במסגרת שיתוף פעולה ראשון מסוגו, שיזמה מועצת כפרי הנוער בישראל בכפרי הנוער ויצ"ו ניר העמק וויצ"ו נהלל ביחד עם חברת "שטראוס", זרעו הצעירים מכיתות ז'-י"ב כ־40 דונם של חמצה (חומוס), חומר גלם עבור מוצרי חומוס 'אחלה' של שטראוס.
במסגרת התוכנית, לאורך השנה התלמידים לוקחים חלק בכל שלבי הגידול, מהזריעה, דרך תצפיות וניסויים חקלאיים ועד הקציר. זאת כחלק מתוכנית לימודית וחינוכית המשלבת חקלאות, ביולוגיה ועבודת אדמה. כמות הגידולים בשלב זה היא מצומצמת ועומדת על כ־10 טון בשנה, אך המטרה היא להרחיב את שיתוף הפעולה גם לכפרי נוער נוספים בעתיד.
הצעירים המשתתפים בפרויקט מגיעים מרקעים מגוונים, צעירים שבחרו בחינוך חקלאי, נוער בכל חבלי הארץ: מהעיר, מהקיבוץ, מהמושב ומישובים קהילתיים, וכן בני תוכנית נעל"ה שעלו לישראל ללא הוריהם. עבור רבים מהם, המשק החקלאי מהווה מרחב לימודי וטיפולי גם יחד: חיבור לקרקע, תחושת שייכות, למידה חווייתית וצבירת מיומנויות מעשיות.
אלון פיאסצקי, אגרונום ומנהל הרכש החקלאי של שטראוס: "שטראוס נטועה עמוק בצפון הארץ ואנחנו גאים להעמיק את השורשים שלנו בחבל הארץ הזה ביחד עם דור העתיד של החקלאות הישראלית. זהו שיתוף פעולה ראשון מסוגו בישראל, של חומוס שמגדלים צעירים בכפרי נוער שנכנס לשרשרת הייצור שלנו. מבחינתנו זו השקעה בדור הבא לצד חיזוק החקלאות המקומית ביחד עם הצעירים בכפרי הנוער ששותפים לתהליך ייצור מזון ישראלי שמגיע לכל בית".
אסתי כהן, מנהלת כפר הנוער ויצ"ו ניר העמק: "השותפות עם 'שטראוס' היא פריצת דרך בחינוך החקלאי של המאה ה-21. אנחנו מלמדים את הדור הבא שחקלאות היא לא רק עבודת כפיים, אלא הייטק, לוגיסטיקה וניהול שרשרת אספקה. כשהתלמידים שלנו עומדים בשדה החומוס, הם רואים לנגד עיניהם את הדרך שעושה חומר הגלם מהשדה ועד המדף בסופרמרקט. זהו חינוך לאחריות אישית ומקצועית. הם מבינים שאיכות הטיפול שלהם בשדה משפיעה ישירות על מוצר המזון של המדינה. בכך, אנחנו מעניקים להם לא רק כלים חקלאיים, אלא מיומנויות חיים של מצוינות, התמדה ויזמות. עבורנו, הפרויקט הזה הוא ההוכחה שחינוך חקלאי הוא רלוונטי ביותר שיש. אנחנו לא רק מגדלים כאן חומוס מעולה עבור 'אחלה', אנו מגדלים כאן דור של צעירים שמאמינים ביכולת שלהם להשפיע, לבנות ולהיות חלק מהכלכלה והחברה הישראלית".
כפרי הנוער בישראל פועלים כבר כ־150 שנה, ומשלבים פנימייה, בית ספר ומשק חקלאי פעיל. כיום, פועלים בישראל 46 כפרי נוער, תחת המינהל לחינוך התיישבותי של משרד החינוך, ומהווים בית חינוכי וערכי לכ-20,000 בני נוער.
