יום חמישי , מרץ 21 2019
בית / גליל מערבי / הרפורמטור: שר הכלכלה אלי כהן מסכם קדנציה
"נלחמים בגזל המותגים המיובאים וביוקר המחיה". השר אלי כהן | צילום: אופיר אייבי
"נלחמים בגזל המותגים המיובאים וביוקר המחיה". השר אלי כהן | צילום: אופיר אייבי

הרפורמטור: שר הכלכלה אלי כהן מסכם קדנציה

עשרות מפעלים בצפון, פתיחת אזורי תעשייה, הבאתן ארצה של חברות בינלאומיות, מלחמה עיקשת במונופולים, רפורמה במכון התקנים, ארבעה הסכמי סחר חדשים. אלה הם רק חלק מהדברים שעשה שר הכלכלה והתעשייה וחבר הקבינט הביטחוני מדיני, אלי כהן. עכשיו הוא מתפנה לראיון מיוחד ומסכם

מאת עו"ד אושרי שלוש

אמנם הוא מכהן בתפקיד שר הכלכלה והתעשייה רק שנתיים, אבל מאז כניסתו למשרד הכלכלה נראה שהספיק לעשות מה שאחרים לא מספיקים גם בחמש קדנציות. השר אלי כהן נבחר ארבע פעמים ברציפות לאחד מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית, נלחם במונופולים, העביר את הרפורמה במכון התקנים וחתם על ארבעה הסכמי סחר חדשים. בתקופת כהונתו נפתחו עשרות מפעלים בפריפריה בכלל ובצפון בפרט ונשבר שיא הייצוא הישראלי, שחצה את ה-110 מיליארד דולר.

כהן, נשוי ואב לארבעה, נכנס לחיים הפוליטיים בבחירות מרס 2015. בזכות החוקים שקידם כחבר כנסת, הוא זכה מהר מאוד לכינוי "הרפורמטור". בקדנציה אחת בלבד בחיים הפוליטיים הספיק לעמוד בראש המאבק במערכת הבנקאית הריכוזית ולהילחם בתאגידי המים המנופחים. במסגרת כהונתו כחבר כנסת כיהן כיו"ר ועדת הרפורמות במסגרתה העביר חוקים מרכזיים וקידם שורה של הצעות חוק פרטיות, ביניהן הצעת חוק להנהגת פנסיה לעצמאים, שעברה בקריאה טרומית והפכה להצעה ממשלתית כחלק מחוק ההסדרים; הצעת חוק להגדלת ההנחה לזכאי דיור הציבורי, הצעת חוק לבניית דירות קטנות של שלושה חדרים והצעת חוק לפיצול דירות.

בסבב המינויים בינואר 2017 מונה כהן לשר הכלכלה והתעשייה. בתפקידו זה שם דגש על כניסת חברות בינלאומיות לישראל, משיכת חברות מתקדמות לפריפריה, פתיחת מפעלים, יצירת משרות איכותיות בשוק העבודה והפחתת יוקר המחיה. ברשימת ההישגים המרשימים של כהן נכללת גם הרפורמה במכון התקנים, חציית רף ה-110 מיליארד דולר בייצוא הישראלי, הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים שמגדירה מונופולים כמי שיש לו כוח שוק משמעותי, שפל ברמת האבטלה, הגברת התחרות בשוק הטואלטיקה ועוד.

אולי נתחיל מהסוף. לאחרונה מונית לחבר בקבינט הביטחוני-מדיני והבן שלך משרת בגולני. אתה דואג?

"אני לא מכיר הורה שבנו משרת בקרבי ולא דואג. אני בהחלט גאה להצטרף לקבינט הביטחוני מדיני, ודווקא העובדה שבני משרת בקרבי תסייע על אחת כמה למלא את תפקידי באחריות ובמסירות למען ביטחון העם והמולדת".

אתה מסכם קדנציה עמוסה. מה הייתה המטרה העיקרית שלך בתור שר הכלכלה?

"שבמדינת ישראל כל מי שירצה יוכל לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד. אני מאמין שמי שאין לו עבודה נמצא בעבדות ומי שיש לו עבודה נמצא בחירות. יש לו חירות כלכלית, חירות משפחתית וחירות אישית. אנחנו נמצאים כיום בשפל ברמת האבטלה, ואנחנו ממשיכים עם המגמה. בשנה האחרונה הקמנו והעתקנו 93 מפעלים רק בפריפריה, מפעלים שייצרו מאות מקומות עבודה טובים ואיכותיים".

"תחרות משמעותה עוד רשתות שיווק, עוד יבואנים, עוד מוצרים על המדף.
כדי שלנו, הצרכנים, תהיה בחירה,
כדי שלא נהיה לקוחות שבויים ושלא יגזרו עלינו קופון"

 

מה נעשה בשנה החולפת למען חיזוק התעשייה בצפון?

"פתיחת מפעלים וחברות בפריפריה נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו דואגים למתן מענקים ממרכז ההשקעות והרשות לחדשנות. מעבר לתמיכות הכספיות, המשרד פועל לסייע בהסרת חסמים והקלות ברגולציה. רק בשנת 2018 אישרה מינהלת הרשות להשקעות במשרד הכלכלה 39 תוכניות השקעה במסגרת חוק עידוד השקעות הון בתעשייה באזור חיפה והצפון, בסך כולל של כ-600 מיליון שקלים. 120 מיליון שקלים במונחי מענק ממשרד הכלכלה והתעשייה. המשמעות היא 368 מקומות עבודה חדשים".

בשנת 2017, בפעם הראשונה, חצה הייצוא הישראלי את רף ה-100 מיליארד דולר והמשיך לשבור שיאים גם ב-2018 כשחצה את רף ה-110 מיליארד דולר, איך זה משפיע עלינו, האזרחים?

"השנה האחרונה הסתכמה בשבירת שיא היסטורי בייצוא הישראלי. 110 מיליארד דולר – צמיחה של 8 אחוז משנת 2017, שבה חצינו את רף ה-100 מיליארד דולר. ללא ספק גאווה ישראלית. העלייה בייצוא יוצרת מקומות עבודה חדשים ומעלה את השכר, כך שעוד ועוד אזרחים יכולים לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד. השיא בייצוא הושג הודות לפתיחת השווקים, להסכמי סחר בינלאומיים, לחדשנות הישראלית ולפתיחת מפעלים חדשים בכל רחבי הארץ".

חתמת על מספר שיא של הסכמי סחר.  ארבעה הסכמים בשנתיים, זאת בהשוואה לשבעה הסכמי סחר שנחתמו מאז מקום המדינה. מה החשיבות של ההסכמים?

"חתמתי על הסכמי סחר עם פנמה, אוקראינה, קנדה ומדינות אפטא (שוויץ, נורבגיה, איסלנד וליכטנשטיין). ההסכמים החדשים יביאו את הייצוא לשיאים חדשים, יקדמו את התעשייה הישראלית, ייצרו מקומות עבודה ויסייעו להורדת יוקר המחיה.

"באחד מאירועי החתימה על הסכם הסחר עם קנדה, פעילי BDS התפרצו לנאומי וחזרו על המנטרה שלהם – להחרים את ישראל. עניתי להם בצורה פשוטה שאם אתם רוצים להחרים את ישראל, לכו על זה עד הסוף. כשאתם קמים בבוקר ואוכלים סלט אל תאכלו אותו עם עגבניית שרי כי פיתחו אותה בישראל, אל תשתמשו בווייז, כי המציאו אותו בישראל. גם הדיסק און קי זו המצאה ישראלית".

"בישראל, מי שאין בבעלותו דירה או רכוש, אין לו בטחון קיומי לעת זקנה.
העדר דיור הוא מחולל העוני הגדול ביותר.
החוק הזה מצמצם את הפערים החברתיים ואת אי השוויון"

 

התחרות בתחום הטואלטיקה שאתה מקדם לא מפסיקה לתפוס כותרות. מדוע דווקא מוצרי טואלטיקה?

"אנחנו, במשרד הכלכלה, נלחמים בגזל המותגים המיובאים וביוקר המחיה. אני יכול להגיד לך שאמנם התחלנו במוצרי הטואלטיקה אבל אנחנו מתכוונים לטפל בענפים נוספים כמו אוכל יבש, מוצרי היגיינה ועוד. באשר למוצרי הטואלטיקה.  קיימים פערי מחירים בלתי סבירים בין ישראל לעולם. ישראל יקרה בתחום זה ביותר מ-40 אחוז מדינות מפותחות בעולם.

"בחודשים האחרונים ירדו מחירי הטואלטיקה ב-12-8 אחוז. זו התקדמות יפה אבל ממש לא מספיקה, צריך להמשיך עד שהמחירים בישראל ובחו"ל יהיו זהים.

"תחרות" היא מנטרה שאתה חוזר עליה כל הזמן.

"תחרות משמעותה עוד רשתות שיווק, עוד יבואנים, עוד מוצרים על המדף. כדי שלנו, הצרכנים, תהיה בחירה, כדיי שלא נהיה לקוחות שבויים ושלא יגזרו עלינו קופון. לאחרונה העברנו את הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים ושינינו את שם החוק ל"חוק התחרות" – כלי נוסף שיאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את פעילות האכיפה האפקטיבית לקידום התחרות ולחיזוק את ההרתעה לא רק נגד מונופולים אלא גם נגד גופים אחרים הפוגעים בתחרות".

אילו חוקים משמעותיים העברת במסגרת כהונתך כיו"ר ועדת הרפורמות?

"ועדת הרפורמות בראשותי העבירה 14 חוקים בקריאה שנייה ושלישית, ברובם רפורמות חשובות מאוד. אחד החוקים המשמעותיים ביותר שאושרו בוועדה ויאושרו בכנסת זו רפורמת הבנקים; 47 שנה לא טיפלו במערכת הבנקאית הריכוזית. הריכוזיות משפיעה גם על העסקים, כי היא יוצרת גם ריכוזיות ריאלית. אנחנו רוצים שהרפורמה לא תתבטא בהטבות בעמלות וריביות למשקי הבית, אלא גם בהקצאת אשראי בעיקר לעסקים; ברגע שיהיה יותר אשראי לעסקים תהיה יותר צמיחה במשק. בנוסף, טיפלנו גם בנושא המימון החוץ בנקאי שמטרתו לפתוח מקורות אשראי נוספים".

שברת את מונופול מכון התקנים. מה המשמעות של זה?

"המשמעות היא הורדת עלויות התקינה, צמצום משך זמן הבחינה, הפחתת הרגולציה וחשוב מכל – מניעת ניגוד עניינים. כל הדברים האלה יסייעו להרחבת מגוון המוצרים בשוק הישראלי ומשכך יסייעו בהורדת יוקר המחייה ויקלו על חברות קטנות וחדשות להגדיל את היקפי הסחר באופן שיסייע לצמיחה במשק".

יש לרפורמה הזו השפעה עלינו האזרחים?

"בוודאי, לרפורמה השפעה ישירה על יוקר המחיה. היא צפויה לחסוך למשק הישראלי כ-550 מיליון שקלים בשנה".

"החוק נועד לעצור את עושק הציבור על ידי תאגידי המים המנופחים והמיותרים.
אולם מעבר לכל, החוק קובע שמחצית מתאגידי המים ייסגרו.
צמצום התאגידים ל-30 בלבד, הוא צעד ראשון מבחינתי בדרך לביטולם המלא והסופי"

 

כנגד כל הסיכויים העברת את חוק תאגידי המים, מה המשמעות שלו?

"מים זה מוצר בסיסי. אין שום סיבה שבישראל יהיו 56 תאגידי מים שעולים לציבור יותר מ-400 מיליון שקלים בשנה. כנגד כל הגורמים האינטרסנטיים והלוביסטים, העברנו את חוק צמצום תאגידי המים בקריאה שנייה ושלישית. החוק נועד לעצור את עושק הציבור על ידי תאגידי המים המנופחים והמיותרים. בנוסף, הוא יחייב את התאגידים לטפל על חשבונם בנזילות המים ויפחית משמעותית את הסכומים המופרזים, בהם חויבו לקוחות שלא בצדק, בגין הנזילות ויעניק סיוע של המדינה לתיקון צנרת בבניינים ישנים של אוכלוסייה מעוטת יכולת. אולם מעבר לכל, החוק קובע שמחצית מתאגידי המים ייסגרו. צמצום התאגידים ל-30 בלבד, הוא צעד ראשון מבחינתי בדרך לביטולם המלא והסופי".

פעלת להגדלת ההנחה לדיור הציבורי. זה היה החוק הראשון שהעברת. מדוע זה היה לך כל כך חשוב?

"הייתי שותף להצעות רבות מגוונות וחשובות שעוסקות ברפורמות בדיור, בבנקאות, אבל החוק הזה של הגדלת ההנחה בדיור הציבורי היה חשוב לי באופן אישי, ומבחינתי, כמי שגדל בדיור הציבורי, זוהי סגירת מעגל. אני שראיתי איך האפשרות שניתנה לאמי לקנות את הדירה נתנה לנו לחיות בביטחון כלכלי, לא יכולתי שלא להעביר את החוק ולאפשר לעוד אנשים לקנות את דירתם. בישראל, מי שאין בבעלותו דירה או רכוש, אין לו בטחון קיומי לעת זקנה. העדר דיור הוא מחולל העוני הגדול ביותר. החוק הזה מצמצם את הפערים החברתיים ואת אי השוויון. טבעם של החיים הוא שהמוחלשים ביותר הולכים ונעשים חלשים יותר, בחוק הזה חיזקנו את החלשים".

את חוק הפנסיה לעצמאים היה חשוב לך להעביר.

"ראיתי את אמי שעבדה כל חייה בעסק קטן ולא חסכה לפנסיה, מגיעה לגיל פרישה ללא רשת ביטחון סוציאלית. מדובר באבן דרך משמעותית בתהליך להסדרת התנאים הסוציאליים של העצמאים. אין שום הצדקה לכך שלעצמאים המגיעים לגיל פרישה לא תהיה רשת בטחון כלכלית. גם להם מגיע להזדקן בכבוד".

לפני כניסתך לחיים הציבוריים שימשת בתפקיד בכיר כמשנה למנכ"ל הכשרת היישוב. ויתרת על משכורת גבוהה כדי לעבור לפוליטיקה? 

"הבחירה לעבור מהמגזר העסקי לכנסת הייתה כרוכה בלא מעט לבטים, במיוחד שנהניתי ומצאתי אתגר בתפקידיי במגזר העסקי. תמיד חשבתי שאני צריך לעסוק בתפקיד ציבורי. היום אני יכול לומר, שעשיתי צעד נכון, כי הסיפוק גדול מאוד".

ספר לי משהו שלא יודעים עליך.

"עד היום, כבר 30 שנה, אני משחק כדורסל בימי שישי, עם חברים מבית הספר היסודי במגרש של בית הספר".

למה אתה הכי מתגעגע בחיים שלפני הפוליטיקה?

"בעיקר לימי השישי הרגועים, בהם יכולתי לבלות זמן איכות עם המשפחה ובעיקר עם אשתי כשהילדים היו הולכים לבית הספר. הדברים הקטנים כמו לשבת בבית קפה, או לעשות קניות בסופר עם אשתי הפכו לדברים שקורים לעיתים רחוקות מאוד, ולזה אני מתגעגע. אחד הוויתורים הגדולים, מבחינתי, כשעזבתי את העולם העסקי לטובת החיים הציבוריים הוא מחיר הזמן עם הילדים. לשמחתי המשפחה שלי תומכת בי, והילדים מבינים ועומדים מאחוריי בהחלטה. בסופי שבוע אנחנו משתדלים לנצל את הזמן לטיולים משפחתיים ולזמן איכות כל המשפחה יחד, זה בהחלט ממלא את המצברים לקראת השבוע".

לסיום, בימים אלה אתה סוגר שנתיים בתפקיד שר הכלכלה וארבע שנים בחיים הפוליטיים בראייה לאחור, איך אתה מסכם את מה שעברת עד כה?

"לפני ארבע שנים עמדתי מעל דוכן המליאה בכנסת ופתחתי את נאומי במשנה ממסכת אבות 'דע מאין באת ולאן אתה הולך'. אני רואה את החברות בממשלה ובכנסת כזכות גדולה שנפלה בחלקי, אך יש לי גם אחריות עצומה לאלה ששלחו אותי לכאן. חשוב שנשמע את קולם של האזרחים שבחרו בנו ותולים בנו את תקוותיהם, שנצליח לייצר מנהיגות שבאה מן העם ופועלת למענו".

 

בדוק גם

"אני אלחם כדי לפתוח כאן מוקד רפואי במתכונת כזו או אחרת ולתת מענה לשירותי בריאות בכל שעה, יום או לילה". ארקדי פומרנץ | צילום: ליאת אבוחצירה בן דרור

ראש עיריית מעלות-תרשיחא בראיון ראשון: "קיבלתי ירושה לא פשוטה"

רק לפני חודשים ספורים הוא עשה את מה שנדמה היה שאי אפשר לעשות, כשניצח את שלמה בוחבוט והתיישב על כיסא ראש עיריית מעלות-תרשיחא * ארקדי פומרנץ מדבר על הירושה שקיבל, על האתגרים שמונחים לפתחו ועל הסרטון ההוא שלימד אותו להיצמד לטקסטים כתובים מראש * בוחבוט: "אני מציע לארקדי לא למסור אינפורמציה קלוקלת"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *