fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הצילו, התינוק פולט!

על תופעת הריפלוקס הוושטי בתינוקות
תינוק | צילום אילוסטרציה: פוטוליה
תינוק | צילום אילוסטרציה: פוטוליה

מאת: ד"ר מוטי חיימי מהמרכז לבריאות הילד של כללית בחיפה ורכז אתר רפואת הילדים של כללית

תוכן שיווקי

במהלך אחת המשמרות שלי  בשירות ייעוץ רופא ילדים אונליין של כללית פנה אליי זוג הורים שנשמע מיואש ומותש. למרות היותם חרדים, הם פנו אליי בשבת, כך שניתן היה להבין כי מדובר במצוקה של ממש. הם סיפרו כי מאז נולדה בתם השלישית, לפני כארבעה חודשים, היא והם לא עוצמים עין. התינוקת סובלת מאי שקט קיצוני, מרבה לבכות ולצרוח, יונקת ומיד פולטת ללא הרף. היא לא עלתה במשקל כנדרש והתפתחותה איטית מהצפוי. ההורים, שכבר גידלו ילדים, היו מודאגים מאד וחששו שהיא סובלת מבעיה התפתחותית קשה. הם דיווחו כי התרוצצו בין מספר רופאי ילדים, אך ללא הועיל.

באותו הערב התינוקת בכתה ללא הרף במשך כשלוש שעות ברציפות ואז החליטו ההורים להתקשר לשירות אונליין לילדים בכללית.

תוך כדי שיחה ומתוך תחקור הבעיה, עלה אצלי החשד שמדובר בריפלוקס (קיבתי-ושטי), מצב שבו בשל הפרעה בתפקוד סוגר הוושט התחתון, שמחבר בין הוושט לקיבה, חוזר המזון לוושט יחד עם מיצי קיבה. ההורים נרגעו מעצם האבחנה, בהבינם שמדובר בבעיה מוכרת וידועה וכי ניתן לטפל בה. נתתי להם הדרכה ראשונית לשנות את תנוחת ההשכבה של תינוקת, תוך הטיה נכונה של המזרון והמלצות על שינוי תזונת התינוקת לפורמולה המותאמת למצבים אלה.

כמו כן נתתי טיפים נוספים, אך כמובן שהדגשתי כי יש לפנות לרופא הילדים המטפל לאישוש האבחנה והתאמת טיפול.

לאחר זמן קצר עדכנו אותי ההורים כי בתוך יום וחצי ממתן הייעוץ ותחילת הטיפול, הפכה התינוקת הקטנה, שסבלה מאוד ולא ישנה כמעט בכלל, לתינוקת רגועה, החלה לעלות במשקל ולהדביק פער בהתפתחותה ו…ישנה ברוגע!

מחלת הריפלוקס הקיבתי־ושטי (GERD)

מדובר בתופעה הנגרמת מהפרעה בתפקוד של הסוגר הוושטי התחתון, שהוא השריר המחבר את הוושט עם הקיבה. הסוגר הזה אמור להיות בעיקרו חד-כיווני ובכך למנוע חזרה של מזון ושל תוכן חומצי הנמצאים בקיבה מלהגיע אל הוושט. במקרים מסוימים מאפשר השסתום הזה גם מעבר בכיוון ההפוך (למשל, לצורך שחרור גזים או הקאה). בתינוקות יש חוסר בשלות של תפקוד השסתום הוושטי התחתון, דבר המביא לעיתים לזרימה הפוכה של תוכן הקיבה אל הוושט. תורמים לכך גם תנוחת השכיבה האופקית של התינוקות במשך רוב שעות היממה וגורמים פיזיולוגיים נוספים, כמו הזווית שבין הוושט לקיבה אצל התינוקות אשר מאפשרת ריפלוקס של תוכן קיבתי לוושט ביתר קלות.

ריפלוקס קיבתי-ושטי שכיח עד גיל שנה וחצי, אבל ברוב המקרים חומרתו פוחתת בהדרגה מגיל תשעה חודשים. למעשה, הריפלוקס משקף תופעה פיזיולוגית שכיחה בשנה הראשונה לחיים. 70-60 אחוז מהתינוקות יחוו הקאה לפחות פעם אחת עד גיל שלושה-ארבעה חודשים.

בתינוקות אין תסמין או סימן מובהק אחד שמאפשרים לאבחן את התופעה או שעשויים לחזות תגובה לטיפול. האבחנה מתבססת על מכלול הביטויים הקליניים ולעיתים יש צורך גם בבדיקות עזר. הבדיקות הקיימות יעילות כדי לתעד נוכחות של החזר קיבתי־ושטי פתולוגי ואת סיבוכיו, להראות האם יש קשר נסיבתי בין ההחזר לתסמינים, להעריך את יעילות הטיפול ולשלול מצבים אחרים.

התופעה מתבטאת באי-שקט ובכי ממושך הקשורים בדרך כלל לארוחה, ללא קשר לטיבה, עקב חזרת התוכן החומצי של הקיבה אל הוושט. תיתכן הקשתה של ראש התינוק לאחור לאחר כמה לגימות. לעיתים הריפלוקס מסתיים בפליטה או בהקאה, אך לפעמים תוכן הקיבה החומצי מגיע לוושט ונבלע שוב בחזרה אל הקיבה (ריפלוקס "שקט").

מדובר בתופעה שמקשה מאוד על התינוק ועל ההורים, אך יש לה גם השלכות בריאותיות של ממש אשר מתבטאות בהפרעה בשגשוג, כי לעיתים עקב הפליטות המרובות התינוק לא עולה במשקל. תיתכן אף התפתחות דלקת כימית בוושט, עקב הנזק הנגרם מחומצת הקיבה לרירית הוושט והיצרות של אזור מסוים בוושט, אך זהו סיבוך נדיר מאוד בילדים. הנזק לרירית הוושט עלול לגרום לדמם קל אך ממושך, ובעקבותיו לאובדן דם ואנמיה. עלולה גם להתפתח תסמונת דמוית אסתמה, עקב התכווצות של דרכי הנשימה בתגובה לנוכחות חומצה בוושט. ישנם דיווחים גם על קשר בין ריפלוקס לבין הפסקות נשימה חסימתיות ומחלות של תיבת הקול המתבטאות בצרידות, סטרידור וכדומה. עוד דווח על הפרעות נוירולוגיות, כולל פרכוסים.

הטיפול: במקרים קלים, מומלץ להשכיב את  התינוק בזווית של 30 (עד 45) מעלות. גם השכבת התינוק על הבטן כמה שעות ביום (לא בלילה, ובהשגחה צמודה) יכולה להקל על התסמינים. מומלץ לתת ארוחות קטנות יותר, בתדירות גבוהה יותר ושעתיים-שלוש לפני ההשכבה. כמו כן, בעבר נהוג היה להסמיך את המזון באמצעות דייסה או הוספת קורנפלור. כיום קיימות פורמולות מיוחדות למצבים כאלה, שבהן התמיסה עוברת הסמכה בקיבה או עוד בטרם הגעתה לקיבה (AR).

לעיתים נדרש שימוש בתכשירים תרופתיים להפחתת ההפרשה של החומצה בקיבה כמו זנטק ולוסק או תכשיר המופק מאצות ים, הניתן לאחר הארוחות ומביא לריפוד רירית הקיבה ובכך להפחתת הריפלוקס. במקרים קיצוניים ונדירים יש צורך בניתוח שבו יוצרים מעין טבעת סביב השסתום שבין הוושט לקיבה.

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות