בן משה חי, בן 19, מתגורר בעפולה, שם הוא גם גדל והתחנך. כשהיה בן עשר אובחן האוטיזם שלו. ״האבחנה לא הפריעה לי אף פעם, ידעתי שזה מי שאני״, הוא נזכר, ״בתקופת בית הספר היסודי הילדים היו פוגעים בי כי הייתי שונה, אבל עם הזמן הם התבגרו והיחס הזה הפסיק".
בן למד באורט עפולה שם הרחיב מגמת מוזיקה. האהבה שלו למוזיקה התחילה עוד כשהיה צעיר. ״במסגרת בית הספר, בכיתה ה׳, היה לנו פרויקט שנקרא בית ספר מנגן״. מספר, ״כל אחד בחר כלי נגינה ולמד אותו. אני בחרתי בחצוצרה. התחלתי להתאמן ובשונה מאחרים עשיתי את זה מרצון. עם הזמן התאהבתי במוזיקה״.
בן למד חצוצרה במשך שנים. בהמשך הוא התחיל גם לשיר. בכיתה י״ב הוא הצטרף להרכב של ראפרים, שם התחיל לכתוב שירים.
״בהתחלה לא ידעתי אם אתגייס לצבא אבל כשקיבלתי צו ראשון היה לי ברור שאני רוצה לעשות את השירות ולהרגיש חלק״, משתף, ״לא חשבתי על להקה צבאית, כיוונתי את עצמי למודיעין, עד שחבר טוב שלי שמשרת בלהקה שכנע אותי להיבחן״. בן התקבל למסלול כזמר, התגייס בספטמבר 2017 ושובץ בלהקת פיקוד הצפון. ״לא האמנתי שאהיה פה, אני עדיין לא מאמין״, מוסיף בהתרגשות.
לפני כשנתיים, עוד כשהיה בן בהרכב הראפ, הוא כתב שיר שמספר על חייו ועל ההתמודדויות שלו. ״השיר מספר על איך שאני רואה את העולם בתור אדם עם אוטיזם״, הוא מסביר, ״הבנתי שאם אני רוצה לכתוב שיר טוב אני צריך לכתוב מהמקום שאני מכיר״. בן השמיע את הקטע לקצינות שלו והן החליטו שהלהקה תופיע איתו. ההופעה הראשונה של להקת פיקוד הצפון עם השיר הייתה בטקס יום העצמאות בו נכח אלוף הפיקוד.
״אני מרגיש שלחשוף את השיר זאת הזדמנות לספר את הסיפור שלי לכל כך הרבה אנשים שיכולים להעביר אותו הלאה״, ממשיך בן, ״הכי חשוב לי להסביר שאנשים כמוני רוצים להיות כמו כולם. חשוב שיכבדו ולא יפלו אותנו ושיתנו לנו את העזרה שאנחנו צריכים״.
בן מספר שהוא כותב על בסיס יומיומי. הסגנונות שלו מגוונים מאוד, לעתים קטעי ראפ ולעתים קטעים מלודיים. גם בעתיד הוא מתכנן להמשיך בתחום המוזיקה וכבר עכשיו עובד על שירים אותם הוא עומד להוציא בשנה הקרובה. ״אני רוצה להפוך את המוזיקה מתחביב למקצוע״, מציין, ״אני שמח על המקום שאני נמצא בו. המפקדים והחיילים שאיתי מבינים מי אני ויודעים לתת עזרה כשאני צריך. אני לומד המון ומכיר אנשים שאוכל לעבוד איתם בעתיד״.
את התגובות של האנשים אחרי ששמעו את השיר והסיפור שלו בן לא יוכל לשכוח: ״הם אהבו אותו ומצאו בו משהו טוב. הצלחתי לרגש אנשים בעזרת הסיפור שלי״.