יום חמישי , מרץ 21 2019
בית / גליל מערבי / וידר אורגינל
התקשורת צריכה לעשות בדק בית. יוסי וידר | צילום: דורון גולן
התקשורת צריכה לעשות בדק בית. יוסי וידר | צילום: דורון גולן

וידר אורגינל

כשנה וחצי אחרי המתיחה עם אמנון אברמוביץ שהסעירה את המדינה, הבדרן יוסי וידר מנהריה עולה להתקפה. הוא זועם על התקשורת הארצית שלא מפרגנת לו, מסביר שגם באמנות קיימת אפליה בין המרכז לפריפריה ומרעיף שבחים על השרה מירי רגב. הוא מספר על קשרי החברות עם היוצר מני אסייג, שליהק אותו לסדרה "שנות ה-80" ומתרגש לקראת מופע חדש שיעלה בקרוב

ימיו של הבדרן והקומיקאי יוסי וידר מנהריה עמוסים לעייפה: בין צילומי הסדרה "שנות ה-80" לבין העבודה לקראת מופע חדש ואישי שיעלה בקרוב ולא מעט הופעות סלון פרטיות – הוא מצליח למצוא גם זמן פנוי כדי לתת לאחרים. וידר מסתובב בכל הארץ, מצפון עד דרום, בין מחלקות אונקולוגיות בבתי חולים לבין בתים פרטיים של אנשים ומוסדות חינוך, שבהם לומדים ילדים ובני נוער עם מוגבלויות, רק בשביל להעלות חיוך על פניהם, רק כדי לצאת עם הידיעה שאיפה שהוא בישראל הוא הצליח לשמח עוד איש, אישה או ילד.

"באחת הפעמים הוזמנתי לבית החולים פוריה בטבריה", הוא נזכר, "הופעתי שם בפני חולי סרטן. בעוד הם ישבו מולי כשנוזלי הכימותרפיה זורמים אל גופם, אני הצחקתי אותם. זה נשמע סוריאליסטי לגמרי, אבל כך זה היה וזו לא הפעם הראשונה. לא פעם יוצא לי לפגוש אנשים ברגעים נמוכים וקשים בחייהם, ברגעים שנדמה להם שהשמש לא תזרח עליהם למחרת היום, אבל אז, אחרי שאני מבלה מעט זמן לצידם, מצחיק ומבדר אותם, פתאום הכל נראה פחות נורא, פתאום מופיעה איזו קשת צבעונית באופק הקודר שלהם ובשביל זה אני חי, בשביל הרגעים האלה שגורמים לי תחושה עילאית. לכן, כשאני שומע אנשים 'רגילים' שאומרים לי שרע להם, אני מציע להם ללכת להתנדב קצת במקומות קשים – כי ככה מקבלים פרספקטיבה לחיים".

ואכן, שמו של וידר הולך לפניו, הנוכחות שלו ברשתות החברתיות חיה ובועטת וכל סרטון שהוא מעלה זוכה לאלפי לייקים, שיתופים ותגובות, ובכל זאת הוא לא רגוע, משהו בו מרגיש חסר מנוחה.

"יום שישי, לפני כשבועיים, אני יושב בבית וצופה באולפן שישי בערוץ 12. הכתב אילן לוקאץ' החליט לעשות כתבה שסוקרת את הפעילות של כל החקיינים והבדרנים בארץ לדורותיהם, והוא דיבר בערך עם כולם: מיקי גבע, טוביה צפיר, ערן זרחוביץ' מוטי גלעדי – וזו רשימה חלקית לגמרי. אליי, הוא כמובן לא פנה, וזה הקפיץ אותי. מרגיז אותי שמתעלמים ממני, שאני, כביכול, לא קיים. במקרה הזה, אני יודע שהערוץ הספציפי הזה מחק אותי מאז תקרית המתיחה עם אמנון אברמוביץ', אבל ההתעלמות לא באה רק מהערוץ הזה, היא קיימת, מבחינתי בכל אמצעי התקשורת".

אויב העם

כשוידר מדבר על ה"תקרית", הוא מתכוון לאחת המתיחות הכי מפורסמות שלו מאוגוסט 2017, במהלכה התקשר לפרשן הבכיר של חדשות 12, אמנון אברמוביץ', תוך שהוא מחקה את ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק ושוחח איתו במשך דקות ארוכות על עניינים פוליטיים. המתיחה עוררה סערה רבתי, לא רק בערוץ 12, אלא בכל אמצעי התקשורת. אברמוביץ' עצמו שנדרש להתייחס לנושא, אמר בשעתו שידע כי מדובר במתיחה וכי העניין סוכם בינו ובין וידר מבעוד מועד. וידר, לעומת זאת, טוען אחרת: "כל העולם התקשר לאברמוביץ' וביקש את תגובתו", הוא אומר, "אבל אף אחד לא פנה אליי, אם היו פונים ושואלים אותי, הייתי אומר שלא היה דבר וחצי דבר שבוים במתיחה הזאת, אבל לא שאלו אותי, במקום זה הפכו אותי לאויב העם, עד כדי כך שבאחת מתוכניות הרדיו שבהן התבקשתי לדבר, אמר לי הכתב יוסי מזרחי: 'אם ירצחו את אברמוביץ' – זה יהיה על הראש שלך'. מצד שני, ראש הממשלה, בנימין נתניהו שיתף את המתיחה בעמוד הפייסבוק שלו ותייג אותי, מה שהביא לכמות מטורפת של צפיות ותגובות, אבל הנזק שנעשה – נעשה".

וידר, 52, נולד וגדל בנהריה והוא אוהב אותה ומחובר אליה בכל נימי נפשו. יותר מ-30 שנה הוא נשוי לדבורית שמשמשת גם המנהלת האישית שלו והם הורים לתאומים בני 27, שי ובר.

אני פוגשת את שניהם בביתם המטופח בנהריה, מהחלון הגדול בסלון נשקפת רצועת החוף של נהריה ואל היופי הזה הם מתעוררים בכל בוקר. וידר מוביל אותי לחדר העבודה הביתי שלו שקירותיו מעוטרים בשלל תמונות נוסטלגיות שצבר עם השנים: צילום עם נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, עם חבר הכנסת לשעבר, שמואל פלאטו שרון ז"ל, עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עם השחקן זאב רווח ורבים אחרים.

2 יוסי וידר בדמותו של מנדל הרומני ב"שנות ה-80" עם גרא סנדלר, המגלם את ממוקה | צילום: עצמי
יוסי וידר בדמותו של מנדל הרומני ב"שנות ה-80" עם גרא סנדלר, המגלם את ממוקה | צילום: עצמי

אחרי שירותו הצבאי עבד כנהג אמבולנס. בפעם הראשונה שיצא לשטח נקרא לבית אבות מקומי כדי לפנות לבית החולים דיירת שאיבדה את הכרתה. את מה שאירע שם הוא מספר בהומור האופייני לו: "נכנסתי, אני מביט שמאלה וימינה ושואל את עצמי את מי אני לוקח קודם, כולם שם נראו מחוסרי הכרה. בסוף כיוונו אותי אל הגברת שנזקקה לפינוי, העליתי אותה על העגלה אלא שלרוע מזלי, ביציאה מבית האבות, הידרדרה העגלה והגברת נפלה ממנה. לא קרה לה כלום, אבל אחרי זה היא כבר הייתה בהכרה. בצהריים, המנהל כבר אמר לי שכדאי שאחפש עבודה אחרת".

אז הוא חיפש והחליט לפתוח חנות לטלפונים ניידים ואביזרים לרכב בנהריה, שהצליחה מאוד: "אנשים באו בעיקר כי הם ידעו שאצלי מתגלגלים מצחוק".

אחרי יותר מעשור החליט וידר לסגור את החנות וחיפש את ייעודו. פגישה עם הרב דוד אבוחצירא הבהירה לו שייעודו הוא להצחיק אנשים ואת זה הוא צריך לעשות – ומאז, זה בדיוק מה שהוא עושה.

בוא נחזור רגע לאברמוביץ', למה דווקא הוא?

"פשוט נמאס לי. אני יושב בבית כמו כולם וצופה בחדשות, מקשיב לפרשנויות ומתרגז כי הדיווחים והפרשנויות אינם חפים מדעות פוליטיות, ואני אומר ככה: אתה עיתונאי? יופי לך, יש לך כוח עצום בידיים ואתה חייב לנהוג בו בתבונה. תדווח, תפרש – הכל בסדר, אבל תשמור על ניקיון. נמאס לי משטיפות מוח, ובמקרה של אברמוביץ' הרגשתי שזה לא חף מאינטרסים, הרגשתי שהוא משתף פעולה עם אנשים כאלה ואחרים כדי להפיל את ביבי ורציתי לגרום לו להבין ולהפנים שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. ואגב, זה לא רק הוא, יש תופעה שהולכת ומתרחבת בתקשורת של כתבים ומגישים שלוקחים את העבודה שלהם למקום רע. במקום לתקן – הם מרחיבים את הקרע. במקום להוריד להבות – הם שופכים עליהן שמן".

אז בעצם אתה כועס על התקשורת, אם לא על כולה, לפחות על רובה.

"ברור, התקשורת צריכה לעשות בדק בית. קחי למשל את תאגיד השידור הציבורי. התאגיד הזה אמור להיות ציבורי, אבל הוא הכל חוץ מציבורי. למה? כי נוצרה שם קליקה של אנשי שמאל שהאצבע שלהם יושבת על המתג ועל פיהם יישק דבר. להם לא משנה מה העם רוצה לראות, להם אכפת לקדם את האג'נדה שלהם שממומנת מכספי ציבור.

"אותו הדבר לגבי הפלייליסט של גלי צה"ל, גם אותם לא מעניין שהעם אוהב מוזיקה מזרחית למשל, הם מחליטים איזו מוזיקה לנגן, ושהעם יתפוצץ. ויש לי עוד דוגמה. 'ארץ נהדרת'. כן, אני יודע שהתוכנית הזאת שוברת שיאי צפייה, אבל אני אומר לך: בחיים לא הייתי משתף איתם פעולה, כי כל מטרתם היא להלעיג ולבזות את ראש הממשלה, השרים ובכלל את הימין, אז אני אומר, רוצים לעשות סאטירה פוליטית? סבבה, תעשו את אותו הדבר גם לשמאל, אבל לא, לשמאל הם עושים הנחות, כי זו האג'נדה שלהם".

שוכחים את הפריפריה

ויש עוד דבר שממש, אבל ממש מרגיז את וידר. קשה לו מאוד לראות את הבוז שרוחשת התקשורת לשרת התרבות מירי רגב והוא יוצא להגנתה: "אני יודע שזה באופנה לכנות אותה בכינויים מעליבים כמו 'גסת רוח', 'בהמה' וכד', אבל תזכרי את מה שאני אומר לך עכשיו: בדברי הימים של ישראל היא תיזכר כמי שחוללה מהפכות גדולות. היא הרי הייתה יכולה להוריד פרופיל ולעשות את התפקיד הזה בשקט, אבל היא בחרה בדרך הקשה, היא בחרה להוביל מהפכות, וכך היא תיזכר. אני אתן לך דוגמה: אני אשכנזי, ואני מסכים איתה שהספרדים מקופחים. למשל, התזמורת הפילהרמונית שזוכה להכרה והצלחה ומופיעה על במות נחשבות ברחבי העולם. ניקח לעומתה את התזמורות האנדלוסיות, איפה הן מנגנות: בפריפריה בעיקר, באולמות של מתנ"סים. אז כן, יש אפליה קשה במדינת ישראל, בין אשכנזים לספרדים – ואת זה אומר לך אשכנזי – בין המרכז לפריפריה וזה לא נגמר שם".

עם החבר הטוב, זאב רווח | צילום: עצמי
עם החבר הטוב, זאב רווח | צילום: עצמי

המונולוג הזה של וידר אולי נשמע ממורמר, מתוסכל וכועס מאוד, אבל האמת היא שעצם הישיבה מולו דווקא מצחיקה עד דמעות. אז נכון, הוא כועס וגם קצת מתוסכל, אבל אל תטעו, הוא בעיקר נורא מצחיק, גם המונולוג הזה שלו מתובל באינספור חיקויים ובדיחות שמוכיחים שבבסיסו יוסי וידר הוא אדם אופטימי, מלא שמחת חיים שפשוט אוהב להצחיק אנשים, אבל מתרעם על כך שעוד לא הצליח לכבוש את פסגת המיינסטרים.

"אני חושב", הוא ממשיך, "שאם הייתי חי במרכז הארץ אולי היה לי קל יותר, כי שם נוצרה איזו קליקה של אמנים/מפיקים שקרובים לצלחת ונהנים מכל העולמות, נורא קל לשכוח את האמנים שחיים בפריפריה, אלה שבשבילם לחיות בנהריה – זאת אידיאולוגיה, גם במלחמות וגם כשקטיושות מתעופפות. זאת לא חוכמה גדולה בעיניי ללכת להשקות ואירועים מפונפנים ולצקצק בלשון כשהם שומעים שהבדרן הזה (אני), הגיע מנהריה, ואז באות השאלות המרגיזות: "מה, מנהריה באת עד לכאן? ואתה עוד חוזר בלילה. אני מרגיש שמתנשאים מעליי וזה פוגע".

בחודשים האחרונים אפשר לראות את וידר על המסך הקטן, שם הוא מופיע בתפקיד קבוע בסדרה שנות ה-80 שמשודרת בערוץ 13. "הרומן" שלו עם שלום אסייג ואחיו, מני, יוצר הסדרה, התחיל עוד בעונה השלישית, אז התקשר אליו שלום אסייג והציע לו תפקיד אורח, וידר נענה וגילם בדרן שחזר בתשובה והפך לרב: "בצילומים לתפקיד הזה, שלום הכיר לי את מני והחיבור בינינו היה מיידי. אנחנו קודם כל שותפים למחשבה שאם אתה מצליח ומשגשג – תן לאחרים ליהנות, תתרום, תעשה בשביל אחרים. גם מני תורם לא מעט מזמנו וכספו כדי לסייע לכל מי שרק מבקש, וזה הבסיס לחיבור בינינו. משם הקשר בינינו הלך והתהדק ובחודשים האחרונים הוא שותף מלא לכתיבה של המופע החדש שלי. חוץ מזה, החיבור הזה יצר גם את הדמות של מנדל הרומני שאותו אני מגלם בקביעות בעונה הנוכחית של הסדרה".

המופע החדש

המופע החדש של וידר שיעלה בקרוב נקרא: "יוסי וידר אורגינל" וההבדל בינו לבין מופעים שעשה בעבר הוא שהפעם יקבלו החיקויים מקום שני בסדר העדיפויות. הפעם יתמקד וידר בסטנד-אפ וידבר על עדות, על שכונת ילדותו, על נישואיו לדבורית, על חמותו, על ההורות לתאומים ובעיקר על עצמו. על הדרך יהיו גם חיקויים שכל כך מזוהים עם דמותו.

"המופע למעשה נמצא כבר בהרצה ואני מעלה קטעים מתוכו באירועים סגורים וכדומה, אני מאמין שבתקופה הקרובה הוא כבר ייצא למופעים פתוחים לקהל הרחב. אני מתרגש לקראת הפרק הזה ומצפה לו ואני מקווה שהוא יצליח".

ובכל זאת, אי אפשר בלי ספוילר, אז כן, גם על זה יש לו מה להגיד ושוב הוא קצת מתרגז: "סדרה מצליחה כמו 'שנות ה-80', את לא חושבת שזה טבעי שעיתונאים ירצו לראיין אותי? לשמוע על הסדרה, על התפקיד, על מאחורי הקלעים – אבל זה לא קורה, מתעלמים ממני לחלוטין. אם הייתי מקבל קצת רוח גבית מהתקשורת, זה כנראה היה יותר קל, אבל לא נורא, עזבי, מה שחשוב באמת זה הקהל. הקהל הוא החיים שלי, התגובות הנלהבות שאני זוכה להן ברשתות החברתיות מחממות לי את הלב ונותנות לי את הכוח להמשיך, הן ודבורית, כמובן. אני אמשיך לעשות את הדברים שאני מאמין בהם, הכי טוב שאני יכול – את זה אני מבטיח לקהל שלי".

בהשקה של "שנות ה-80" עם שלום ומני אסייג | צילום: עצמי
בהשקה של "שנות ה-80" עם שלום ומני אסייג | צילום: עצמי

בדוק גם

קייס אפרים לאווי עם משה קונינסקי, צילום אלכס הובר

קונינסקי: "הטיפול באוכלוסיית העולים לא יהיה יותר סקטוריאלי"

האופוזיציה ביקשה ישיבת מועצה שלא מן המניין, אך בסופו של דבר רק שניים מחבריה הגיעו. ראש העירייה הודיע שלא יהיה עוד מצב שבו עולים מחבר המדינות יופנו למחלקת הקליטה ואילו עולים מאתיופיה יופנו למחלקת הרווחה. "כולם ייהנו מאותן הזכויות"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *