fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מי יעזור לאטקלט לעלות ארצה?

אביה של אטקלט טרפה עלה לישראל טרם לידתה, ואטקלט, כיום בת 25, רוצה לעלות כיום גם היא ולראות לראשונה את אביה. אזרחותה הישראלית מונעת ממנה להיות מוכרת כעולה חדשה, ואין בכוחה לממן את הוצאות העלייה
הדרך מאתיופיה לישראל עדיין קשה. אטקלט טרפה
הדרך מאתיופיה לישראל עדיין קשה. אטקלט טרפה

כשאטקלט טרפה נולדה באתיופיה, אביה אלמה טרפה כבר הפך לאזרח ישראלי. כיום היא מבקשת לעלות ארצה, אך לא תקבל מעמד של עולה חדשה, רק משום שנולדה כמה חודשים לאחר שאביה עלה ארצה.

אטקלט טרפה מתגוררת באתיופיה, אבל חולמת על ארץ ישראל ומבקשת לעלות ארצה ולראות את אביה הקשיש, המתגורר בפרדס חנה, בפעם הראשונה בחייה. תושב חדרה, מולה טרפה, אחיה החורג של אטקלט מספר: "אבא שלי אדם מבוגר, כל מה שמעניין אותו הוא לראות את אטקלט".

הסיפור של אטקלט מתחיל בשנת 1991, כשלוש שנים לפני שנולדה. מולה טרפה, אחד מילדיו של אלמה, היה בן משפחת טרפה הראשון שעלה ארצה. אחיו ואחיותיו של מולה הלכו בעקבותיו ועזבו את עיר מגוריהם גונדר לעיר הבירה אדיס אבבה, ממנה ניתן לעלות לארץ. ההורים נותרו מאחור. אם המשפחה, שנמלאה געגועים לילדיה, החליטה להצטרף לילדיה באדיס אבבה ולהתכונן לעלייה ארצה. אלמה נשאר בגונדר כדי להסדיר את ענייני המשפחה טרם יצטרף אליהם.

בזמן היעדרם של בני המשפחה, אב המשפחה אלמה פגש את אלמיטו והעסיק אותה כמבשלת בביתו. עם הזמן, התפתח הקשר בין אלמה לאלמיטו, שהייתה אז אם לשני ילדים, אך כשאלמיטו נכנסה להריון מאלמה, הגיע זמנו לעזוב את עיר מגוריו גולדר, להצטרף לבני משפחתו באדיס אבבה ומשם לעלות לישראל, ב-1993.

אלמה עלה ארצה עם משפחתו. אלמיטו, שנשאה בבטנה את בתם המשותפת, נשארה באתיופיה. אותה תינוקת, שנולדה בשנת 94', היא אטקלט. עם השנים נוצר קשר בין אלמה לאטקלט, ועמו החלו הגעגועים העזים, מצד האב והבת, עד שלפני כשלוש שנים החליטה אטקלט שהיא רוצה לעלות ארצה ולפגוש את אביה. גם אלמיטו, אמה של אטקלט, שכל משפחתה חייה בישראל, הביעה רצון לעלות ארצה.

רוצה לראות את אבא. אטקלט טרפה. צילום:פרטי
רוצה לראות את אבא. אטקלט טרפה. צילום:פרטי

בבדיקה גנטית שנועדה לאמת את אבהותו של אלמה ונערכה במקביל באתיופיה ובבית החולים תל השומר, נמצא כי אלמה הוא אכן אביה של אטקלט; וכמו כן, שגם אלמה, אביה של אטקלט וגם אלמיטו, אמה הם יהודים. בעקבות תוצאות הבדיקה, הפכה אטקלט לאזרחית ישראלית, למרות שכף רגלה עוד לא דרכה בישראל. בני המשפחה היו בטוחים שלא ירחק היום בו יתאחדו. עם זאת, ההתרגשות הגדולה של אטקלט ואביה התבררה כמוקדמת, כשנודע להם כי אטקלט הצעירה היא איננה בעלת מעמד של עולה חדשה ולפיכך, לא תקבל את סל הקליטה- סיוע משמעותי בדיור, בלימודים באולפן ובשירותים רבים נוספים, שנועדו לעזור לכל עולה בתקופת ההתארגנות הראשונה בארץ.

מולה טרפה, אחיה החורג של אטקלט, שמסייע לאביו הקשיש בנושא, מסביר: "אני לא יודע למה לא מכירים בה כעולה חדשה, דרך משרד הפנים ובית המשפט עשינו את כל מה שנדרש מאתנו, אחרי בדיקת האבהות, בית המשפט אישר להעלות אותה, משרד הפנים אישר שאבא שלה ואמא שלה יהודים, אבל לא מכיר בה כעולה חדשה. אמרו לנו שהיא תצטרך לעלות ארצה בלי סיוע".

האח מולה טרפה. ציולם: קרן אידלזון
האח מולה טרפה. ציולם: קרן אידלזון

לפי דבריו של מולה, נאמר לאטקלט, כי עליה לממן מכיסה את העלייה ארצה. "היא בסך הכל בת 25 ואין לה אפשרות גם לממן את הטיסה וגם להסתדר בארץ ללא סיוע. אבא שלי כבר בן 92 וגם לו אין אפשרות לעזור. אנחנו רוצים שיהיה לה סיכוי, כמו לכל עולה שמגיע לארץ".

מולה מסכם: "אבא שלי כבר מאד מבוגר, הוא חלש ולא מרגיש טוב והוא פשוט רוצה מאד לראות את הבת שלו. הוא מדבר עליה כל הזמן וזה כל מה שמעניין אותו. הוא לא מבין למה לא מעלים אותה ולא עוזרים לה. גם אטקלט מאד רוצה כבר להכיר את אבא שלה".

ממשרד הפנים נמסר כי הגוף האחראי הוא רשות האוכלוסין וההגירה. תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "מדובר באזרחית ישראלית, שנולדה לאזרח ישראלי ולכן מעמד של עולה חדש אינו רלוונטי".

ממשרד הקליטה לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת גיליון זה.

 

 

 

 

 

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות