עומר אצילי ודור מיכה לא היו אפילו על הספסל של מכבי תל אביב ביום ראשון במשחק נגד מכבי חיפה. אלירן עטר לא פתח, ומכבי תל אביב שיחקה עם קצת פחות מחצי הרכב, אבל ההבדל בין שתי הקבוצות זעק לשמיים ובראש ובראשונה מרכז השדה. דור פרץ הנפלא ושאר החברים שלו היו ראשונים לכל כדור ופשוט עשו בית ספר לנטע לביא וג'ורג' מאנדז'ק במרכז השדה. הצהובים מתל אביב יכלו להוביל גם 3-0 בקלות, ואלמלא כמה החמצות מסמרות שיער, המשחק היה נגמר כבר במחצית.
אבל כידוע בכדורגל מי שלא כובש סופג, ומרקו בלבול, שבעקבות הפציעה של איעד חבשי עבר לשחק עם שלושה קשרים במרכז, כשהכניס את מקסים פלקוצ'נקו, החליט במחצית לחזור למערך שלושת הבלמים וראינו פעם ראשונה את נטע לביא כבלם שמאלי. לביא היה לא רע בכלל, ומכבי תל אביב הפסיקה ללחוץ, ואז כשאלירן עטר נכנס, במקומו של יונתן כהן, היא גם הפסיקה לשחק. עטר הוא שחקן מוכשר מאוד, אבל הוא כמעט לא עושה הגנה, ופתאום לעמרי ארד וריינן היה קל מאוד להשתחרר מהלחץ של מכבי תל אביב ולצאת קדימה. בסופו של דבר מנדז'ק נגח שוויון, לא ממש מוצדק, אבל מי יזכור שמכבי חיפה לא הייתה ראויה לנקודה בסופו של דבר?
כארים פריי הוא שחקן יוצא מהכלל, אבל לפעמים הוא נוטה להחזיק בכדור הרבה יותר מדי. במשחק מול מכבי תל אביב הוא קיבל שמירה כפולה בכל פעם שמכבי חיפה ניסתה לבודד אותו באגף שמאל וניכר שהוא סובל קשות מהחוסר של מכבי חיפה במגן שמאלי עם רגל שמאל, אבל עדיין הרבה יותר מדי פעמים פריי מקבל כדור ובורח מטר או שניים אחורה כדי להתחיל את ההתקפה מחדש. זה מקל מאוד על הגנת היריב להתארגן, ובעיקר מקל על היריבה לסגור אותו עם שני שחקנים. בלבול חייב למצוא דרך לגרום לפריי לעשות את הדריבל שלו הרבה יותר קרוב לשער היריב, אבל אולי נראה את זה רק בעונה הבאה.
ותודה לבני יהודה
השער של מנדז'ק לא ממש שינה הרבה בעניין העולות לאירופה, מכיוון שמכבי נתניה הפסידה בבית לבני יהודה. אם הנתנייתים היו מנצחים, מכבי חיפה הייתה חייבת לנצח בשבת (20:00) בנתניה, כדי להעפיל לאירופה, אבל אחרי התוצאות ביום ראשון מכבי חיפה תצא לנתניה בידיעה שתיקו יספיק לה כדי להעפיל לאירופה. למכבי חיפה הרבה יותר קל להסתגר מאחור ולחכות ליריב ויהיה מאוד מעניין לראות את נתניה חייבת לצאת קדימה.
