יום שני , פברואר 18 2019
בית / הד הקריות / "אם היו לנו אמצעים לראיית לילה הכל היה אחרת"
צליחת התעלה פלוגת החה"ן
צליחת התעלה פלוגת החה"ן

"אם היו לנו אמצעים לראיית לילה הכל היה אחרת"

"חושך מוחלט, אנחנו במארב, לא רואים כלום, החייל המצרי טעה, תחילה חשב שאנחנו מכוחותיו, ברגע ששמע לחש קל בעברית הבין שטעה, ירה וכך נהרג דודו חורש החובש שלנו. אם היו לנו אמצעים לראיית לילה הדברים היו ודאי נגמרים אחרת.

חיילי הדרום עשו את הבלתי יאמן במלחמת יום כיפור. המצרים היו מצוידים היטב כולל יכולות לראיית לילה שלא הייתה ברשות צה"ל, 300 חיילים  מול עשרת אלפים לוחמים מצריים אכזריים.

כל שנה מאז אותה מלחמה, בהתקרב יום כיפור, האסוציאציה היחידה שלי קשורה באותם ימים. מאז אותו יום ידעתי שמעולם לא אסכים לשכוח או להשכיח את האירוע ההיסטורי ההוא שכמעט והסתיים באסון עבור מדינת ישראל, אלמלא אותם חיילים, קצינים ומפקדים שהגנו בגופם ונשמתם , חלקם כבר לא עמנו, חלקם פגועים וחלקם ממשיכים את חייהם, על המדינה בכל החזיתות. הקרבות המרים, האבדות הכבדות, הניצחונות הגדולים כולם ביחד מהווים מארג של אנשי הארץ הזאת שבזכותם אנחנו כאן.

למרות שבעצמי לחמתי עם גדוד התותחנים בקרבות רמת הגולן, בשנים האחרונות אני חוזרת שוב ושוב לקרבות סיני. הריחוק הגיאוגרפי, קרבות הגנרלים שיבואו לאחר מכן, המרחבים העצומים , סדרי גודל הכוחות, הטנקים השועטים, חיילי חילות הרגלים שגמעו מאות קילומטרים ברגל, צליחת התעלה, הסכמי הפרדת הכוחות לאחר שצה"ל כיתר היטב את הארמיה השלישית האגדית של הצבא המצרי, כל אלו יצרו אצלי הילה של מקום שהסיפורים אודות הלחימה ההיא למעשה בלתי נגמרים.

חיליק ביום כיפור
לקחנו מה שהיה בצ'ימידן. פלוגת הצנחנים במלחמת יום כיפור (צילום: אלבום משפחתי)

"צליחת התעלה הייתה אחד מרגעי המפנה וההכרעה החשובים במלחמה. בעקבות הצליחה הגיע צה"ל לקילומטר ה-101 בכביש סואץ-קהיר וכותרה הארמיה השלישית המצרית, דבר שאילץ את המצרים להסכים להפסקת האש שסיימה את הקרבות בחזית הדרום.

הפעם בחרתי להתמקד בפעילות פלוגת החה"ן (חבלה מוצנחת) של חטיבת הצנחנים הסדירה 35, הפלוגה בפיקודו של המ"פ סרן שמעון הקר והסמ"פ סגן עוזי שמיר (היום מנהל מחוז הצפון של משרד השיכון), הייתה מורכבת ברובה מחיילים שטרם חלפה שנה מיום גיוסם. הם עדיין נחשבו לחיילים במסלול. למרות זאת כפי שיתברר מהשיחה הם תפקדו כחיילים וותיקים לכל דבר ועניין.

יחיאל רוזן (רוזנבלום), בעלי למען הגילוי הנאות, היה אחד החיילים.

המלחמה פרצה בשבת, היכן היא תפסה אתכם?

"באותו סוף שבוע היינו בחופשה בבית, בגדול היינו בתקופת אימונים פחות או יותר באמצע מסלול ההכשרה שלנו שנמשך 17 חודשים.

איך נודע לכם על הגיוס?

יחיאל רוזן
גייסנו אנשים מבית לבית. יחיאל רוזן כיום (צילום: אלבום משפחתי)

"אני הייתי בבית הכנסת עם אבא שלי, השעה הייתה 08.00 בבוקר, מהחלון אני רואה את מיכה גזית , מקרית מוצקין, מסמן לי לצאת מיד. הוא היה היחיד שהיה לו טלפון בבית, בתוך כך הוא מורה לי לעבור דרך הבית של יובל הכט מקרית ביאליק ועופר עדן מקרית מוצקין, ולהודיע להם על הגיוס וההתייצבות לאיסוף"

ככה ברגל בריצה בין הרחובות? לא היה שום אמצעי תחבורה שכבר החל לפעול?

"בשלב הזה עדיין לא, פשוט גייסנו ברגל, או יותר נכון בריצה כי לא היה הרבה זמן. נפגשנו בתחנת האוטובוס בצומת דוקס (היום מוצרט), משם כבר הסיעו אותנו באוטובוסים לאגד חיפה. מבת גלים העלו אותנו לאוטובוסים לכיוון תל נוף".

זהו עכשיו אתם כבר מבינים?

"בדרך נהג האוטובוס הדליק רדיו, ואז כבר החלו השידורים ושמענו שפרצה מלחמה בשתי החזיתות. אנחנו ניצלנו את זמן הנסיעה כדי להתלבש ולהתארגן עם מה שהיה לנו בצ'ימידן, שזה לא היה הרבה".

 הכתבה המלאה בגיליון  צפון 1 כרמיאל בשישי הקרוב

בדוק גם

בני כהן בתו מורן והנכדים ליד האנדרטה. צילום עצמי

נחנכה אנדרטה לזכר 19 צנחנים שנפלו בחווה הסינית

במעמד משפחות שכולות, שר הביטחון לשעבר האלוף במיל' יצחק מרדכי והאלוף במיל' גיורא איילנד נחנכה …

2 תגובות

  1. היתי שם ואני מעונין לעיין בכתבת ההמשך
    בתהודה ותודה יוחנ

  2. שלום רב. איך אפשר לעיין בכתבת ההמשך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *