כדורגל / אופיר לוי
מבחן התוצאה
מנהל ספורטיבי חביב, עם חוש הומור מפותח, ומאמן עם רקורד מצוין מאחורי הקלעים, ופחות על הקווים, קיבלו הקיץ את הקרדיט מהבוס להוביל את מכבי חיפה לצמרת הכדורגל הישראלי. את טבילת האש הראשונה בליגה, מול הפועל ת"א, עברו השניים בהצלחה. ימים יגידו אם המהפכה שעשה יעקב שחר הצליחה
עונה חדשה מלאה בציפיות חדשות במכבי חיפה נפתחה השבוע. הירוקים, שפתחו את העונה השלישית באצטדיון סמי עופר, מתחילים להזכיר לכולם במה הם הכי טובים בתחילת כל עונה – מסיבות העיתונאים. למי שכבר הספיק לשכוח את הכותרות שיצאו מחדר העיתונאים בשנתיים האחרונות בסמי עופר הנה חידוד קצר לזיכרון. פעם אחת הייתה זו ההצגה של הסרבי אלכסנדר סטאנוייביץ', ביחד עם החזרה המתוקשרת של יוסי בניון למדים בירוק. שנה אחרי היה זה רוני לוי שזכה לכינוי "החיזוק הכי גדול לעונה". בכל אחת מאותן מסיבות פתיחת עונה ישב נשיא המועדון יעקב שחר כשהוא מחויך ובטוח שהפעם הוא פגע בול. אלא שכולנו זוכרים שההצגה מול כלי התקשורת השונים הייתה טובה בהרבה מאשר התצוגות שראינו על כר הדשא.
תור קרלסן שידר אופטימיות
גם השנה פצחה מכבי חיפה במסיבת עיתונאים חגיגית מלאה בחיוכים. ככה זה כשמתחילים מחדש. ברביעי שעבר נערך בסמי עופר כנס דסק הכדורגל של איגוד העיתונאים בחיפה והצפון. את האירוע כיבד בנוכחותו המנהל הספורטיבי של מכבי חיפה, טור כריסטיאן קרלסן, שענה לשאלות של עיתונאי האיגוד. מצב הרוח המרומם אותו שידר המנהל הנורווגי כמעט והצליח לטשטש את המצב הקיים, רק כמעט. אחרי הכל, ההדחה המבישה מאירופה, הפיטורים של רוני לוי, וחוסר ההחלטיות במדיניות הרכש של מכבי חיפה, הם רק חלק מאותן הבעיות שבהן רצו חברי העיתונאים לנבור. קרלסן עשה את המוטל עליו וענה בצורה דיי קלישאתית לחלק נכבד מן השאלות, ובאותה נשימה השתמש בהרבה הומור, אולי בכדי לנסות לשבור מעט את הקרח, או את הסקפטיות של העיתונאים. לאחר שסיים לומר את משנתו קרלסן הבין היטב שלא הצליח עדיין לשכנע חלק מן העיתונאים בתוכניות שלו, בינתיים.
100 ימי חסד לרנה מולנסטיין
אחרי שנתיים של צפיות בשמיים בסמי עופר, ולקראת העונה השישית ברציפות שבחיפה לא מאיימים על הצמרת הגבוהה, הספקנות אינה נעלמת, אלא רק מתחזקת. עם כל הכבוד למינוי של קרלסן למנהל הספורטיבי, ולרנה מולנסטיין למאמן הקבוצה, קיימות בעיות שרחוקות מלהיפתר עדיין והליגה כבר יצאה לדרך. מולנסטיין אמנם הוא שם מכובד בכדורגל האירופי, ועשה דבר או שניים מאחורי הקלעים בקבוצות בהן עבד, אבל על הקווים הניסיון שלו לא מבשר גדולות, אך עדיין הוא יזכה למאה ימי החסד המסורתיים. (בינתיים הוא פתח טוב ובמשחק הראשון הוביל את הקבוצה לניצחון חשוב על הפועל תל אביב). אחת הסיבות לספקנות ולחוסר ההסכמה בין העיתונאים לבין הצוות המקצועי של מכבי חיפה נובעת מהעובדה שישנה תחושה שעדיין ישנם נושאים לא ברורים שאיש לא קיבל עליהם תשובה מספקת. למשל, סוגיית המגן השמאלי, שנמשכת זמן ארוך מידי. במכבי חיפה מספרים כבר זמן מה שהם סומכים על סאן מנחם, ונותנים לו את הקרדיט, בזמן שמאחורי הקלעים ניסו להחתים את פטר אמבולה מהפועל רעננה, מגן בלגי ומגן אמריקאי ללא הצלחה. בסופו של דבר, משום מקום, מגיעה ההחתמה של מריו מוסא הקרואטי למשבצת של מנחם. אגב, גם אייל משומר בצד ימין פתאום חזר להיות פתרון הולם, אחרי שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, שלא לדבר על מגן שלפחות ייתן לו תחרות על חולצת ההרכב.
אין אלטרנטיבות למגנים
לקבוצה אין אלטרנטיבות של מגנים ברמה טובה בהשוואה לשחקני ההתקפה. האי סדר ממשיך עם גארי קגלמאכר. עדיין לא סגור לאיזה תפקיד בכלל הביאו אותו וההחלטה המוזרה לשחרר את אוראל דגני ולהחתים את איאד אבו עביד – כל אלו מחזקים את העובדה שהחלק האחורי לא התחזק עדיין. בקיצור, כרגע זה לא נראה שהכל בשליטה, ואם כן, אולי זה יתחבר בעוד חצי עונה. גם סוגיית השחקנים הצעירים נותרה כתעלומה ועדיין לא ברור אם המדיניות לתת להם את הבמה היא באמת ריאלית, או ששוב ברגעים של לחץ ייזרקו אותם שוב למערכה. כך שכרגע להאמין למילים יפות ולחיוכים של הצוות המקצועי החדש כבר לא עובד על אף אחד, עובדה. ובכלל, מישהו בצוות המקצועי יכול לתת הסבר הגיוני איך זה שקובי מויאל, עידן ורד ואיתי שכטר יכולים להוביל את בית"ר ירושלים, ולמה בחיפה הם היו צל של עצמם? כל הבעיות האלה הן בעיות של קבוצה שאמורה לפתור אותן עד לפתיחת העונה. היות וכבר אין זמן לניסיונות זו מכבי חיפה שפתחה את העונה ואל תתפלאו אם נשמע את הצליל הזה של: "ייקח זמן", "צריכים להתחבר" בתקופה הקרובה.
מכאן נובעת התהייה האם טור כריסטיאן קרלסן וקואץ' רנה מולנסטיין בכלל לוקחים בחשבון את העובדות הקיימות. עם כל הכבוד לרזומה ולרקע המקצועי, שמות גדולים והבטחות רבות כבר הספיקו לעבור בעידן סמי עופר ושום דבר, מלבד מבחן התוצאה, לא יספק כאן איש השנה. האם נזכה לראות את סר קרלסן, שלומד את הקבוצה כבר במשך מספר חודשים, מחויך ושומר על חוש הומור מפותח, גם אחרי סדרת המשחקים מול בני סכנין, הפועל באר שבע, קרית שמונה ומכבי תל אביב? את זה נוכל לגלות כבר לאחר המחזור השביעי. אף אחד לא מדבר על אליפות, כולם רוצים לראות בסך הכל קבוצת כדורגל בריאה שתיראה כמו קבוצה. מה שבטוח הוא שאף אחד לא יופתע כבר השנה אם הבלון יתפוצץ מוקדם מהצפוי. מצד שני, מכאן אפשר רק לעלות.
