השר זאב אלקין, אמר בכנס ירושלים של “בשבע”: “הכרעת חמאס לא סותרת את שחרור החטופים. להפך, רק כשחמאס תחת לחץ הוא מוכן לעסקאות. אם חמאס לא ייכנע, נלך לפעולה עצומה שתסתיים רק בהכרעה סופית”. השר אלקין, שר במשרד האוצר ואחראי על מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון התייחס בשיחה עם יו”ר העיתון שבע דודו סעדה, למצב בדרום, לצפון, לממשלה ולדיוני הקבינט.
השר אלקין העריך כי “אם לא יהיה שינוי דרמטי וחמאס לא יחליט ברגע האחרון ללכת לעסקה, נניח עד סיום ביקור טראמפ באזור, נלך לפעולה עצומה ברצועת עזה, שיכולה להסתיים רק בדבר אחד: הכרעה סופית של חמאס”. לדבריו, הכרעה סופית משמעה סילוק שלטון חמאס, ללא השארת כוח צבאי בדגם חיזבאללה.
בנוגע לסוגיית החטופים הדגיש: “יש טעות בסיסית. מספרים לנו שיש סתירה בין הכרעת חמאס לשחרור החטופים וזה בדיוק הפוך. רק כשהחבל מתהדק על צווארו והוא מרגיש אובדן שליטה, הוא מוכן לעסקאות. כך שוחררו מעל 100 חטופים בהסכם הראשון”.
על פעילותו בצפון אמר אלקין: “כשנכנסתי לתפקיד, חשבתי שאקבל תוכנית סדורה ולא הייתה כזאת. הייתה תיבה עם 15 מיליארד ש”ח, אבל כדי להזיז אפילו 500 ש”ח, יש צורך באישור הממשלה. השר סמוטריץ’ ואני עובדים בשיתוף פעולה הדוק, ובשיטה שבנינו כבר הוזרמו יותר מ-2 מיליארד ש”ח, ועוד מיליארד ש"ח צפוי להגיע בקרוב”.
לדברי השר אלקין, בתוך ימים צפויה החלטת ממשלה משמעותית לסיוע לעסקים בצפון, בכפוף לאישור ביטחוני של צה”ל. ההחלטה תכלול גם ישובים שלא פונו אך היו תחת אש, כמו נהריה, מעלות ורמת הגולן.
בהתייחסות להדלפות מהקבינט אמר אלקין: “עצם זה שדיוני קבינט מועברים כמעט בשידור חי – זה מזיק. הייתי יו”ר ועדת חוץ וביטחון וראיתי כמה נזק זה גורם לביטחון המדינה. מותר וצריך להתווכח בקבינט, בשביל זה הוא קיים. אבל צריך לעשות את זה בכבוד הדדי, ולא להשתתף בהדלפות, זה הרגל מגונה שאני לא שותף לו”.
על הרמטכ”ל החדש אייל זמיר אמר: “אני מכיר אותו עוד מהתקופה שהיה מזכיר צבאי של ראש הממשלה. הוא הביא רוח חדשה לצה”ל. יש בינינו יחסים טובים, גם כשיש מחלוקות. מותר לא להסכים. מותר לשאול שאלות קשות – זה תפקידנו כחברי קבינט”.
לשאלה האם הממשלה תחזיק מעמד ענה אלקין: “זה תלוי במרכיביה. אבל אנחנו בצומת ביטחונית-מדינית קריטית. מיטוט חמאס, סוגיית איראן, יחסים עם ארה”ב. זו לא התקופה לבחירות. אין ודאות שתקום ממשלה חדשה, וזו תהיה החמצת הזדמנות היסטורית. צריך להתגבר על המחלוקות”.
השר יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, התייחס למצב תושבי הצפון: “הגענו לאירוע דרמטי שלא היה כמותו מאז קום המדינה – פינוי אוכלוסייה רחב. הרוב כבר חזרו, ואנחנו מעריכים שעד יולי כולם יחזרו. יש תמריצים, מענקים, ושיקום מדורג – התחלנו ממבני ציבור וחינוך, עברנו לתשתיות, ובקרוב החלטות ממשלה בסדרי גודל של מיליארדים”.
וסרלאוף שיבח את שיתוף הפעולה עם השר זאב אלקין ואמר: “אנחנו עובדים צמוד, ללא שיוך פוליטי וללא אגו. הוא מתכלל את האירוע הלאומי, ואנחנו משרד מבצע עם זרועות פעולה בשטח. יש סנכרון, יש פגישות שוטפות, והשיתוף הזה מייצר תוצאות”.
בהתייחסו לבעיה הדמוגרפית בצפון אמר: “יש שתי משימות – להביא מסה קריטית של אוכלוסייה, ולתקן עיוותים קיימים. עצרנו לאחרונה הרחבת שיווק קרקעות בסחנין, כשאין הרחבות מקבילות ביישובים יהודיים סמוכים. עובדים עם רמ”י ושר השיכון להביא משרתי מילואים, שוטרים, אנשי ביטחון – גם לערים מעורבות כמו עכו, כרמיאל ומנוף הגליל”.
וסרלאוף תיאר חפ”ק ייעודי שמסייע למעוניינים לעבור לצפון: “יש מעטפת מלאה. עזרה בתעסוקה, חינוך, מציאת קהילה מתאימה. צריך להשקיע יותר בשיווק המהלך, אבל הדברים קורמים עור וגידים”.
בהתייחסו למצב הקשה במטולה אמר: “זו באמת סוגיה כואבת. אני סברתי שצריך להחריג את מטולה ולתת לה לחזור בשלב מאוחר יותר – אבל הממשלה החליטה אחרת. אני נותן את כל המשאבים והגיבוי, ועובד בשיתוף פעולה עם ראש המועצה דוד אזולאי”.
על עוטף עזה אמר:“מנהלת תקומה פועלת לתת מענה אישי לכל משפחה. בצד הביטחוני – המהלך שמוביל הקבינט שונה, ומכוון להכרעה. מטרות ההכרעה והחזרת החטופים אינן סותרות – הן מחזקות זו את זו”.
וסרלאוף אמר כי בדיון הקבינט התקיים דיון ענייני, ארוך ומעמיק: “מצאנו את התמהיל המדויק. נדרשת עוד עבודת מטה, אבל הכיוון טוב – יש שינוי בתודעה ובשיח. אני אופטימי”.
בסיום דבריו, פנה וסרלאוף לחיילי המילואים: “הקריאה הזו – זו הקריאה האחרונה אולי שתזכה לאמון. הפעם זה גיוס להכרעה, לא לעוד סבב. ראינו נתוני גיוס מדהימים – מעל 100%. החיילים מבינים: זו לא חזרה-יציאה, אלא סוף סוף – הכרעה אחת ולתמיד”.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שהתראיין לעיתונאי עמית סגל, פתח בהתייחסות למצב בדרום: “אנחנו הולכים לכבוש את רצועת עזה סוף סוף. נפסיק לפחד מהמילה ‘כיבוש’. זו הייתה המילה הכי טריוויאלית בימי ראשית המדינה – עם חפץ חיים כובש את ארצו”.
לדבריו, הפעם מדובר בתמרון עמוק: “אנחנו כובשים שטח ונשארים בו. סוף סוף משתלטים על כל הסיוע ההומניטרי, כדי שהוא לא יהפוך לאספקה לחמאס. מפרידים בין חמאס לאוכלוסייה, מטהרים את הרצועה, משיבים את החטופים – ומכריעים את חמאס”.
השר הדגיש כי התקבלה החלטה דרמטית בקבינט: “מרגע שמתחיל תמרון – אין נסיגה מהשטחים שכבשנו, גם לא תמורת חטופים. הדרך היחידה לשחרר את החטופים היא להכניע את חמאס. כל נסיגה תחזיר את ה-7 באוקטובר הבא”.
ביחס לחשש מפגיעה בחטופים, אמר: “החטופים נפגעים כל רגע שבו הם מוחזקים על ידי חמאס. ישראל עושה הכל כדי לשמור עליהם. יהיה מחיר כבד מאוד לחמאס במקרה של פגיעה. אנחנו רוצים שלוחמינו יילחמו מול אויב עייף, רעב ומותש – לא תחת אספקה שמגיעה מחוץ לרצועה”.
בהקשר של תגמול המשרתים אמר סמוטריץ’: “כבר השקענו 9 מיליארד ש”ח, ועכשיו אנחנו מובילים חבילת סיוע נוספת של 3 מיליארד – כולל נקודות זיכוי, העדפה במכרזי קרקע, מעונות יום, מעונות סטודנטים, קבלה לאוניברסיטאות. מי שמשרת – יקבל הרבה יותר”.
סמוטריץ’ ציין, כי כבר מדצמבר 2023 התריע מפני הכשל שבשליחת אספקה שהגיעה לחמאס: “דרשתי את זה שוב ושוב. היום כולם מבינים שזו נקודת הארכימדס של המערכה. חילקנו את האזור: מדרום לציר מורג יועברו האזרחים לצורכי הגנה, יתקבל סיוע הומניטרי שם. מצפון למורג – יהפוך למרחב סטרילי, נטול אספקה לאויב”.
סמוטריץ’ אישר כי האפשרות של סיפוח עומדת על הפרק: “הפעם כובשים ונשארים ואפשר אפילו לדבר על ריבונות. לא דרשתי לכלול זאת במטרות המלחמה. קודם נכריע את חמאס ונמנע ממנו להתקיים”.
כשנשאל על ההתפתחויות בנושא הגרעין האיראני, ענה: “לא ניתן לאיראן להחזיק נשק גרעיני – נקודה. איך? מתי? באיזה אמצעים? על זה עדיף לשתוק. זו מחויבות היסטורית וביטחונית”.
לגבי גיוס חרדים אמר: “אני לא מוכן לוותר ולא מרים ידיים. הדרך לגייס היא לא דרך שנאה ופילוג, אלא תמריצים, התאמות והובלה אחראית. אני לא אתן לתהליכי ההשתלבות להיעצר. יש בציבור החרדי רצון אמיתי לשרת ולהיות חלק מהחברה הישראלית – גם אם תוך שמירה על אורח חייהם”.
בתגובה לשאלה האם מתנהל מו”מ על פיצוי לחרדים, הבהיר: “שקר וכזב. אין דבר כזה. על גופתי המתה. יהיה חוק גיוס – עם יעד של 50% גיוס תוך 7 שנים, בליווי סנקציות ואכיפה. ההנהגה החרדית תיתן לזה לגיטימציה, והצבא – יתחיל סוף סוף לגייס”.
סמוטריץ’ חתם את דבריו במסר כולל: “יש לי מכנה משותף עמוק עם הציבור החרדי. אנחנו בני ברית במחנה הלאומי. אני חותר לתקן את מה שדורש תיקון – גם בנושא הצבא, אבל תמיד מתוך אמונה, אחריות ושותפות ציונית”.
שר העלייה והקליטה אופיר סופר, אמר לעיתונאי דני זקן: “המצב האסטרטגי בצפון השתנה דרמטית. חיזבאללה כווץ לממדים אחרים – זה דרמטי, ואנחנו צריכים לדעת לשמר את זה. בהיבט האזרחי – מדינת ישראל הייתה צריכה להתחיל את התהליך עוד הרבה לפני 7.10”.
סופר קרא לממשלה לראות בצפון יעד לאומי ממדרגה ראשונה: “צריך להסתכל על הצפון בראייה אזורית – לפתח מנועי צמיחה כלכליים רחבים, כמו אזורי תעשייה ומרכזי רפואה, מתוך הבנה שזה לא קורה ביום אחד. הבאנו 519 רופאים בשנה האחרונה, נותנים מענקים לרופאים שיגורו ויעבדו בצפון – זו התחלה של תהליך שינוי”.
על עתידה של העיר קריית שמונה, אמר: “אני תומך במיון קדמי, אבל לא מבטיח משהו שאינני מוסמך לקבוע, יש סיכוי שזה יקרה אבל אני לא שר בריאות ואני לא אוהב להגיד דברים שאני לא מאמין בהם לגמרי.”
השר התייחס גם למיקום שדה התעופה העתידי: “זה מנוע צמיחה אדיר. הסיבות הביטחוניות הביאו להקמתו בדרום – אבל בעיניי, צריך לעשות דבר דומה גם בצפון”.
בנושא חוק הגיוס, אמר סופר: “אני מצפה לראות יותר שותפות ויותר סולידריות מצד החרדים. אני לא אוהב את הקוטביות. הייתי רוצה לראות הנהגה שאומרת ‘חבר’ה, יש מספיק אנשים שלא לומדים – שיתגייסו’. זה לא רק חוק – זה שינוי גישה. זה צו השעה”.
סופר התייחס לעומס על חיילי המילואים: “זה הצ’אנס האחרון אולי שהם יתנו לנו את הקרדיט. המערכה הנוכחית חייבת להיות הכרעה – לא עוד ריקוד קדימה ואחורה. ההתגייסות שלהם מדהימה, ואנחנו צריכים להוכיח שזה סבב להכרעה”.
על הכרעת חמאס והחטופים: “לאפשרות של הפסקת מלחמה אין בסיס ביטחוני. צריך להבין – מה שיכריע את חמאס זה כוח צבאי. אני בעד ניהול משא ומתן, אבל אין לנו אפשרות להפסיק את המלחמה. כל מי שאומר את זה – מדבר על חזרה בלתי נמנעת לעימות נוסף. מדינת ישראל לא יכולה שלא להשמיד את חמאס לגמרי”.
שר המורשת עמיחי אליהו, שוחח עם העיתונאי דני זקן ויצא בקריאה נוקבת על מצבו של הצפון: “אם אנחנו היום מדברים על זה שבגליל לא רק שאין סיכוי לרוב יהודי אלא שיש סיכוי שיימחק לגמרי הציבור היהודי שנמצא שם – אז זה אומר שהגליל מופקר. ואנחנו צריכים לזכור: ההתיישבות, האחיזה בשטח, זה תלוי גם ברוח. המלחמה שלנו היא מלחמה על הרוח.”
אליהו התריע מפני חסמים משפטיים שמעכבים את חיזוק ההתיישבות היהודית בגליל: “יש הרבה משפטיציה שמונעת התקדמות. ניסו לקדם החלטה על יהוד הגליל – והיועצת המשפטית לא נותנת להעביר אותה. בית המשפט עוין ערכים ציוניים. מה שהיה מובן מאליו ב-1948 – כבר לא מקובל היום”.
השר הדגיש את חשיבות האחדות הלאומית: “המשבר הכי גדול שלנו זה הקרע בתוכנו. זה לא חמאס שניצח אותנו. אני מאמין בדיבור, בשיח. אני יוצא למפגשים עם משפחות החטופים, גם אם הדעות חלוקות – כי רק כך אפשר לתקן”.
על רקע הוויכוח הציבורי סביב גיוס החרדים, אמר אליהו: “אני חושב שזו מצווה. אבל הדרך לגייס היא לא בכפייה. חייבים גיוס, אבל דרך הבנה חברתית. כלה מחופתה יוצאת למלחמה – גם לומדי תורה יכולים לשלב”.
השר אליהו גם קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית: “אני תומך בוועדת חקירה מיוחדת. אבל לא ייתכן שמי שיש לו אחריות תורמת למחדל – כמו מערכת המשפט – יעמוד בראש החקירה. צריך ועדת חקירה אמיתית, בשיתוף כל גורמי המדינה. זה יקום – בקרוב מאוד”.
לגבי המערכה בעזה אמר השר:“אני חושב שזה קרוב – וזאת השעה להכרעה”.
