המנזר שפעל ב"בית האבן", הוקם בשנת 1882, על ידי שלוש נזירות כרמליטיות שהגיעו מצרפת. בנייתו נמשכה עשר שנים, אך לבסוף עזבו נזירות המסדר את המנזר ועברו אל מקום הקבע שלהן בשכונת כרמל צרפתי. עם הקמת בית החולים הממשלתי על ידי הבריטים, סופח המנזר לשטח בית החולים החדש, שלימים הפך למרכז הרפואי רמב"ם.
כחלק מהנגשת המרכז הרפואי רמב"ם, הוחלט להתקין במבנה העתיק מעלית שתאפשר תנועה נוחה וחופשית לקומה העליונה בבניין. הקמת המעלית נעשתה תוך כדי התמודדות עם האתגרים הכרוכים בהנגשת מבנה בן 120 שנה. אחת הדוגמאות לכך היא העובדה שהמעלית מופעלת על ידי בוכנה הידראולית, אשר איננה מצריכה חציבת בור תחתון, אלא שקע של כ -15 ס"מ בלבד. בנוסף, הקמת המעלית הצריכה חיזוק מיוחד לרצפת המבנה, זאת משום שהמעלית "יושבת" על קמרון עתיק של המרתף, הממוקם בדיוק מתחתיה. החיזוק תוכנן על ידי הקונסטרוקטור יוסי שירן. התקנת המעלית בוצעה על ידי חברת על רד הנדסת מעליות, ועבודת התכנון והביצוע ארכה כחצי שנה.
את הפרויקט ניהל יובל ארבל מאגף הבינוי ברמב"ם, המשמש גם כממונה ההנגשה במרכז הרפואי. לדבריו של ארבל, עם הקמת המעלית, ניתן מענה לשתי סוגיות: האחת, הנגשת מבנה עתיק אשר מוגדר לשימור, ושמירה על חזותו החיצונית תוך פגיעה מינימלית ככול הניתן באופיו. הסוגיה השנייה היא אולי החשובה יותר: "בשל העבודות שבוצעו", אומר ארבל, "מתאפשר שוויון הזדמנויות, כמו גם אפשרות תנועה חופשית יותר לאנשים עם מוגבלויות המבקשים לקבל שירותים ולעבוד בקומה העליונה של המבנה".
