בס"ד
בפרשת קורח נאמר: "ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, וחמשים ומאתיים איש, נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם. ויקהלו על משה ועל אהרון"
בפרשה זו מתעוררת שאלה פשוטה ונוקבת: כיצד יתכן שפרשה שלמה בתורת ה' נקראת על שמו של אדם כרשע קורח — אדם שלא עשה תשובה?
הרי על הרשעים נאמר: "ושם רשעים ירקב", וכפי שפירשו חז"ל, שאין להזכיר שמו של רשע. ואילו כאן – הנציחה התורה את שמו של קורח לדורות וקראה על שמו פרשה שלמה!
ההסבר לכך טמון במעלה מיוחדת שהייתה לקורח. התבוננות בפרשה מראה, כי רוגזו וקנאתו של קורח לא נבעו ממניעים חומריים או קטנוניים, אלא מקנאתו במעלתו הרוחנית של אהרון הכהן, שהיה הכהן הגדול וקרוב ביותר אל ה'.
קורח עצמו היה לוי, אך הוא השתוקק להגיע למדרגת כהן גדול, מתוך הבנה שזו המעלה הגבוהה ביותר בקרבת אלוקים, כפי שנאמר: "ויבדל אהרון להקדישו קודש קודשים".
רצון זה כשלעצמו מעיד על שאיפה נכונה וטהורה שהייתה בליבו של קורח.
יותר מכך – בנבואת יחזקאל, המתארת את זמן הגאולה, נאמר ביטוי תמוה: "הכהנים הלוויים". האריז"ל מפרש כי לעתיד לבוא, יתעלו הלווים למדרגת הכהנים.
קורח, אם כן, שאף למהר את מהלך הגאולה ולזכות כבר עתה במעלות שעתידות להינתן לעתיד לבוא.
ולמרות ששאיפה זו נעלית ורצויה, שגה קורח בכך שביקש לכפות את הגאולה טרם זמנה, תוך מחלוקת וערעור על סדרי הנהגת ה' דרך משה רבינו.
במעשה זה, קורח ניסה לעקוף את שליחות השם ואת תקופת העבודה והבירור בעולם הזה, אשר בה נדרשים בני האדם לרומם את החומר ולגלות בו אלוקות.
הלקח לדורות הוא ברור: שאיפה לקרבת ה' היא דבר קדוש ונעלה, אך עליה להיעשות בדרך שלמה ונכונה, מתוך קבלת עול ומסירות נפש לסדרי ההשגחה.
יהי רצון שנזכה כולנו לגאולה שלמה ולביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
גאולה אמיתית ושלמה, המשיח בא. שבת שלום ומבורך לכולם.
כניסה ויציאת שבת- ב' בתמוז ה'תשפ"ה 27.06.2025
ירושלים
כניסת שבת: 19:13
יציאת שבת: 20:31
נתניה
כניסת שבת: 19:29
יציאת שבת: 20:34
תל אביב
כניסת שבת: 19:29
יציאת שבת: 20:34
חדרה
כניסת שבת: 19:22
יציאת שבת: 20:35
חיפה
כניסת שבת: 19:25
יציאת שבת: 20:35
עפולה
כניסת שבת: 19:23
יציאת שבת: 20:34
נהריה
כניסת שבת: 19:22
יציאת שבת: 20:36
עכו
כניסת שבת: 19:22
יציאת שבת: 20:35
כרמיאל
כניסת שבת: 19:21
יציאת שבת: 20:34
