לילי יוסים בת 33 מנצרת עילית, ניסתה להתקבל לעשרות מקומות עבודה ולאחר שבכולם נענתה בשלילה הגיעה למסקנה שהסיבה נעוצה בהיותה נמוכת קומה "בכל פעם שאני מגיעה לראיון עבודה ונתקלת במבט הזה מלמעלה למטה, אני מבינה שזהו זה לא התקבלתי", היא מספרת בכאב. לילי הרימה ידיים. למרות שהיא מחזיקה במקצוע מזכירה רפואית, בשלב מסוים נמאס לה מהתשובה השלילית, "מצטערים, אבל לא התקבלת". היא החליטה לנצל את כישוריה בתכנית "גלגלים", שמסייעת לאנשים עם מוגבלויות.
– את בעצמך סובלת מקיפוח ודווקא מחליטה להתנדב?
"אם ממילא לא מקבלים אותי לעבודה, לפחות אוכל לתרום בהתנדבות. חשוב לי להוכיח לעצמי ולאחרים שאין גבול ליכולת".
– אולי הסיבה לא נעוצה בגובה?
"מה יכול להיות? זה לא התקבלתי ואחר כך פיטרו אותי, לא נתנו לי הזדמנות בכלל. הגובה שלי הוא 1.38 מ', מעסיקים לא אוהבים עובדים נמוכים".
– זה מה שאמרו לך?
"הם לא יגידו כי זה עלול לסבך אותם, אבל המבט בעיניים אומר את זה. למדתי לקרוא מבטים של מעסיקים".
לילי בוגרת אורט שרת, סיימה בהצלחה את לימודי התיכון והתגייסה לשירות צבאי ביחידה מובחרת בחיל הים. כמו כל חיילת משוחררת, היא פנתה לעבודה מועדפת ואח"כ ללימודים. לילי בחרה בלימודי מזכירות רפואית במכללת נצרת עילית. "לכאורה העתיד שלי נראה מזהיר, בצבא קיבלתי יחס מדהים, התייחסו אלי כאל שווה בין שווים, לא הרגשתי בכלל קיפוח. אבל הקשיים החלו מהרגע שבו התחלתי לחפש עבודה קבועה ומסודרת, כל זמן ששלחתי קורות חיים הכל היה בסדר, כשהגעתי לראיון הכל נפל. קיבלתי סירוב אחרי סירוב רק בגלל שאני נמוכת קומה".
– מה אמרו לך?
"אמרו לי 'את לא כמו כולם', 'את לא תגיעי למדף הרצוי', 'לא יראו אותך מאחורי הדלפק' ועוד כל מיני תירוצים ששמעתי בזמן הראיונות, פגעו בזכות שלי למתן שוויון וכמובן פגיעה חמורה בפרנסתי".
לילי מספרת בכאב על ראיון עבודה בחנות למוצרי קוסמטיקה. "כבר התפשרתי, הבנתי שלא אמצא עבודה במקצוע והייתי מוכנה לעבוד בכל עבודה, גם זבנית בחנות וכך ניגשתי לאחת החנויות בעיר, בשביל למסור קורות חיים, אבל המוכרת אמרה לי שאין כרגע צורך בעובדים. נשארתי לעשות סביב בחנות ואז שמעתי את המוכרת מדברת עם בחורה אחרת שהגיעה לראיון ומקבלת אותה לעבודה. היא אמרה לה שאין שום בעיה והיא אפילו תקבל הדרכה למרות שלא היה לה ניסיון ולי היה כי עברתי קורס לאיפור וקוסמטיקה ויכולתי לתת שירות אמין ומקצועי בחנות".
– איך הרגשת?
ברגע ששמעתי את השיחה של המוכרת הלב שלי נקרע ולא ניתן היה לתאר את הכאב שבדבר, להרגיש פחות טובה ממישהי בגלל הגובה זה משהו לא נתפס. אז מה אם אני נמוכת קומה? אני לא שונה מאף אחד ביכולות שלי.
לילי שמעה על תכנית "גלגלים" והחליטה להתנדב בסיוע לאנשים עם מוגבלות פיזית. "החלטתי להתנדב כדי שאנשים יתחילו להבין שגובה זה לא מגבלה. לקבל את בני האדם כמו שהם".
