fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

נדחתה תביעת דייגי הקישון נגד חיפה כימיקלים

50 מדייגי הקישון הגישו תביעה נגד חברת חיפה כימיקלים, בטענה כי מחלות הסרטן השונות בהן חלו, נבעו כתוצאה מחשיפתם לחומרים מסרטנים שהוזרמו על ידי המפעלים השונים למי נחל הקישון
נחל הקישון
נחל הקישון (באדיבות נחל הקישון)

בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה אתמול (ראשון) את התביעה הייצוגית שהגישו 50 מדייגי הקישון נגד חיפה כימיקלים, בטענה כי חלו בסוגים שונים של סרטן בעקבות מהחשיפה לחומרים המסרטנים שהוזרמו לנחל הקישון.

בעקבות פרסום דו"ח ועדת שמגר והידיעות התקשורתיות על תביעות לוחמי צה"ל בעניין חשיפתם לחומרים מסרטנים במי נחל הקישון, הגישו 50 מדייגי הקישון תביעה נגד חברת חיפה כימיקלים, בטענה כי מחלות הסרטן השונות בהן חלו, נבעו כתוצאה מחשיפתם לחומרים מסרטנים שהוזרמו על ידי המפעלים השונים למי נחל הקישון. התביעות הוגשו בהדרגה בין השנים 2001-2005, כשברקע עמדו התביעות הדומות של לוחמי צה"ל שהתאמנו בנחל וטענו את אותה טענה.

הדייגים טענו בכתב התביעה, כי כתוצאה מהתנאים הטופוגרפיים בהם ממוקם מעגן הדייג בקישון, התרכזו בתוך המעגן כמויות גדולות במיוחד של החומרים המסרטנים וריחפו בשכבות המים בתוך המעגן, עוד נטען בכתב התביעה, כי מהמים ומהבוצה שבמעגן, עלו לאוויר חומרים נדיפים רעילים, כולל חומרים שהוכחו כגורמי סרטן לאדם.

הדייגים טענו כי ממחקר שנערך על ידי חקר ימים ואגמים בשנת 1991, כי משקעי קרקעית נחל הקישון ומעגניו היו מזוהמים בחומרים אורגניים שמקורם בנפט גולמי ומקור זיהום זה נמצא במעלה הנחל.

חיפה כימיקלים טענה באמצעות באי כוחה עו"ד ניר קהת ועופר שובל, כי התביעות מתאפיינות בכך שהנתבעים לקו בסרטן בגיל מבוגר יחסית, האופייני למחלות הסרטן בהן חלו ולכן יש לדחות את התביעה. עוד טענו עורכי הדין, כי אחוז התחלואה בקרב הדייגים לא היה שונה ביחס לשאר האוכלוסייה במדינת ישראל וכי מדובר בקבוצת תובעים שכמעט כולם היו מעשנים כבדים.

עוד טענו עו"הד קהת ושובל כי התובעים לא הצליחו להוכיח קיומם של חומרים מסרטנים במי המעגן וחלק מהחומרים שנמצאו בנחל הקישון היו בריכוזים נמוכים.

השופט רון שפירא ציין בפסק הדין, כי ייתכן ופרסומים תקשורתיים בנוגע לסכומי הפיצוי הנתבעים במקרה של הלוחמים הביאו רבים לצאת למה שהוא כינה: "מסע הדייג אחר האוצר המובטח". לדבריו, כך התקבצו בתביעות הדייגים גם תובעים שעיקר עיסוקם ומרכז חייהם לא היו במימי הקישון. מעבר לכך, בשמיעת הראיות התברר כי חלק ניכר מתיאורי התובעים בנוגע לאופן עבודתם וצורות חשיפתם למי הקישון, כפי שנטענו, לקו בחוסר דיוק.

תביעות הדייגים כוללות 7 תביעות שאוחדו לתביעה אחת. הדיון בבית המשפט המחוזי התמקד בשאלת קיומו של קשר הסיבתי שבין חשיפת התובעים לחומרים המסוכנים לבין מחלותיהם.

השופט שפירא ציין בפסק הדין, שהשתרע על פני 227 עמודים, שלמרות שאין חולק על הסבל שעברו התובעים ובני משפחותיהם ממחלותיהם, במהלך הדיונים לא הוכחו טענות התובעים בנוגע לאופן עבודתם וצורות חשיפתם למי הקישון. לעומת זאת, הובאו ראיות ועדויות לכך, שמרבית העבודה של הדייגים מתבצעת בים הפתוח והירידה למים והמגע עם מי המעגן הם אירועים נדירים, בניגוד לטענת הדייגים בנוגע למגע מתמיד ויומיומי עם מי המעגן. עוד ציין השופט שפירא בפסק הדין, כי התברר שדייגים רבים שהופיעו בתביעה, לא עבדו בדייג כעבודתם העיקרית וחלקם אף לא עסקו בדייג במעגן הקישון כלל.

נחל הקישון
נחל הקישון (באדיבות נחל הקישון)

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות