צפו: ראובן ארבל לא עושה לעצמו הנחות

ראובן ארבל כמעט איבד את חייו כשטרקטור דרס אותו ואיבד 8 ס"מ מרגלו, אך שום דבר לא מנע ממנו להגשים את כל החלומות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
ראובן ארבל | באדיבות המשפחה
ראובן ארבל | באדיבות המשפחה

ראובן ארבל (84) עלה ארצה זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא איש חינוך לשעבר, היה אלוף הארץ בשחייה וגם בעולם, ובימים אלה מטפח את תחביב הציור ומעיד על עצמו כי הוא לוקח צילומים ופריטים שתפסו את עינו ומוסיף להם את הנגיעה הייחודית שלו.

כשהיה בן 17 השתנו חייו כאשר נדרס על ידי טרקטור בעודו במחנה עבודה של השומר הצעיר. "אני היחיד שיכול להגיד: 'טרקטור דרס אותי'. בדרך כלל אנשים שזה קורה להם לא נשארים בחיים לספר את זה, ניצלתי בנס".

בעקבות מחדל רפואי, הוא לא קיבל את הטיפול הראוי וכתוצאה רגלו התקצרה ב-8 ס"מ. עם זאת, מעולם לא נתן לפציעה לעכב אותו.

במשך שנים היה חלק מהשומר הצעיר, למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית, היה איש חינוך ועד היום שומר על קשר עם תלמידיו.

הוא שייך למועדון מכבי נהריה בשחייה, עטור גביעים ומדליות מניצחונות בתחרויות שחייה בהן השתתף בארץ ובעולם, ואף זכה מספר פעמים בתואר אלוף ישראל ואלוף אירופה. עד היום הוא משכים בשש בבוקר ושוחה מחוף גלי גליל עד סוקולוב ובחזרה.

בתיכון הכיר את אשתו, שושנה, יש להם שני ילדים, חמישה נכדים ושני נינים.

 

ראובן ושושי ארבל | באדיבות המשפחה
ראובן ושושי ארבל | באדיבות המשפחה

מתי הבנת שאתה טוב בשחייה?

"עוד מילדותי הייתי ספורטאי, עסקתי בסיף, אתלטיקה קלה והתעמלות. אחרי התאונה היו לי את מגבלות הבריאות שניווטו אותי אל תחום השחייה, אך במאות התחרויות שלקחתי בהן חלק מעולם לא הסכמתי להיות בקטגורית הנכים. אף פעם לא רציתי לעשות לעצמי הנחות".

תחרות שלא תשכח?

"בשנת 1995 משלחת ישראלית התארחה בירדן. ערכנו משחה שלום מולם ומול הגרמנים בשחייה מחוף עקבה לאילת. כולם נראו מרשימים וגדולי ממדים וברגע ההזנקה לתחרות מצאתי את עצמי אחרי כולם. היה לי ברור שאין לי סיכוי אבל לא ויתרתי. בסופו של דבר, הגעתי, אני, ראובן ארבל, ראשון לקו הסיום. עד היום אין לי ולא למשתתפים מושג איך זה קרה".

 

אלוף אמיתי | באדיבות המשפחה
אלוף אמיתי | באדיבות המשפחה

מתי התחלת לצייר?

"הציור התחיל בזכות אשתי. כשהיא הייתה מורה הייתי עוזר לה להכין יצירות לבית הספר. בגיל 65 היא הגיעה אליי עם צבעים ופשוט אמרה לי תתחיל לצייר".

אז הוא החליט לצייר ציור שבעזרתו ינסה להעביר לנכדיו את החשיבות שבלצאת מהבית ולשחק אחד עם השני, במקום לשבת מול המסכים.

כך התחיל עם ציור ובו מוצגים כל המשחקים אותם היה נוהג לשחק עם חבריו בצעירותו.

 

מה אתה מאחל לעצמך?

"שתמיד יהיה לי מצב רוח וכוח להיות בעשייה. שאמשיך לשחות מכיוון שמעבר לזה שאני אוהב את זה, כך אני שומר על בריאותי כי במסגרת גילי ופציעתי זה הספורט הטוב ביותר עבורי. שאמשיך להיות אופטימי ואבטא את זה בצבעים השמחים בהם אני משתמש בציור".

הישארו מעודכנים באתר בלינקר ובפייסבוק של צפון 1 גליל מערבי ובחדשות נהריה

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

תגיות

אולי גם יעניין אותך

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram