איום הכטב"מים של חיזבאללה והמליציות הפרו אירניות על ישראל, הפך משמעותי במיוחד בשבועות האחרונים. רבים מהכטב"מים מיורטים אמנם בידי צה"ל אולם חלק מהם מצליחים לפגוע ביעדיהם, לגרום להרס רב ברכוש, לשריפות ענק ולפגיעה בנפש.
לפי הערכות, מתחילת המלחמה בין צה"ל לחיזבאללה שהחלה ב־8 באוקטובר שוגרו לעבר ישראל יותר מ־1,000 כטב"מים מתאבדים וכטב"מים ורחפנים המשמשים לאיסוף מודיעין. עלויות ייצור ותחזוקה והפעלה של הכטב”מים נמוכות מאוד – ניתן אפילו לייצר ולרכוש אלפי כטב”מים בעלות היצור והתחזוקה וההפעלה של מטוס קרב אחד. לכן, קצב הייצור השנתי העולמי הנוכחי של הכטב”מים הצבאיים הוא עשרות אלפי יחידות והוא יואץ עוד יותר עד למיליוני יחידות בשנה. הכטב”מ יכול להיות מדויק ולכן סיכוי גבוה מאוד שיפגע ביעד. הוא קטן, טס בגובה נמוך ובעל חתימה נמוכה ולכן יש מקרים בהם קשה מאוד ליירטו. לחלק מהכטב”מים טווח פעולה גדול (מאות ואלפי ק”מ) והם יכולים לשאת רש”ק להטלה וגם וטילים במשקלים של החל מעשרות ועד מאות ק”ג. מרבית הכטב”מים אינם נדרשים לשדות תעופה תקניים לשם אחסנה והמראה, אלא מאוחסנים בבתים של פעילי הטרור ומשוגרים מגגות של בתים, ממשאיות וטנדרים, משוגרים מכל מקום. כך גם קשה לפגוע בהם על הקרקע. התכונות הללו הופכות את האיום לאפקטיבי במתארים מסוימים. נוסף לזאת, לפי פרסומים בכלי התקשורת, ישנו איום אשר כבר התממש בתקיפה האירנית אשר סוכלה, תקיפה של להקות ונחילים של כלי טייס בלתי מאוישים אשר מגיעים בקבוצות גדולות.
לישראל מערך הגנה אווירית הכולל מספר שכבות הגנה, באוויר, בים וביבשה. במלחמה הנוכחית משתמשים בכולן יחד, בהן כיפת ברזל, קלע דוד, פטריוט, חץ כחלק ממערך ההגנה האווירית. זאת, לצד מסוקי קרב ומטוסים שמיירטים גם הם איומים אוויריים מסוגים שונים בעת מתקפות לעבר ישראל. תנאי הכרחי ליירוט הוא זיהוי האיום במערכות ההגנה האווירית, ללא זיהוי בזמן ומרחק מספיקים לא ניתן להפעיל את מערכות ההגנה באופן אפקטיבי. עוד יש לציין כי מערכות היירוט יקרות מאוד ולעיתים יקרות פי כמה מעלות הכלי התוקף עצמו.
לכן, אנו רואים ושומעים על מקרים בהם איומים קטנים לכאורה, שטסים לאט ובגובה נמוך שאינו יוצר כמעט חתימת מכ"ם, עוברים תחת עיניהן של כלל מערכות ההגנה האווירית ולא תמיד מצליחים לאתר אותם בזמן לצורך יירוט, או שמגלים שהייתה חדירה רק לאחר הפגיעה, כפי שקרה בכפר חורפיש לאחרונה.
מערכות הביטחון ברחבי העולם מעלות פתרונות נגד האיום החדש, כמו תותחי לייזר, פיתוח אמצעי איתור שאינם מבוססי מכ"מ כמו מיקרופונים, שיקלטו את הרעש האופייני של הכטב"מ ויספקו התרעה על בסיס נתונים אלה.
חברת אורטק מערכות מיגון, המתמחה בפיתוח פתרונות מיגון למבנים, פיתחה פתרון פיזי, המהווה את שכבת ההגנה האחרונה, אחרי שכל המערכות הדיגיטליות והטכנולוגיות כשלו. שכבת הגנה פיזית שתיזום את האיום מעל תקרת המבנה המוגן באתר שהוחלט למגן, המיגון בדרך כלל יבוצע באופן חיצוני מעל המבנה או בצדדיו, בהתאם להגדרת האיום. שכבת המיגון יוזמת את הפיצוץ במרחק ביטחון מהמבנה עצמו, ולכן מרחיקה את הסיכון כדי למנוע נזק או לצמצמו באופן משמעותי. המערכת מבוססת על פאנל מיגון העשוי חומרים מרוכבים, המותקן על המבנה בהתאמה ותכנון ספציפיים לכל נכס. שכבת ההגנה קלה להתקנה – ניתן למגן תוך 14 יום והיא הפתרון הזול ביותר מכל שכבות ההגנה אחרי שכל ההגנות האחרות כשלו.
רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון: "במציאות הביטחונית הנוכחית, מול האיום האווירי החדש, דובר רבות על שכבת הגנה פסיבית, כגון שקי חול או רשתות שיכולים להוות חציצה פיזית בין הכטב"מ או הרחפן העוינים למבנה. הפתרון שפיתחנו, מספק פתרון מיגון פסיבי מתקדם, המשתלב באופן חיצוני במעטפת המבנה, ואינו חריג באסתטיקה הכוללת של המבנה".
חברת אורטק (מ-2007) פועלת למיגון והקשחה של מבנים קיימים או ניידים כדי לשמור על רציפות עסקית ותפקודית, בשגרה ובחירום. החברה הינה בעלת פתרון מאושר פיקוד העורף לשיפורי מיגון חדרים קיימים במקרים בהם אין ממ"ד בבניין קיים. כמו כן החברה מספקת תכנון וביצוע למיגון מבנים ואתרים אסטרטגיים. בנוסף, מספקת דו"חות שרידות וניסויי שטח, כדי להבטיח מענה מקיף לכל צורך ותובנות מקצועיות התומכות בתהליכי קבלת ההחלטות בתחום המיגון הפיזי למבנים ומתחמים. בין לקוחותיה נמנים משרד הביטחון, גופים ממשלתיים שונים, ארגונים צבאיים, חברות מסחריות ותעשיה ולקוחות פרטיים בישראל וברחבי העולם. החברה ממוקמת בקיבוץ כרמיה בניהולו של רן נאור, מנכ"ל ובעלים.
