המדד למדיניות משפחה של קרן ברל כצנלסון הוא פלטפורמה מחקרית וטכנולוגית שמציגה תמונה רחבה של מדיניות המשפחה בישראל בהשוואה למדינות מערביות. המדד משווה בין ישראל לבין 32 מדינות מערביות אחרות בשורה של קריטריונים הנוגעים לאיכות החיים של משפחות, ולמדיניות הממשלתית שמשפיעה עליה. מטרתו להוות כלי לקידום מדיניות משפחה הממוקדת בהפחתת העומס ובשיפור איכות החיים של משפחות בישראל.
מדובר בפרויקט מחקרי ראשון מסוגו בארץ ובעולם, שמתעדכן בהתאם לשינויים במדיניות המשפחה בישראל ובעולם. בדומה למדדים בינלאומיים אחרים, המדד ישמש בסיס מחקרי נגיש וברור לציבור בכלל, ולחוקרים, עיתונאים ומקבלי מדיניות בפרט.
המדד למדיניות משפחה
המדד מחולק לשלושה תחומים: זמן משותף, חינוך וטיפול ורווחה כלכלית, וכל תחום מורכב ממספר רכיבים שכל אחד מהם מייצג היבט מסוים של מדיניות ממשלתית הנוגעת למשפחות. כך, למשל, תחום הזמן המשותף כולל רכיבים המשפיעים על משך הזמן שמשפחות יכולות לבלות יחד: מספר שעות העבודה השבועיות של עובדים במשרה מלאה, זמן ממוצע בדרכים ביום עבודה, והפער בין ימי החופש של הילדים במסגרות החינוך לימי החופש של ההורים.
תחום החינוך והטיפול משווה בין ישראל לבין מדינות ה-OECD באורך חופשת הלידה לאימהות ולאבות, בפער בין סוף תקופת הלידה המשולמת לגיל הזכאות למסגרת חינוך ציבורית, בגובה ההשקעה הציבורית על ילד בגיל הרך, ובשיעור ההוצאה הפרטית של משקי בית על חינוך בגילי יסודי ועל-יסודי.
תחום הרווחה הכלכלית בוחן את היקף הסיוע הכלכלי למשפחות, את שיעור המשפחות המתקשות לסגור את החודש ואת שיעור העוני בקרב ילדים.
המדד מספק לראשונה תמונה רחבה של מדיניות המשפחה בישראל בהשוואה בינלאומית, וחושף תמונה עקבית: ישראל משתרכת מאחור כמעט בכל רכיבי ותחומי המדד. בתחום הזמן המשותף היא מדורגת במקום האחרון מבין 33 מדינות, בתחום החינוך והטיפול במקום ה-28 ובתחום הרווחה הכלכלית במקום ה-26 במדד הכולל, ישראל מדורגת במקום ה-31 מתוך 33 מדינות, עם ציון של 2.5 גרמניה ודנמרק מדורגות ראשונות עם 6.9 וארה"ב וצ'ילה הן המדינות היחידות במדד המדורגות נמוך יותר מישראל, עם ציונים 2 ו-1.1 בהתאמה. הציון הממוצע במדד הוא 4.8.
הכלי האינטראקטיבי
משום שהרכיבים השונים במדד אינם משפיעים במידה שווה על איכות החיים של משפחות, ומשום שההחלטה איזה תחום או רכיב חשוב יותר היא במהותה סובייקטיבית – אתר המדד מאפשר למשתמשים לקבוע בעצמם אילו רכיבים יקבלו משקל גבוה יותר במדד הכולל. כך, ניתן "לשחק" עם המדד ולהגדיל או להקטין את המשקל של כל אחד מהתחומים והרכיבים, ומיקומה של ישראל ושל יתר המדינות יזוז בהתאם.
אילו נתונים אפשר להוציא מהמדד באופן חופשי?
– נתונים גולמיים עבור כל רכיב. למשל, מספר הדקות הממוצע שעובדים בכל מדינה מבלים בנסיעה לעבודה, או מספר הימים בהם הילדים נמצאים בחופש וההורים בעבודה.
– ציונים הנגזרים מהנתונים ומאפשרים להשוות בין המדינות השונות:
– ברמת הרכיב.
– ברמת התחום.
– ברמת המדד הכולל.
– למדד מצורפת חוברת הכוללת הסברים והרחבה על כל רכיב ותחום, גם ברמה המתודולוגית. איך חושבו ועל אילו מקורות התבססו, וגם ברמה המהותית, מדוע הם חשובים בקביעת רווחתן של משפחות, ומהי המדיניות שניתן לאמץ כדי לשנות את המיקום של ישראל.
מקור הנתונים במדד
הנתונים נאספו ממגוון רחב של מאגרים בינלאומיים ומדינתיים, חלקם נלקחו כמו שהם ישירות מאתר ה-OECD, אך רבים מהם דרשו עיבוד וחישוב מקוריים שהתבססו על מספר מקורות והם מופיעים במדד באופן בלעדי.
המדד פותח על ידי הכלכלנים יערה מן ועופר שכנר מקרן ברל כצנלסון, בייעוץ וליווי של מומחים נוספים מהתחומים הרלוונטיים.
