"זו דרך יפה להנציח את צ'יאקו ואת כשרונה"

אבל כבד ירד על בית משפחת רוטמן בשכונה המערבית עם פטירתה של צ'יאקו, האומנית שפסליה היפים מעטרים את גן ביתם, בדיוק לפני חודש ימים.

צבי רוטמן, הבעל, החליט לתרום את פסליה של אישתו לעיריית כרמיאל. בשיחה עימו הוא הסביר: "אני ביקשתי לתרום את העבודות של צ'יאקו כי אני מאמין שזו דרך יפה להנציח אותה, את מי שהייתה ואת כשרונה".

ממה נפטרה צ'יאקו? מה קרה?

"היא חלתה בסרטן קיבה. לאחר טיפולים כימותרפיים קשים, עברה ניתוח בו הוציאו לה את הקיבה, אך מזה היא כבר לא התאוששה. היא הייתה מאושפזת בבית החולים בנהריה במשך שלושה חודשים".

איך אתה מתמודד עם האבדן?

"זה מאוד קשה להיות לבד, היא הייתה מאוד חשובה לי וכאן בבית, היא מאוד חסרה. עוד לא התרגלתי למצב הזה".

השבוע התבשר ראש העירייה עדי אלדר כי רוטמן החליט לתרום את פסליה לעיר.

צ'יאקו נודעה בקרב רבים מתושבי העיר כדמות ייחודית, יפנית במוצאה, אומנית דגולה. בנוסף קיבצה סביבה חברות תושבות העיר להן העניקה גם מהידע הרב שלה על התרבות היפנית, והן מצידן החזירו לה אהבה והיו קשובות להרצאותיה שלוו בהדגמות _ החל מהלבוש המסורתי, דרך התרבות בכלל, האוכל וההווי המשפחתי היפני המסורתי.

מי את צ'יאקו

מי הייתה צ'יאקו רוטמן? כמי שזכתה להכיר את רוטמן, ראיינתי וצילמתי אותה בעבר. הנה תזכורת משיחות שניהלנו בעבר.

אשת העסקים היפנית גילתה את האמנית שבה כאשר הגיעה לכרמיאל. צ'יאקו רוטמן: "עיצוב הגן נוצר מתוך גישה תכליתית המבוססת על שני עקרונות: חיסכון במים וחיסכון בעבודה".

צ'יאקו רוטמן הייתה אישה חייכנית. את הדרך לכרמיאל עשתה מטוקיו הרחוקה עם תחנה אחת של שלוש שנים בנתניה, מקום מגוריו של צבי בעלה, שם גם למדה עברית באולפן עקיבא, מה שמסביר את עושר שפתה.

מרגע שחולפים על פני שער הבית המעוצב, בשביל המרוצף, נגלים הפסלים המיוחדים המעטרים את צידי השביל. לא גדולים, אך מעוצבים ובוהקים בצבעי אפור המשתלבים עם הנוף של המקום. בהמשך יתברר כי כל הפסלים שונים זה מזה בסגנון ובצבעים, כולם מעשה ידיה של בעלת הבית.

הגן היפני, שהוא למעשה גינת הבית, נמצא בחלקו התחתון של הבית. בשיחה עם צ'יאקו היא מסבירה כי אין בו יומרה להיות גן יפני קלסי, אך יש בו התחברות עמוקה של לשורשים ולתרבות מהם היא באה, יחד עם התערות וקשר חזק לאדמה ולסביבה בה היא נמצאת.

איך הגעת לישראל?

"היכרתי את צבי כשהגיע לטוקיו ללמד אנגלית. הוא עבד בחברה שעסקה בלימוד השפה בחברות ומפעלים גדולים".

איך הייתה הנחיתה בארץ בעלת תרבות כה שונה?

"בשלוש השנים הראשונות גרנו בנתניה, שם היה הבית של צבי. אני הלכתי ישר לאולפן עקיבא, מאוד נהניתי מהלימודים. האווירה באולפן והיציאה כל יום סייעו לי להתאקלם וללמוד הרבה על אורח החיים בישראל. מאחר ולא הייתי צריכה לצאת לעבודה, אז התסכול והכעס שנובעים ממקומות עבודה נחסכו ממני וכך היה לי קל להסתגל. חיינו בצניעות אבל בלי לחץ".

איך הגעתם לכרמיאל דווקא?

"חיפשנו בית", אומר צבי, "נסענו לגליל והגענו לכרמיאל בעצת חברים. הסתובבנו עם מתווך דירות שהראה לנו בתים אחדים, זה היה האחרון, אך איך שצ'יאקו ראתה התאהבה בו מיד. לא התלבטנו. הגענו לכאן בשנת 1992".

האם עסקת באומנות גם בטוקיו?

צי'אקו משיבה בענווה שבכלל לא, לא היה לה שום קשר לגינון או פיסול או ציור. ביפן הייתה למעשה אשת קריירה בעלת תארים בספרות אנגלית ובספרות כללית, אשר עבדה בין השאר בהוראה וגם כמנהלת לשכה במשרד מאוד גדול.

והגן היפני?

"כשרכשנו את הבית, הוא היה מלווה בגינה סטנדרטית ישראלית: הרבה דשא, מספר רב של עצי פרי והמון פרחים. למעשה עיצוב הגן מחדש נוצר מתוך גישה תכליתית המבוססת על שני עקרונות: חיסכון במים וחיסכון בעבודה, שכן אני עושה הכל לבד ושנינו כבר לא צעירים. לא למדתי, אך הצטיידתי בספרים יפניים ובחלק מהעבודה קיבלתי את הרעיונות משם".

עם העיצוב החדש נעקר הדשא, צומצם מספר העצים ואלו שהושארו נגזמו ועוצבו על פי עקרונו הגיזום היפני, זה אומר שהנפח הפנימי של העץ מדולל, הענפים החשופים מעניקים לעץ ממד פיסולי וצמרתו גזומה כמטריה. כך מצטמצמים ההיקף והגובה של העצים והחלל שהם מותירים בגן גדל בהתאם. לאט לאט בעבודה עצמית וביסודיות היפנית הידועה, למדה צ'יאקו את מעשה הגננות.

היא קראה ספרי גינון יפני, ביקרה בגינות, שוטטה במשתלות ורכשה צמחים. היא טוענת שגם מבלי לדעת את שם הצמחים, כשהיא בוחנת אותם במשתלות או רואה אותם גודלם ובצורתם הטבעית, היא יודעת מי יגיב טוב לגיזומיה ומי יקבל את הצורה הסופית המתאימה לגן. עכשיו היא תשקיף על הכל מלמעלה.