עיריית נהריה עוברת על חוק האריזות של תאגיד המיחזור תמיר ביודעין וצפויה לעיצומים כספיים שיוטלו עלייה על ידי הממונה על החוק האריזות במשרד להגנת הסביבה. כך נודע השבוע לעיתון "צפון-1".
הקנס הכספי שנשלח לעירייה עומד על חצי מיליון שקלים בכפוף לשימוע, כיוון שלא חתמה עם תאגיד המיחזור תמיר על הסכם התקשרות ליישום הפרדת פסולת.
חוק האריזות נחקק בשנת 2011 ונועד לצמצם את מאגרי האשפה במדינה ולהגביר ככל הניתן מיחזור אריזות של מוצרים. עד כה חתמו על הסכם התקשרות עם תמיר 214 רשויות מקומיות מתוך 240. האחרונה שהצטרפה השבוע הייתה קרית אתא.
אחד מהסימנים המובהקים של תאגיד תמיר הוא בפחים הכתומים והסגולים שמציפים את הערים בהם המיזם פועל ונועד גם לחנך את השוק למיחזור פסולת יבשה ורטובה. במסגרת המיזם של התאגיד, אמורות הרשויות המקומיות לממן את הסדרי ההפרדה, האיסוף ופינוי פסולת האריזות כפי שנקבעו על ידיהן. חוק האריזות הוא חובה במדינה והוא חל על רשויות מקומיות ובתי עסק. אי יישום החוק משמעותו עבירה על חוק האריזות.
בשנים האחרונות המדינה לא מקלה עם רשויות שלא חתמו על הסכם המיחזור. אחת מהן היא ירושלים שקיבלה קנס כספי על שלא יישמה את החוק. מרבית הערים שעדיין לא חתמו על הפרויקט הן רשויות מקומיות או מועצות קטנות וכן כפרים ערביים, יש לציין כי נהריה היא אחת מבין 30 הערים הגדולות בארץ ולכן תמוה שהחוק בה עדיין לא מיושם.
הפחים הכתומים לא מצאו חן
אז למה בנהריה, עיר של 60 אלף תושבים, הדוגלת באיכות חיים גבוהה, אין פרויקט מיחזור? מדוע בשכונות החדשות, היכן שמתגוררות משפחות עם ילדים לא נראים פחי האשפה הכתומים? או במרכז העיר הסואן?
מבדיקה של "צפון-1" עולה כי בתחילת חודש אוקטובר 2015 שלח סמנכ"ל המשרד והממונה על אכיפת החוק במשרד להגנת הסביבה, יורם הורוביץ, מכתב לעיריית נהריה על כך שהיא אינה מקיימת את החוק.
במכתב איים הורוביץ להטיל על העירייה קנס כספי בגובה של חצי מיליון שקלים.
בתחילת חודש נובמבר 2015 התקיימה בלשכת ראש עיריית נהריה ז'קי סבג פגישה בנושא. בפגישה השתתפו נציגים בכירים של תאגיד תמיר ונציג בכיר של איגוד ערים לאיכות סביבה, ושם הוסבר לסבג על יתרונות מיחזור האריזות ביניהם, צמצום נפח האשפה ובמקביל שהיטל ההטמנה יוקטן ואילו לעירייה לא יהיו עלויות נוספות. בנוסף, נציגי תאגיד תמיר הסבירו לראש העירייה כי מניסיונם ברשויות אחרות, העיצומים הכספיים יבוטלו לאחר חתימת החוזה איתם.
יש לציין כי במסגרת פרויקט המיחזור העיריות לא משלמות על הפחים הכתומים. כמו כן, כל הקמפיין ההסברתי נעשה על ידי תאגיד תמיר.
למרות הישיבה החשובה הזו, סבג לא התרצה. העירייה הודיעה כי תחשוב ותחליט. אז מתברר, פנה סבג לשר להגנת הסביבה אבי גבאי, וביקש הארכה כדי לערוך סקר האם הפחים מתאימים לעיר שנוסדה לפני 80 שנה.
סבג טען כי הוא חושש מפגיעה בחזות העיר היות והפחים הכתומים יוצבו בכל מקום. כמו כן, הוא העלה טענה על מיקומם במרכז העיר וסכנה מפני הולכי רגל. העירייה, כך נודע, מנסה לדחות את הקנס הכלכלי והעצום שהוטל עליה וזאת כמובן בכפוף לשימוע. עוד נודע כי מטרת הדחייה לערוך סקר על היתכנות הפרויקט, שהוא, למעשה, חוק במדינה.
מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "העירייה מנהלת משא ומתן מול חברת תמיר זה זמן רב ובטרם יסתיים המשא ומתן, מבצעת העירייה כיום סקר ביחס לאפשרות למיקום הפחים הכתומים הנוספים ברחבי העיר. לאחר השלמת הסקר ניתן יהיה להעריך האם הצבת הפחים לא תגרום לבעיות של מעבר הציבור וסיכונו. כל הנתונים יובאו בפני המשרד להגנת הסביבה והעירייה ביקשה אורכה להשלמת בדיקת הנושא".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "החוק להסדרת הטיפול באריזות, נכנס לתוקפו לפני כמעט חמש שנים, במטרה לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות המועברות להטמנה. בחוק נקבע כי אחראי לפינוי פסולת, במקרה זה הרשות המקומית, חייב לקבוע הסדר להפרדת פסולת אריזות בתחומו מתוך כמה הסדרים מאושרים, לקבוע הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, ולבצע את הפרדת פסולת האריזות ואת האיסוף והפינוי של פסולת זו מתחומו בהתאם להסדרים שקבע. לשם קיום החובות המנויות בחוק, על הרשות המקומית להתקשר בהסכם עם גוף מוכר על פי החוק. נושא חזות העיר אינו רלוונטי לעניין יישום החוק כיוון שמדובר בחוק ויש ליישמו. כמו כן, הרשות יכולה לקבוע הסדר הפרדה שלא יפגע בחזות העיר אך בחרה שלא לעשות זאת. למרות הזמן הרב שחלף מכניסת החוק לתוקף, עיריית נהריה טרם עומדת בחובותיה המנויות בחוק ללא סיבה נראית לעין או הסבר המניח את הדעת זאת למרות פגישות רבות שנערכו בין נציגי העירייה לרבות ראש העירייה ופקידיו הבכירים לבין נציגי הגוף המוכר. אי לכך, החל מיום כניסת החוק לתוקף נשלחו לעירייה הודעות והתראות בנושא זה.
"בחודש אוקטובר 2015 נשלחה לראש העירייה הודעה על כוונת חיוב לפי החוק בה מודיע מנהל האריזות במשרד להגנת הסביבה על כוונתו להטיל עיצום כספי על הרשות בסך של כ-530 אלף שקלים בגין אי עמידה בחובות החוק. בנוסף, מעבר לנדרש בחוק, ניתנה לרשות ארכה להציג הסכם חתום, אך טרם הוצג הסכם כזה. בימים הקרובים יימשך הליך האכיפה נגד הרשות עד הטלת העיצום הכספי בפועל. יודגש כי ההתקשרות עם הגוף המוכר מכוח החוק לשם הטיפול בפסולת האריזות, אינה מצריכה משאבים כספיים מהעירייה שהרי המימון כולו הוא על חשבון הגוף המוכר לפי החוק, מלבד ביצועם של הליכים תחרותיים לבחירת קבלני פינוי מיכלי האצירה".
מתאגיד תמיר נמסר: "החל משנת 2012 התקיימו שיחות בנושא יישום חוק האריזות בנהריה אך עד כה לא התקדמה עיריית נהריה להסכם סגור. תאגיד תמיר, אינו גוף שאחראי על אכיפת חוק האריזות אלא על יישומו מול רשויות שמתקשרות עמו בהסכם. כחלק מפעולה זו תאגיד תמיר מלווה את הרשות המקומית משלב ההתקשרות המקומית ועד יישום תכנית ההסברה והטמעה משותפת הכוללת. בחירת הסדר הפרדת אריזות, הכוונה ותדרוך בנושאי מכרז וקבלנים המתאים ביותר לרשות ולהצבת הפחים בשטחה. כיום מעל 210 רשויות (מתוך 256) חתומות עם תמיר בהסכם ומיישמות את חוק האריזות בשטחן.
תמיר קשובה לכל עניין ודבר ועמלה מול הרשות המקומית למצוא פתרונות יעודים למיקום כלי העצירה בשטחה, ע"פ תוואי השטח והצרכים. בעקרון, הפח הכתום שמוצב בשטחי הרשויות מבוסס על הרעיון שהוא נגיש יותר לתושבים בכך שהוא נמצא בצמוד לפח הירוק שבו הם מורגלים להשליך את הפסולת שלהם. ברשויות שבהן הפח הירוק נמצא בהסתר (בחדר אשפה בבניין) – שם ימוקם גם הפח הכתום. ברשויות בהן הפח הירוק ממוקם במדרכות אליו לרוב יוצמד גם הפח הכתום".
מה התרומה הגדולה לרשויות המקומיות בפרויקט המיחזור ?
"חוק האריזות בראש ובראשונה מקדם את הסביבה שבה אנו חיים. מטרתו למנוע הטמנה של אריזות באדמה ולדאוג לכלכלה מעגלית כתוצאה מתהליך תקין של מחזור החומרים השונים. עבור הרשויות זהו מהלך מבורך לא רק בפן הסביבתי אלא גם בפן הכלכלי. רשויות שמגיעות להסכם עם תמיר, מקבלות שירותי פינוי לפסולת האריזות במימון מלא של תאגיד המחזור תמיר.
ביום שהתושבים ישתפו פעולה עם הסדר הפרדת הפסולת בשטחן ניתן להגיע עד כשליש מכמות הפסולת שתועבר למחזור מתוך הפסולת שעד כה הרשות דאגה לפנות על חשבונה ולממן עבורה הטמנה. כמובן שהאתגר הגדול הוא בחינוך התושבים לשינוי הרגלי השלכת הפסולת וגם כאן נדרשת הרתמות של הרשות באופן משמעותי. מעבר לכך, אנו מאמינים, כי חינוך התושבים להפרדת פסולת אריזות מייצרת שינוי תפיסה כללי בהקשר לפסולת ומייצרת ערכים קהילתיים וסביבתיים המעודדים ניקיון ומודעות גבוהה בקרב הקהילה שישפיע על התנהלות התושבים ברבדים נוספים ויהפוך את כולנו לאזרחים טובים יותר".
