השבוע נערך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים. במסגרת הכנס, דיבר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן והתייחס לאינפלציה: "שער החליפין של השקל מול הדולר, הפגיעה בתעשיית ההייטק ותעשיית הייצור חייבת להדיר שינה ולעמוד בראש סדר העדיפויות״. על היחלשות שער הדולר, אמר: ״אני רואה בכך סיכון מרכזי ומהותי לכלכלת ישראל. ההון האנושי הוא המנוע של המשק. הפגיעה הצפויה במגזרים היצרנים ביותר ובפרט במגזר ההייטק והתעשיות השונות המבוסס על ייצוא חייבת להדיר שינה ולעמוד בראש סדר העדיפות של ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל ויפה שעה אחת קודמת".
״לצד ניהול המלחמה יש חובה להפנות תשומת לב לניהול המשק הישראלי. בנושא של היערכות קודמת להתפרצות אינפלציונית, עלה שבאגף התקציבים במשרד האוצר לא הכין תכנית מגירה יעודית להתגברות האינפלציה וגם בנק ישראל בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע המלחמה, עד מאי 2024 לא השלים את בניית תכנית למצב חירום מוניטרי״.
בביקורת על קביעת הריבית, אמר אנגלמן: ״התחזקות השקל וההשפעה על המגמות המקרו כלכליות בפרט בשוק התעסוקה מחדדות כי לצד השמירה על עצמאות בנק ישראל בקביעת המדיניות המוניטרית חשוב שיתקיים ממשק רציף בין כלל הדרגים על מנת לתת מענה מוניטרי ופיסקלי הולם למציאות הכלכלית הנוכחית. אסור להמשיך במצב שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה נתק וחוסר תיאום בין האוצר הממשלה ובנק ישראל בפרט בזמן מלחמה הן מותרות שאין למשק הישראלי. במהלך השנים 25'-26', פרסמנו 55 דוחות ביקורת, חלקם עסקו בניהול הממשלתי של העורף בעת משבר, ומהם עולה מסקנה ברורה, לצד ניהול המערכה הצבאית, חובה על הממשלה לנהל את מתן המענה לעורף״.
״הטיפול באוכלוסיה בעת הזו חייב להתמקד בתושבי הצפון שנמצאים תחת אש גם בימים אלו. אם אני לוקח את הסוגיה של הנוער בצפון הארץ ומערכת החינוך שלהם: תחשבו על ילד שכבר חודשים רבים, אם לא שנים, הוא מנותק ממערכת החינוך. אז נותנים הקלות בבגרויות אבל זה לא המענה של הפיתוח העתידי של אותם ילדי קריית שמונה ועוד שנמצאים כבר ברצף מאז הקורונה, מערכה ביטחונית אחת, שנייה, שלישית ועוד, שבעצם המענה הוא לא מענה לגופו של הילד, ופה חייב להיעשות מיקוד ממשלתי".
״שבוע שעבר הייתי בכנס באילת, הייתי במלון וראיתי חלק מתושבי קריית שמונה שהגיעו לרענון. אבל מי היו אלו אותם התושבים? כאלו שידם משגת, אבל מה עם אלו שידם אינה משגת? האם הם אלה שצריכים להישאר בקו החזית ולא נותנים להם מענה? גורמי הממשלה, חייבים לתת מענה הרבה יותר מהיר למציאות ביטחונית שמתהווה ואנחנו כבר למודי ניסיון, חייבת להיות הפקת לקחים, חייבות להיות תוכניות, וחייבים לשים את האוכלוסייה, בפרט בצפון, לנגד עינינו, ושוב, להתבסס על סקרים מסודרים וזיהוי האוכלוסיות שנפגעו״.
בנוסף , התייחס המבקר לשאלה האם סביר שעוהרך דינו האישי של ראש הממשלה ייבחר לתפקיד מבקר המדינה: "חשוב שביקורת המדינה תראה לנגד עיניה את אזרחי ישראל למען תקינות ויעילות המנהל ולטובת אזרחי ישראל. כך פעלתי בכל שנות כהונתי ואני תקווה שכך יימשך. המשרד מבוסס על 600 עובדי ציבורי מסורים ואני מאחל למחליפי שייאמץ את הדרך. הארגון חייב להיות חלק מהמערך הדמוקרטי של מדינת ישראל. דרוש ארגון ביקורת עצמאי ובלתי תלוי, שבוחר מה ואיך לבדוק מדינת ישראל. זה עוגן חשוב לחברה הישראלית".
המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך מדי שנה את הכינוס הכלכלי השנתי המשמעותי בישראל – "כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה", בראשו עומדים יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, נגידת בנק ישראל לשעבר ומרצה באוניברסיטה העברית.
גם השנה, עסק הכנס בסוגיות עומק של הכלכלה והחברה בישראל ובמדיניות המקרו־כלכלית הרצויה. במסגרת הכנס הוצגו לראשונה דו"חות ומחקרים בנושאים כלכליים בעלי חשיבות, על רקע השלכות תקציב המדינה והאתגרים הכלכליים בתקופה שלאחר המלחמה.
