מאת: עו"ד לירון קורגאוקר
שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת ארורה באוקטובר 2023, ושנת 2026 מוצאת את מדינת ישראל בסיטואציה כלכלית חסרת תקדים. אם בעבר יוקר המחייה נחשב לכותרת צרכנית בחדשות הערב, הרי שהיום הוא הפך לאתגר האסטרטגי המרכזי של החברה הישראלית, שניצב לצד האיומים הביטחוניים. הכלכלה הישראלית של 2026 היא כלכלת מלחמה במלוא מובן המילה. מצד אחד היא סוחבת על גבה גירעון תופח מהמערכות הממושכות בעזה, לבנון ואיראן, מצד שני מפגינה חוסן פיננסי מעורר השראה ותקווה בשווקים ובחוסן המטבע.
שוק הדיור הישראלי עובר טלטלה ששורשיה נעוצים עמוק בשינויי הריבית של השנים האחרונות. אם בשנת 2021, בעידן של ריבית אפסית, הציבור נהר לרכוש דירות מתוך מחשבה שהכסף הוא כמעט בחינם, הרי שבשנת 2026 המציאות הכתה בפנים של כל אותם בעלי משכנתאות. העלייה המצטברת בריבית בנק ישראל, שנשארה גבוהה כדי לבלום את האינפלציה שנוצרה מהוצאות המלחמה, הפכה את החזרי המשכנתא לעוגן כבד שמאיים להטביע משפחות רבות.
אך הבעיה אינה רק בעלות המימון. מאז אוקטובר 2023, ענף הבנייה הישראלי נכנס לקיפאון כמעט מוחלט בגלל המחסור בידיים עובדות וההכרח המוסרי והביטחוני להפסיק את כניסת הפועלים הפלסטינים. הפער הזה יצר בור של עשרות אלפי יחידות דיור חסרות. כאשר ההיצע נמוך כל כך, אפילו הריבית הגבוהה לא הצליחה להוריד את המחירים, והתוצאה היא שוק דיור דורסני שבו זוגות צעירים נדחקים לשכירות במחירים מופקעים, בעוד בעלי הנכסים מגלגלים את עליית הריבית שלהם ישירות לכיסם של השוכרים אשר גורם למחירי השכירות לזנק בצורה קיצונית.
הביקור בסופרמרקט בשנת 2026 הפך לאירוע המלווה בחרדה כלכלית למשפחות רבות. העלייה במחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים, מחלב ולחם ועד למוצרי ניקיון איננה מקרית. היא תוצר של שרשרת אספקה שנפגעה מהמצור הימי החלקי והאיומים בנתיבי השיט מצד שלוחיה של איראן, עליה במחירי הדלק והנפט והיחלשות הדולר. יבואנים נאלצים לשלם פרמיית סיכון אדירה לחברות הביטוח והספנות, וכל שקל נוסף כזה מתגלגל בסופו של דבר לצרכן הישראלי.
בהשוואה לשנים 2021-2022, שבהן האינפלציה הייתה תלויה בעיקר בגורמים גלובליים כמו הקורונה או המלחמה באוקראינה, האינפלציה של 2026 נגרמה בעיקר בשל תוצרת בית. השחיקה ביכולת הקנייה היא דרמטית, השכר הממוצע במשק אמנם עלה נומינלית, אך במונחים ריאליים כלומר מה אפשר לקנות באותו שכר, הישראלי הממוצע עני בהרבה יותר מכפי שהיה לפני חמש או שבע שנים.
גם בתחום האנרגיה, האזרח הישראלי מוצא את עצמו מממן את המערכה הביטחונית. מחירי הדלק, שחצו את רף ה-8 שקלים לליטר, מושפעים ישירות מהצורך של הממשלה לממן גירעון ביטחוני עצום. הבלו (מס הקנייה על הדלק) נותר גבוה, למרות הלחץ הציבורי, כיוון שהמדינה זקוקה לכל שקל כדי לממן את שיקום הצפון ואת המערכים הטכנולוגיים המתקדמים שהופעלו מול איראן. השילוב בין מחיר נפט עולמי תנודתי לבין מיסוי מקומי כבד הפך את הרכב הפרטי למותרות עבור חלקים רבים באוכלוסייה.
אם המלחמות והמתיחות הביטחונית ימשיכו ללוות אותנו לאורך שנת 2026 ואילך, המדינה עלולה למצוא את עצמה בנקודת שבירה חברתית. המשך השחיקה במעמד הביניים עלול להוביל להגירה שלילית של "מוחות", בעלי מקצועות חופשיים, מפעלים ויזמים, אותם אנשים שמהווים את הקטר הכלכלי של המשק וההייטק בפרט ולירידה נוספת בדירוג האשראי של ישראל, שתייקר עוד יותר את המצב הקיים.
אולם, בתוך הענן הקודר הזה, ישנה נקודת אור מפתיעה שמספרת את סיפורו של הנס הישראלי והיא הבורסה המקומית. בניגוד לכל התחזיות הפסימיות של תחילת 2024, שוק ההון הישראלי מציג ביצועי יתר מרשימים בשנת 2026 בהשוואה למדדים המובילים בעולם כמו ה-S&P 500 או ה-DAX הגרמני.
הסיבה לכך נעוצה בחוסן הלאומי וביכולת ההסתגלות של המשק. התעשיות הביטחוניות הישראליות הפכו ללהיט עולמי בעקבות הוכחת היכולות המבצעיות מול איומים מתקדמים, והן מושכות השקעות זרות יקרות מאוד. בנוסף, מגזר האנרגיה הישראלי, המבוסס על מאגרי הגז, מספק אי של יציבות בסביבה גיאופוליטית סוערת. המשקיעים בעולם רואים בישראל מניית ערך גבוה שהיא מדינה שיודעת לתפקד תחת אש ולצאת מחוזקת.
מדינת ישראל של 2026 היא מדינה חזקה מבחינה ביטחונית ופיננסית ברמת המאקרו, אך פצועה, חבולה ומותשת ברמת המיקרו אשר מתבטא בכיסו של האזרח. החוסן שמפגינה הבורסה הוא ההוכחה לפוטנציאל האדיר שטמון כאן, אך האתגר האמיתי, בשנה הקרובה יהיה לתרגם את העלייה במניות ובייצוא הביטחוני להקלה ממשית ביוקר המחייה. ללא רפורמות עומק בשוק הדיור והפחתת נטל המיסים העקיפים, החוסן הלאומי שלנו, שעמד איתן מול טילים וכטב"מים וחודשים ארוכים של לחימה עצימה, עלול להיסדק דווקא מול חשבנות הארנונה, החשמל והתשלום בקופת הסופרמרקט אשר יכריעו את הציבור הישראלי בסופו של יום.
