fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

"המלאך שלי כבר לא מגיע"

פעם בשבועיים היה מגיע הנכד משה מלקו לביתו של סבו, נגוסו זאודו, תושב בית שאן ודואג לכל צרכיו. מלקו היה מסייע לסבו בתשלומים שונים והיה האדם היחיד שהיה עימו בקשר דואג ואוהב. מלקו נהרג במבצע צוק איתן והסב מתקשה להתאושש
מתקשה להתאושש ממות נכדו. זאודו (צילום: עצמי)
מתקשה להתאושש ממות נכדו. זאודו (צילום: עצמי)
מתקשה להתאושש ממות נכדו. זאודו (צילום: עצמי)
מתקשה להתאושש ממות נכדו. זאודו (צילום: עצמי)

נגוסו זאודו בן  80, חי לבדו בדירה צנועה בשיכון ד' בבית שאן, בודדים עוד יותר זכו להכיר את אותו בחור צעיר שהיה מגיע לסבו במהלך חופשותיו מהצבא ודואג לצרכיו הבסיסים ביותר, איש אינו יודע כי אותו בחור שדאג לקשיש היה נכדו, משה מלקו ז"ל שנפל לפני חודש בקרב בעזה במבצע צוק איתן. "מאז שהוא נפל בעזה נגמרו החיים שלי", אומר זאודו בעצב רב, "המלאך שלי כבר לא מגיע", הוא נוהג לומר לסביבתו.

סיפורו של מלקו נכנס לכל בית במדינה. אמו לק'ץ מלקו הועסקה על ידי עובד קבלן בבנק ישראל. במודעת אבל שפורסמה בבנק על מות בנה, צוין שהינה עובדת קבלן, מהלך חסר רגשות והתחשבות שהסעיר את כל הרשת. לאחר מכן עלתה דרישה להעסיק את לק'ץ ישירות דרך בבנק ישראל והדרישה לבסוף נענתה על ידי הבנק.

לאחרונה הבחין תושב העיר, שנוהג לארח בביתו את זאודו הקשיש לארוחות השבת, כי זה תקופה זאודו אינו מגיע לסעודת השבת. בירור קצר העלה כי זאודו שרוי במצוקה גדולה ובאבל כבד על נפילת נכדו סמ"ר משה מלקו ז"ל, שנהרג בקרב בעזה. מאז זאודו מסתגר בביתו בבדידות ושרוי באבל כבד.

קשיי השפה וגילו המבוגר של נגוסו הקשו עליו את החיים, המזור לחייו היה נכדו האהוב משה מלךקו, ששמר איתו על קשר והיה מגיע מירושלים לבית שאן בכדי להקל על בדידותו של סבו. "בלעדיו אין טעם לחיי", אומר זאודו, הדובר עברית רצוצה ונזקק לשרותי תרגום לצורך הכתבה.

לפני כחודשיים עולמו של זאודו חרב עליו. נכדו האהוב והאדם היחיד שדאג לו והתעניין בשלומו נפל בקרב בעזה, במבצע צוק איתן. מאז זאודו שרוי באבל כבד, אך בנוסף לכך אין מי שידאג לו בגילו המופלג. "כשנודע לי שהוא נפל בעזה, שאלתי את אלוהים למה לא לקח אותי במקומו", אומר זאודו.

משפחות השכול בישראל מקבלות סיוע וליווי ממשרד הביטחון לאורך כל חייהם, אבל לא במקרה של סבא זאודו. "אם הייתה צוואה לחייל אין בליבי צל של ספק כי הוא היה מבקש בה שידאגו לסבו האהוב" מספרת אסתר, שכנתו של זאודו.

לדברי השכנה אסתר: "לא מדובר בקשר רגיל שבין סב לנכד, זאודו חי בגפו ולבדו ללא אישה או ילדים והקשר היחיד שהיה לו היה עם החייל שהיה מגיע אליו, מבקר אותו ולפעמים לוקח אותו לשבתות בירושלים, עוברת בי צמרמורת שאני חושבת על זה שהדבר היחיד שהיה חשוב לחייל זה הסבא הזה. צריך לעשות משהו עם האדם הזה. לא ייתכן שהוא לא יקבל עזרה כדי להמשיך ולחיות בכבוד.

השכנה אסתר פונה למשרד הביטחון ולרשויות הרווחה בעירית בית שאן: "אנחנו יודעים שהרשויות עוזרות למשפחה מדרגה ראשונה, אבל כאן המבחן הזה לא עובד כי החייל היה קרוב המשפחה היחיד של זאודו. זה היה למעשה קשר שבין אב לבנו ולא של סב לנכדו".

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות