fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כרמיאל: סיוט בשכונת המייסדים

זה כ-10 שנים שתושבי שכונת המייסדים הוותיקה, שפעם הייתה שקטה ושלווה, בסיוט מתמשך. הכל החל כשמתחם בית הספר פלמ"ח הוקצה על ידי העירייה לעמותה החרדתית "קרן אורה", ובית הספר הפך לפנימייה, שבה מתגוררים מאות אברכים. התושבים סובלים ממטרדי לכלוך ורעש בכל שעות היום. השבוע, כשוועדת ההקצאות החליטה להקצות את המתחם תמורת סכום סמלי, קם שוב קול זעקה
מרסל קאופמן, הילה ברובין, רבקה כהן, זאב קרבציק צילום עליזה רוזן הברמן
מרסל קאופמן, הילה ברובין, רבקה כהן, זאב קרבציק צילום עליזה רוזן הברמן

 

מרסל קאופמן, הילה ברובין, רבקה כהן, זאב קרבציק צילום עליזה רוזן הברמן
מרסל קאופמן, הילה ברובין, רבקה כהן, זאב קרבציק צילום עליזה רוזן הברמן

שערוריית הבנייה הבלתי חוקית במתחם בית הספר פלמ"ח ובבתים שנרכשו סביבו שוב עלתה השבוע לכותרות, בעקבות פרסום כוונת ועדת ההקצאות להקצות את המתחם תמורת סכום סמלי.

לפני כ-10 שנים העניק ראש העירייה עדי אלדר את מתחם בית הספר לעמותת קרן אורה מיסודו של הרב צבי מרגלית לשימוש כמרכז לימודי בלבד. המקום ניתן לעמותה לזמן קצוב, שכן במקביל הוקצה שטח גדול לבניית מרכז וקריה חרדיים בשכונת חוחית.

בדצמבר 2009, חשף "צפון-1" את העובדה כי במתחם, שאמור היה לשמש ישיבת לימוד לאברכים, מקימה "קרן אורה" מרכז דתי גדול, הכולל בית מלון מפואר שישרת את האברכים. בכך לא תם הסיפור, שכן בית הספר עצמו הפך לפנימייה, הכיתות הוסבו למגורי התלמידים, ובאולם הספורט נבנה חדר לימוד גדול לשיעורי קודש. במקום גם נבנה בית כנסת.

כבלי חשמל פיראטיים מסוכנים צילום עליזה רוזן הברמן
כבלי חשמל פיראטיים מסוכנים צילום עליזה רוזן הברמן

בעקבות התנגדויות שהגישו תושבי השכונה, הגיע העניין לערכאות משפטיות, ובג"ץ הורה על הפסקת העבודות. בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בערעור שהוגש על ידי נציגי ועד הפעולה של בית ספר פלמ"ח, קבע בית המשפט, כי באתר לא יבוצעו כל עבודות בינוי נוספות בלא היתר כדין. כל זה היה בשנת 2013, אלא שהמקום לא פונה והעבודות נמשכו ועדיין נמשכות גם בעת כתיבת שורות אלה.

בשבוע שעבר פרסמה ועדת ההקצאות בעיריית כרמיאל הודעה על כוונתה להקצות תמורת סכום סמלי את מתחם בית הספר, המשתרע על 11 אלף מ״ר, מתוכם 3000 מ״ר, בנויים לפעילות לטובת הציבור. המתחם מיועד להפוך לבית ספר ומוסד חינוך ללא לינה, כך על פי ההודעה, חמש שנים לאחר הוראת בית המשפט העליון.

התושבים סובלים

בתחילת הדרך, תושבי שכונת המייסדים, המתגוררים בסמוך למתחם, הפגינו נגד הקצאת המבנה לישיבה החרדית. בתגובה נאמר להם אז, כי מדובר בהקצאה לטווח של מספר שנים בודדות. כעת מוצעים המגרש והמבנה לשימוש קבע עבור הפעלת מוסד חינוך ורשאים לגשת אליו גופים ציבוריים העוסקים בתחום החינוך.

כבלי חשמל פיראטיים מסוכנים צילום עליזה רוזן הברמן
המלון של הרב צילום עליזה רוזן הברמן

עד כה התקבלו שתי בקשות: האחת של אגודת קרן אורה בכרמיאל והשנייה של עמותת אורחות תורה מבני ברק; שתי הבקשות הן למטרת הפעלת ישיבה, בית מדרש, פנימייה, חדר אוכל ומטבח.

במרוצת השנים שחלפו, מאז נמסר המתחם לעמותה חרדית, תושבי השכונה הוותיקה החלו סובלים ממטרדים שונים. התושבים, שזעמו על ההחלטה, ראו בכך דריסת רגל נוספת של החרדים בכרמיאל, צעד נוסף לעבר שינוי אופייה של העיר. הם דרשו להקצות את המתחם לטובת מועדונים לבני גיל הזהב או לפעילות קהילתית אחרת, מה שהתבקש מאופייה של השכונה שהתבגרה אך דייריה לא תכננו לעוזבה. ב-2011 הוקם בשכונה מטה מאבק שהחתים פעילים רבים.

זאב קרבצ'יק, ממובילי המאבק, אז וגם היום, כינס בביתו את הפעילים והסביר: "ההחלטה של ראש העירייה להעביר את מתחם בית הספר לרב מרגלית מעלה סימני שאלה גדולים מאוד. ברור שהמהלך ביסודו היה מהלך פוליטי אלקטורלי, כי אלדר היה זקוק לקולות נאמניו של מרגלית. ראש העיר לא התחשב בצורכי השכונה והתושבים".

מאבקם של התושבים נמשך מספר שנים, בהן הוציאו מכיסם הפרטי כספים על ייצוג משפטי. כל זאת ללא הצלחה. האברכים והעמותה המשיכו לפעול להתפתח ולקנות עוד נכסים בסביבה. אחדים מתושבי במקום, במיוחד אלו שבתיהם סמוכים למתחם בית הספר, מכרו את נכסיהם, לדבריהם בלי אפשרות לדעת כי הקונה רוכש את ביתם עבור העמותה המפעילה את מתחם פלמ"ח.

בכל אחד מהבתים הללו מתגוררים כיום כ-25 אברכים, שלדברי תושבים, הפכו את חיי לגיהינום. מדובר בצעירים בגילאי 18-13, שמסתובבים ברחובות בהמוניהם, מרעישים, צועקים, מלכלכים, בכל שעות היום והלילה. בסופי שבוע, אחת לשלושה שבועות, כאשר הם יוצאים לביתם, מגיעות למתחם "לעשות שבת" משפחות גדולות. אם לא די בכך, החשמל מגיע לדירות התלמידים בכבלים פיראטיים, שנמתחים מעל בתי התושבים באופן מסוכן וללא היתר.

המייסדים היא שכונה ותיקה שידעה ימים שקטים ושלווים. פגישה עם תושבים מציירת תמונה קודרת.

הילה ברובין, צעירה שקנתה את הבית במשעול הסביונים, בתקווה לגור במקום שקט מספרת: "בפטיו לידי עשו שיפוצים. הפכו את המקום לאכסניית נוער. רק חדרים ושירותים במקום, בשתי הקומות. בכל חדר חמש ושש מיטות. אין שטחים משותפים כמו סלון או פינת קריאה, וזו הסיבה שהם מבלים את רוב הזמן בחוץ. את החשמל לקחו מבית הספר, באופן פיראטי. הם בונים ובונים. קובעים עובדות בשטח. רעש, לכלוך, בלגן. השיטור העירוני והמשטרה מגיעים כל יום. גם בלילה".

רבקה כהן, מוותיקי המקום: "הרעש מהישיבה הוא בלתי פוסק. גם בחמש בבוקר יש רעש. בישיבה יש כיום כ-300 לומדים. בסוף השבוע יש רעש של בית הכנסת שנבנה במקום. בפנימייה יש כ-250 אברכים. השנה אמורים להתווסף עוד 80. בחגים זו זוועה".

התושב זאב קרבצ'יק: "אנחנו סובלים כאן כבר 12 שנה. עדי אלדר הכניס אותם באופן לא חוקי. המחוקקים עוצמים עיניים. יש כאן שני בתים שנמכרו ומאוכלסים על ידי נערים. 14 נערים בבית שהיה של פישר, 23 בבית שהיה של צבעוני. יותר מ-40 נערים בגיל ההתבגרות שעושים תוהו ובוהו. כל פעם אנחנו מזמינים שיטור. הכל מסתיים ב'יהיה בסדר', וזה לא נהיה בסדר, רק נעשה יותר גרוע. יש צד אחד שעושה את הרעש כל הזמן, ויש צד אחד שסובל כל הזמן. אין לנו טיפת איכות חיים. אנחנו לא יכולים להמשיך לשאת את הסבל הזה. אין לנו יום ואין לנו לילה, אין לנו סוף שבוע. הם מקרבים אותי למוות, היום אני בן 73.

"ביום שישי האחרון ראיתי שהעירייה פרסמה הודעה בדבר הקצאת מקרקעין.  כתוב בפרסום שההקצאה היא ללא לינה. איך זה ייתכן, אם במתחם בית הספר לנים היום כ-100 אברכים אחרי שכיתות הפכו לחדרי לינה. אני טוען שכרמיאל הולכת ומתחרדת, כל זה בזכות עדי אלדר".

מה היה בבתי המשפט?

"בג"ץ קבע שאלדר חייב לעשות הכל כדי לפנות אותם. בישיבת מועצת העיר, דובר בין היתר על כך שבג"ץ כפה על אלדר לדאוג לפינוי של הקריה החרדית. שמענו את כל הישיבה שאלדר ניהל. אחרי שהוא דיבר, קם עו"ד גבע (היועץ המשפטי של העירייה – ער"ה) ואמר לאלדר: 'קיים פסק דין שאתה מחויב לפנות'.  אלדר השיב לו: 'שיתבעו אותי'".

של מי הקרקע?

באוגוסט 2011 התברר כי עיריית כרמיאל העניקה לעמותת "קרן אורה" קרקע שכלל לא בבעלותה אלא של רשות מקרקעי ישראל. פנחס צבעוני, מראשי ועד הפעולה בשכונת המייסדים אמר אז ל"צפון-1": "זה מראה איך עדי אלדר מעביר שטח שלא שייך לעירייה בכלל.  אנחנו נמשיך הלאה בעתירה ונבקש שהם יתפנו. עיריית כרמיאל הודתה במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט כי מבנה בית הספר פלמ"ח, שהועבר לעמותת 'קרן אורה', בעצם נמצא בכלל על קרקע השייכת למינהל".

מעיריית כרמיאל נמסר בתגובה: "לפי בדיקותינו לא ניתן היתר לשינויים המדוברים, אך יכול להיות כי לא כל השינויים מחייבים אישור. הנושא ייבדק על ידי מחלקת הפיקוח על הבנייה".

ל"צפון-1" נודע, כי הנושא נמצא בטיפולו של היועץ המשפטי לעירייה עו"ד שלמה גבע, ששלח בחודש מאי מכתב לעמותת "קרן אורה", ובו דרישה לפינוי המקום. במכתבו מתריע עו"ד גבע, כי הכולל וכל מה שנעשה במתחם אינו חוקי. נודע, העמותה ביקשה ארכה מראש העירייה, אך גם זו פגה.

בכיר בעיריית כרמיאל הודה השבוע, כי העירייה לא התנהלה כראוי, בלשון המעטה, מתחילת הדרך בנושא מתחם בית הספר פלמ"ח.

ומה אומרים המועמדים לראשות העירייה, כיצד בדעתם לטפל בסוגיה?

רותם בז'רנו: "ל'קרן אורה' הוקצה שטח להקמת ישיבה, בצמוד לבית הספר עמיחי. ממליץ להם שיתחילו לפעול להקמת המבנה. מבחינתי, פעילות הישיבה בשכונת המייסדים צריכה להיפסק. זה לא אופי השכונה ויש כאן פגיעה קשה בתושבים הוותיקים. אפעל בכל דרך לסגירת הישיבה. מדובר בנכס עירוני שיכול להניב כספים לעירייה שגם ככה לא במצב מזהיר. תושבי השכונה הקימו את כרמיאל, אסור לנו להשליך אותם לעת זקנה, לכן אפעל במלוא המרץ".

רינה גרינברג: "הסיפור נמשך כבר שמונה שנים. הכל החל כשראש העיר מסר בית ספר שהפסיק לשמש ככזה, משום שלא היו בו עד תלמידים, לחרדים, שהפכו אותו גם למקום הכולל לינה. הדבר יצר מפגעי רעש ולכלוך וכן תופעות המאפיינות מקומות שבהם גרים בני אדם רבים במבנה שבו התשתיות לא מותאמות לכך. תושבי השכונה ניסו להתנגד, הפגינו ומחו. למקום מגיעה אוכלוסייה שמקורה בערים חרדיות ורוכשות דירות שמחירן זול. לדירות רבות אין אישורים ולא טופסי אכלוס. מהנדס העיר מתנגד. לצערי, עדי אלדר לא הסדיר את הנושא. בנוסף החרדים בנו ברחוב חוחית מדרשה, כולל ובית ספר. בכל אופן, רוב המתנגדים עזבו זה מכבר את השכונה.

"מה אעשה כשאבחר לראשת העיר? תחילה אלמד את הנושא לעומק. אין בידי מידע ממשי, שכן לא קיבלתי פניות ישירות מתושבים. אני מניחה שאילו היו פונים אליי, הייתי נכנסת לעובי הקורה. גם ללא שאלמד את הנושא לעומקו אני מבקשת להבהיר: אני מאמינה גדולה בשמירה על החוק, הסדר וכללי המנהל התקין. כל מה שאין לו אישור כדין, יטופל בדרך שבה אטפל בכל עבירה על החוק. לא תהיה אצלי מדיניות של איפה ואיפה".

רותם ינאי: "כחובש כיפה סרוגה, שמכיר את שני העולמות, אני מרגיש את האחריות המונחת על כתפיי. יש לי היכולת לגשר בין הפערים הקיימים בין הציבור החרדי לציבור הכללי. תפקידי, כמנהיג וכשליח ציבור, לפעול באחריות ולהימנע משיטת הפרד ומשול הנהוגה כיום. אפעל על מנת לחבר ולאחד בין הקהילות בעיר, שיכירו אלה את אלה, שכל אחד יכבד את אורחות חייו של האחר ושיפעלו בכוחות משותפים לטובת עתיד משותף וטוב יותר. אשמור על הסטטוס קוו ועל צביונה של העיר ולצד זה אפעל שכל קהילה תהנה מסל השירותים והכלים הנרחב מהם נהנה כל תושב ותושבת בעיר".

גיורא צ'שקין: "אנו רואים בחומרה רבה כל ניסיון לשנות את אופייה של העיר או של חלקים ממנה, במיוחד כשאלו מתבצעים תוך שימוש בדרכי השתלטות ומובילים לפגיעה באיכות חייהם ובערך נכסיהם של שאר התושבים. אנו מכבדים את תושביה החרדים של כרמיאל, שהם חלק מהעיר, אך עליהם לכבד את אופייה של העיר ולאפשר לתושביה החילוניים, המהווים את הרוב, לחיות את חייהם באופן בו הם בוחרים ורואים לנכון. לאחר כניסתי לתפקיד אלחם ביחד עם חברי המועצה כדי לשמר את אופייה החילוני של העיר".

משה קונינסקי: "עיריית כרמיאל בראשותי תפעל בהתאם להנחית החוק. כל הפתרונות לסוגיה הסבוכה הזו חייבות להיפתר במסגרת החוק".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות