אתמול (שלישי) אחר צהריים, במחלקת טיפול נמרץ ברמב"ם, הצליח צ'אצ'אי סינטראסואט, אזרח תאילנדי בן 36, שנפצע אנושות מפגיעת רקטה ליד מטולה, לעשות לראשונה שני דברים: לנשום ולחייך. צ'א'צ'אי הוא הניצול היחיד מהאירוע הקשה שבו נהרגו לפני כשבועיים עומר ויינשטיין מקיבוץ דפנה וארבעה עובדים מתאילנד.
גם צ'א'צ'אי עצמו היה קרוב למוות. הוא הוגדר במצב אנוש עם פגיעה קטלנית בעורק הצוואר שגרם לאובדן כמויות אדירות של דם. הוא קיבל עשרות מנות דם גם במטע שבו נפגע, גם במסוק הצה"לי שפינה אותו לרמב"ם וגם בחדר הלם. מלבד הפציעה בצוואר צ'א'צ'אי סבל מפגיעות רסיסים בכל פלג גופו העליון ומרגליים מרוסקות.
רופאי הטראומה המנוסים של רמב"ם, שראו מאות פצועים קשים בחייהם המקצועיים נתנו לצ'אצ'אי מעט סיכויים לשרוד, ועוד פחות סיכוי שישוב להכרה מלאה לאחר שמוחו סבל מחוסר דם כה קיצוני. אבל לגבר בריא הגוף היה מזל, ואחרי ניתוח חירום הוא השתפר לאט-לאט בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם. אתמול, כשהרופאים למסקנה שהוא מסוגל לנשום לבד, הם שלפו את צינור ההנשמה מגרונו, בצירוף מקרים מופלא עם הגעתה למחלקה של סאיפון, רעייתו של צ'א'צ'אי, שהוטסה לישראל בשיתוף פעולה של משרד החוץ, הביטוח הלאומי ושגרירות תאילנד בישראל. צ'א'צאי, שעדיין לא התבשר על הטרגדיה הקטלנית ועל אובדן חבריו – אפילו חייך.
