סוגיות משפטיות ואתגרים במערך הגיל השלישי ואילך- נא להערך בהתאם!

סוגיות משפטיות ואתגרים במערך הגיל השלישי ואילך- נא להערך בהתאם!

תוחלת החיים בישראל מחייבת הערכות מיוחדת של החברה והרשויות לטיפול באוכלוסייה המבוגרת והערכות משפטית שלנו, כילדים להורינו וכמי שיגיעו גם כן לתקופה מאתגרת.
עו"ד אלה בן שושן | צילום: גונן שמר

אם נסכים להודות בכך ואם לאו, כולנו בשלב זה או אחר נאלץ להכיר בתופעת ההזדקנות אלא שאז ניווכח כי מדובר בתקופת חיים מאתגרת לאדם עצמו ולבני משפחתו, זאת משום שלתקופה זו השלכות בריאותיות, חברתיות, נפשיות כלכליות ומשפטיות, משמעותיות.

אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי בישראל בשנת 2020 הגיעה ליותר ממיליון נפש שהם יותר מ 11.6% מכלל האוכלוסייה. הסיבה לכך, מן הסתם נעוצה בכך שתוחלת החיים עלתה (תוחלת החיים של הגברים בארץ עומדת נכון לשנת 2021 על 80.7 שנים ואילו של הנשים עומדת על ו-84.2) בראשית המאה ה-21 עלתה תוחלת החיים בישראל בקצב מקורב של 2.5 שנים בכל עשר שנים. עובדה זו מחייבת הערכות מיוחדת של החברה והרשויות לטיפול באוכלוסייה ספציפית זו ושלנו כילדים להורינו וכמי שיגיעו גם כן לתקופה מאתגרת זו בתחום המשפטי יותר מכל.

כעורכת דין, מגשרת ונוטריונית בעולם המשפט מזה כ-17 שנה, נתקלתי בלא מעט מקרים בהם אנשים מגיעים אליי כשיש להם סוגיה משפטית כזו או אחרת שברצונם כי אעזור להם לפתור אותה. במרבית הפעמים הפתרונות הם בהליכים משפטיים ארוכים ומייאשים עד כי מסתיימים בגישור או בחוסר רלוונטיות להמשך קיום התיק בשל פטירת יקיריהם.

אז תהיתי, מדוע אנשים לא מגיעים אליי לייעוץ משפטי לפני שהבעיות מתחילות ואז הבנתי שהמקור לכך כרוך בחוסר מידע ו/או מידע שגוי מ"עו"ד גוגל" ו/או מקרה שארע לחבר ו/או קרוב משפחה וכיו"ב, רק שהפרטים לא זהים וכל מקרה לגופו והייעוץ שניתן לאחד לא בהכרח מתאים לאחר.

לאור האמור לעיל, החלטתי לפרט בקצרה מספר פעולות שנכון לעשות כבר כעת, רגע לפני הגיל השלישי והרביעי ובכלל רגע לפני שחו"ח אחד מאיתנו הופך לצמח או לא "כשר" ברמה המשפטית ו/או לא תקין ברמה השכלית ו/או הקוגנטיבית ולהלן הפעולות המומלצות:

  1. עריכת יפוי כח מתמשך מול עו"ד שעבר הכשרה ייחודית לטובת העניין ויותר מכך, בעל ניסיון בעריכת יפוי כח מתמשך, הפעלתו וביטולו בין אם ע"י ביהמ"ש ובין אם ע"י האפוטרופוס הכללי. ייפוי כח מתמשך נועד לאפשר לאדם (מעל גיל 18) לקבוע מראש כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כאשר הוא לא יוכל לקבל עוד החלטות בעצמו בעניינים אישיים (כולל רפואיים) ובענייני רכוש (בכולם או בחלקם). יובהר כי ,ניתן לערוך יפוי כח מתמשך שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד (יפוי כח רפואי מתמשך).

 

  1. מתן הנחיות הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם (מעל גיל 18) לקבוע ע"י מי יטופלו ענייניו ובאיזה אופן, אם בעתיד בית המשפט יחליט כי יש למנות לו אפוטרופוס (לדוגמה: לקבוע כי מקום מגוריו בעתיד יהיה בבית שלו ולא במסגרת חוץ ביתית, לקבוע באשר לטיפול רפואי מסויים ומטפל ספציפי וכו') הפקדת המסמך מתבצעת מול האפוטרופוס הכללי על ידי עו"ד שעבר הכשרה ייחודית לטובת העניין.

 

  1. תומך החלטות הוא למעשה אדם הממונה לצורך סיוע לאדם שזקוק לליווי ותמיכה בניהול ענייניו הכספיים, בביצוע פעולות משפטיות וקבלת החלטות. ניתן למנות תומך החלטות כחלופה למינוי אפוטרופוס במקרים שבהם הקשיים של הנתמך אינם חמורים דיים כדי לשלול את כשרותו המשפטית. תומך החלטות מסייע לנתמך לקבל החלטות ולא מקבל החלטות במקומו, כך נשמר שיקול הדעת, העצמאות וזכות ההחלטה של הנתמך במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

 

  1. עריכת צוואה – קיימות מספר אפשרויות לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה באמצעות עו"ד ושני עדים, צוואה נוטריונית ועוד. לכל אחת מסוגי הצוואות ישנן יתרונות וחסרונות, בהתאם לרצון המצווה, רכושו (בעלי חברות פרטיות בנוסף לרכוש הפרטי), בריאותו ומצבו האישי (התייחסות לערירי/ת, ידועים בציבור, נישואים "פרק ב' ועוד).

 

  1. עריכת מוטבים בפוליסות השונות– סביר להניח כי כל אדם באשר הוא, "מחזיק" בפוליסות מסוגים שונים: ביטוח חיים, ביטוח בריאות, חסכונות פנסיונים, חסכונות פיננסיים, ני"ע וכו'. חשוב לבצע עדכון עריכת מוטבים בפוליסות.

 

  1. עריכת הסכם ממון ו/או חיים משותפים- המציאות כיום הוכיחה שהנישואים בגיל 20+ הם ממש לא ל"נצח" ו"הנצח" התברר כ"תקופת חיים רגעית" באופן ממוצע של כעשור במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב פחות מ- 5 שנים. לכן, כדאי לערוך הסכם ממון ו/או הסכם חיים משותפים בזוגיות הבאה (פרק ב') ולא, ממש לא לשמור אותו ב"מגירה".

 

  1. העברה בין דורית– מדובר בהעברת נכסים בין הורים לילדיהם. כיצד נכון לבצע זאת בעיקר בהתייחס לאלו שמנהלים חברות פרטיות ולרוב גם משפחתיות? האם באמצעות מתנות של הורים לילדיהם בעודם בחיים או בדרך של נאמנות/הקדש בעוד ההורים חיים או אולי הורשת נכסים לאחר שההורים הולכים לעולמם? כיצד מבצעים תכנון מס ראוי הצופה פני עתיד?

כידוע, דור ההורים הקודם עלה ארצה עם בגדים לגופם ובמקרה הטוב עם מעט רכוש שהצליחו להביא עמם. זאת לעומת דור ההורים הנוכחי שכבר גדל בעיקרו בארץ, יזם, בנה, צבר נכסים, חסכונות, ני"ע מסוגים שונים, הקים חברות וכיו"ב. מה ההמלצה הכי נכונה היום ולמי?

ההמלצה היא לעשות "סדר בבלאגן" בעת היותם של ההורים בחיים ובשליטה מלאה. העברה לפי חוק הירושה אפילו עם צוואה עלולה להיות פתח למלחמות ירושה בין היורשים (במסגרת הליכי התנגדות לצוואה), הוצאות כספיות משמעותיות ובעיקר עלול לסבך אותם בתאונות מס קשות.

 

כל אחת מהפעולות היא "עולם משפטי" מרתק בפני עצמו.

האתגר מבחינתי כמי שהוסמכה, בין היתר, לערוך יפוי כח מתמשך ע"י האפוטרופוס הכללי היא שכל אחד ואחד מכם ייקח אחריות על העתיד שלו ויותר מכל על עתיד ילדיו וצאצאיו, יפנה לעו"ד שהוסמך לעריכת יפוי כח מתמשך ויתחיל לבצע את הפעולות המומלצות שנרשמו לעיל כפעולות מצטברות.

נכון שהפעולות כרוכות בעלויות כספיות שלא תמיד מתאימות למי מאיתנו, אולם העלויות הכספיות הללו זניחות ממש לעומת "מלחמות" תיקי קדם ניהול עזבון ו/או תיקי עזבונות ולמעשה תשמור על המשפחה של כל אחד ואחד מכם מאוחדת, שמחה ומאושרת בידיעה שרצונכם הובהר באופן חד וברור בכל אחת מהפעולות באופן מצטבר.

***כל האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי***

כותבת המאמר:

אלה בן שושן, עו"ד, מגשרת ונוטריונית

עוסקת בדיני משפחה, ירושה ומקרקעין

בעלת תואר ראשון במשפטים (LLB) ותואר שני במנע"ס (מימון) (MBA)

Ella@ella-law.co.il

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיתוף ברשתות החברתיות