הבית שלנו ואנחנו צריכים להגן עליו, במקביל, החקלאות היא דבר מוחלט מבחינתנו גם", אומר יונתן.
בעקבות הקשיים בהחזקת המשק, פנה יונתן לקרן סיוע למילואימניקים ולא קיבל מהם שום סיוע. העסק המשיך לשקוע בחובות ויונתן החל לקבל מכתבים מעורכי דין. בשלב הזה שמע יונתן על פלטפורמת SparkIL לעסקים קטנים, שעוזרת למילואימניקים ובעלי עסקים קטנים, בשיתוף הסוכנות היהודית וקבוצת עוגן. דרכם קיבל הלוואה ללא ריבית בתנאים מיוחדים, כדי לנהל את העסק שנקלע למשבר. "הבנתי שיש לי קושי מבחינת התזרים שצריך לשלם לבית הבד, על הפחים של השמן, על המדבקות ועל השיווק. וזה נתן לי מרווח נשימה אדיר כי יכולתי לשלם בעזרת ההלוואה של SparkIL על ההוצאות הגדולות שיש בתחילת השנה, שזה אומר בתחילת המסיק, עבור תהליך הפקת השמן", משתף יונתן.
עשרות עסקים מתפרסמים כל שבוע בפלטפורמת ההלוואות החברתיות של SparkIL, להם ניתן לסייע בצורת מתן הלוואה קטנה וללא ריבית, עבור כל אחד מהעסקים הקטנים שהתקבלו למיזם. האתר פתוח לכל מי שרוצה לתמוך בשיקום הכלכלה הישראלית, בסכום של החל מ־50 שקלים ומעלה או 36 דולר ומעלה עבור תושבי חוץ. בסכומים של כמה עשרות שקלים ניתן להציל עסקים קטנים כמו של יונתן. לאורך חיי ההלוואה, נשמר הקשר בין העסקים לבין המלווים החברתיים דרך הפלטפורמה. וניתן בעת מתן ההלוואה החברתית לבחור את העסק שבו תרצו להשקיע לפי בחירה בקטגוריות השונות.
הכסף הולך ישר לעסק, כיוון שיוזמה זו נולדה מתוך חזון משותף של הסוכנות היהודית לישראל ועוגן, בנק חברתי. ההלוואה שבעלי העסקים מקבלים מבוססת על ערבות הדדית, קירוב לבבות וחיבור אישי בין המלווים החברתיים לבין בעלי העסקים. למעוניינים להעניק הלוואה לעסק קטן כנסו לאתר: https://SparkIL.org/he/
תוכניות לעתיד? יונתן מחכה לסיים את המלחמה ואת הלחימה והמילואים, ולהתאחד שוב עם ילדיו החיילים. כעת הוא עדיין בחאן יונס בלחימה. במקביל, הוא חולם כבר על פתיחה מחודשת של המחלבה, שנשארה סגורה מאז ה-7.10 כי הוא כל הזמן במילואים. חלום נוסף שלו הוא לעבד ולטעת ענבים ב-10 דונם הנוספים שיש ברשותו ועדיין עומדים מיותמים וריקים. "יש לי עוד 10 דונם שמחכים לי, אז אני רוצה לטעת ענבים ולהקים יקב משפחתי", מגלה יונתן בגאווה.
