אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ”ה, מוקדשים השנה להיבטים הרפואיים הרגשיים והסוציאליים של טיפול בשורדי שואה שהם כולם בגיל הזקנה. לפי נתוני אוקטובר 2024, בישראל חיים כ-110,100 שורדי שואה, רובם הגדול היו ילדים בזמן המלחמה.
כיום, כשהם מגיעים לעשור השמיני והתשיעי לחייהם, הטיפול הרפואי בהם הופך לאתגר מקצועי ורגשי כאחד.
“הקשר בין מצוקה נפשית לבין קשיים בריאותיים הוא משמעותי במיוחד בקרב שורדים מזדקנים”, מסביר ד ”ר תימור דעבוס, רופא מומחה גריאטריה ויו"ר הוועדה לטיפול בהתעמרות והזנחה כלפי זקנים וחסרי ישע בזיו – "אנו עדים לרמות גבוהות של חרדה, דיכאון, קשיי שינה וסימפטומים פיזיים שמקורם הוא בנפש. ככל שהשנים עוברות והיכולת המנטלית והפיזית נחלשת – כך מתעצמת גם הפגיעות הרגשית.”
ד"ר דעבוס מוסיף" גם אלו ששרדו את הזוועות, בנו משפחות וקריירות, מוצאים עצמם לעיתים חוזרים להתמודד עם זיכרונות העבר דווקא בגיל המבוגר, כשהם במצב של חולשה או תלות, ומאז ה-7/10 זיכרונות אלו מקבלים הדהוד במציאות הכואבת לנוכח זוועות המלחמה."
הוועדה לטיפול בהתעמרות והזנחה כלפי זקנים וחסרי ישע אותה מרכזת העובדת הסוציאלית יסמין קנציאורק, פועלת מתוך תפיסה הוליסטית של בריאות – פיזית, נפשית וחברתית. חברי הוועדה פועלים להגברת מודעות בקרב הצוותים המטפלים, ומתאימים את שיטות הטיפול והיחס למציאות הייחודית של ניצולי השואה.
הושם דגש על עידוד המטפלים להקשיב, לגלות רגישות, ולהבין שדווקא בגיל הזקנה ניצולי השואה נפתחים לעיתים לסיפורים שהיו קבורים במשך עשרות שנים. עבור רבים, הקשר האנושי עם הרופא, האחות וכל מי שנמצא בסביבה הטיפולית- הוא לא רק שירות רפואי – אלא גם חיבור רגשי, משמעותי, ולפעמים אפילו סוג של תיקון, הידיעה שרואים אותם ומקשיבים להם.
אמנם, אנו פוגשים את הניצולים ברגעי שבירה וכאב כשהם נזקקים לטיפול רפואי אצלנו בזיו, לעיתים מוקפים משפחה שבנו על אף הזוועות ששרדו- שגם זקוקה למבט אוהד, תומך ומכוון. ולעיתים הניצולים רואים בנו את משפחתם שחסרה להם, כי לצערנו, ישנם גם ניצולים רבים שננטשים וסובלים מבדידות. אנחנו שם עבורם ועבור המשפחות בתקווה שיוכלו לזכות לאריכות ימים באיכות חיים מיטבית.
נכון שניצולי השואה מתמעטים ובכל שנה אנו נפרדים בכאב מדור הולך ונעלם – אבל שומרים באדיקות על הזיכרון.
"הזיכרון הוא שביר – אך הוא גם הנשק שלנו נגד השכחה" (פרימו לוי) הניצולים מלמדים אותנו על כוח הרצון, על תעצומות הנפש – ועל כך שדווקא מתוך הטראומה אפשר לבחור בחיים, וגם לצמוח.
נזכור את כולם.
