בית / תרבות ופנאי / היערן מיכה סילקו מיקנעם הוא האבא של העצים באזור

היערן מיכה סילקו מיקנעם הוא האבא של העצים באזור

"אני משמש בתפקיד הפה של העצים". זו אחת מהדרכים שבהן מגדיר את תפקידו מיכה סילקו, יערן וב-7 השנים האחרונות מנהל …
מיכה סילקו
מיכה סילקו

"אני משמש בתפקיד הפה של העצים". זו אחת מהדרכים שבהן מגדיר את תפקידו מיכה סילקו, יערן וב-7 השנים האחרונות מנהל גוש יערות כרמל אלונים בקק"ל, הכולל את היערות החל מאזור חוף דור ועד לנחל ציפורי שבצפון. עכשיו זו העונה היפה ביותר בשנה מבחינתו. "הכל ירוק ביער, לבלוב, ניצנים,  העצים מחייכים אלי. ימי השמש שבאים אחרי ימי הגשם מאיצים את הפריחה. ביער קרן הכרמל, ביער חוף כרמל וביער חן סמוך לזכרון יעקב, למשל, יש עכשיו פריחות מהממות של רקפות ונרקיסים. השנה התחלנו את החורף כמו שצריך מבחינת משקעים, וזה יכפר על חורפים שבהם עצים מתים מחוסר מים בקרקע".

סילקו, בן 55, תושב יקנעם, נשוי, אבא ל-4 וסבא ל-2, נולד וגדל בזכרון יעקב. את הקריירה שלו בקק"ל התחיל כסייר באזור עירון, ועם השנים התקדם, כולל לימודי תעודה ברופין בתחומו.

הוא מספר שאחת הטראומות הגדולות במהלך 36 שנותיו בקק"ל הייתה השריפה הגדולה ביערות הכרמל ב-2010. "ידענו להתעשת ועסקנו בשיקום השטח השרוף, והיום אנחנו רואים בזה הישג ומעצבים את היער לפי תפיסה יערנית אחרת של יער מגוון יותר, שכולל גם מחטנים וגם עצים רחבי עלים. כיום עדיין רואים עצים עם קליפה קצת חרוכה, שאפשר להשוות אותה לצלקת שמגלידה. אנחנו נותנים המון כבוד לעצים האלה, ששרדו את התופת. הם תורמים לנו את הזרעים בשטח לעצי העתיד. אני מנחה את הצוות שלי ליצור גם קרחות יער. יער לא חייב להיות כולו עם חופה סגורה, יש בעלי חיים שאוהבים את קרחות היער, וצריך להתחשב בהם. אחרי השריפה בזכרון יעקב לפני שנתיים, אחת ההמלצות שלי לראש המועצה הייתה להכניס מרעה בקר מסביב ליישוב, כדי להקטין את הצמחייה מסביבו, כדי שאם תתרחש שריפה, יהיה יותר קל לשלוט בה. בחלק מהאזורים זה אכן נעשה".

קק"ל, הקרן הקיימת לישראל, מוכר כגוף שלקח חלק משמעותי במפעל ההתיישבות הציוני בארץ, ברכישת אדמות לפני קום המדינה ובייסוד יישובים חדשים סמוך לקום המדינה, ומפעל הייעור העצום סביב אמצע המאה ה-20. "מאז קום המדינה ועד היום בוצעו מחקרים רבים על ידי קק"ל, ואנחנו עובדים היום לפי תורת ייעור כתובה", מתאר סילקו. "ב-1948, עם קום המדינה וגם לפני כן, היו אזורים רבים בארץ ריקים מעצים, אחרי שבמשך דורות נכרתו פה עצים למטרות שונות, כמו הסקת רכבות, חימום בתים או יצירת פחמים. קק"ל לקחה על עצמה לייער את הארץ, הישג אדיר. בנגב הצפוני הצליחה לנטוע יערות שלא היו מצליחים בלי התערבות האדם, ולדחוק את המדבר דרומה".

כל אלה הישגים קיימים ומשפיעים עד היום, אבל מגמת הייעור היא נחלת העבר. היערות והשטחים הפתוחים בישראל במגמת צמצום בעשורים האחרונים, מגמה שתימשך כל עוד יימשכו גידול האוכלוסייה והבנייה. עבודת קק"ל מקבלת בעשורים האחרונים אופי של שימור, שנעשה במידה רבה כקרב מאסף לנוכח הסחף האדיר של תכניות פיתוח ובנייה. גם אוכלוסיית חיות הבר שציין סילקו הולכת ומצטמצמת. "ככל שמרחיבים בנייה ויישובים, כך דוחקים אותם מאזורי המחיה שלהם", הוא  מאשר. "לא פלא שהם באים 'לבקר' אצלנו בחצרות". האם הוא לא מרגיש לפעמים כמו הילד ההולנדי מהסיפור הידוע, שעומד במים עם האצבע תקועה בחור שבסכר בניסיון נואש לעצור את הסחף? כן, אך בתקופה זו מתבטאת הפעילות במניעת כריתת עצים שלא לצורך, ובהעתקת עצים רחבי עלים, כמו אלונים, חרובים, כליל החורש, אלות. "באזור פרדס חנה כרכור היו בעבר הרחוק עצי אלון תבור מפוארים. כיום נותרו השרידים האחרונים שלהם. היום לא כורתים עצי אלון, מעבירים אותם למקומות אחרים". האלון העתיק ביותר בארץ, הוא מספר, נמצא בקרית טבעון, והוא בן מאות שנים. "עשינו המון פעולות כדי להגן עליו ולעזור לו לשרוד, אבל הוא ממש זקן".

מיכה סילקו

ועם זאת, לקק"ל כיום נותרו תפקידים משמעותיים רבים שחלק גדול מאיתנו לא מודעים להם. "כשהתקבלתי לקק"ל חשבתי שמדובר רק בעצים", מספר סילקו. "התברר לי שלקק"ל יש נגיעה כמעט לכל דבר בארץ: נטיעת יערות, פיתוח פארקים, סלילת שבילי אופנים, חניונים לטובת הציבור. קק"ל גם אחראית לשיפור משק המים בארץ והיא פיתחה את רוב המאגרים בארץ לתפיסת מי גשם שמשמשים לחקלאות. כל הפעילות של האזרח באתרי קק"ל היא ללא תשלום".

וכמובן, חידוש ושיקום של יערות מתבצעים כל הזמן. "ברוב השטח שאני מנהל לא נותרו שטחים פנויים לנטיעה, ואנחנו עסוקים יותר בחידוש יער. יש יערות שהגיעו לסוף דרכם. אנחנו כורתים את המחטנים ונוטעים ביניהם עצים אחרים. במקומות אחרים יוצרים 'יער פארק': רחב עלים, 12-15 מטרים בין עץ לעץ, מרווח ומאוורר. השנה עשינו באזור גם עבודה מאוד מורכבת לטיפול במינים פולשים, כמו שיטה מכחילה ופרקינסוניה. אלה מינים שמשתלטים על שטחים נרחבים, ואם לא נטפל בהם היום, הם ישתלטו על כל השטח. בתקופה האחרונה אנחנו נדרשים גם לנהל מי נגר שבעקבות הרחבות היישובים זורמים ליער ועלולים לגרום לו נזק בסחף קרקע ופגיעה בצמחייה. אנחנו מפנים את המים לטובת העצים ורואים התפתחות יפה של העצים בשטח. אני רואה את תפקידי כשליחות. האחריות שלי כיערן בשטח היא מאוד גדולה, וטביעת האצבע שלי בשטח תקבע איך ייראו יערות האזור בדורות הבאים. בהרבה מקומות שבהם זה אפשרי אנחנו נוטעים גם עצי בוסתן ופרי, כדי שמטיילים ייהנו גם מהפירות: תאנה, רימון, שקד ועוד. אני גם נציג פקיד היערות באזור, ואחד מתפקידיי הוא להגן על העצים ולאשר כריתה שלהם רק אם אין ברירה. אני משמש כפה של העץ, שאינו יכול לדבר בשביל עצמו. כל בקשה לכריתת עץ, אנחנו מגיעים לשטח, בוחנים אם יש הצדקה לכרות אותו או לא. חלק מכריתות העצים הם לצורך הרחבת היישובים, אבל גם שם אנחנו ממזערים את הנזק. למשל, בימים אלה ממשיכים בסלילת כביש 6 בין עין תות למחלף סומך בצפון, ותפקידי הוא לדאוג שכמה שפחות עצים ייפגעו בדרך. עצים רחבי עלים אנחנו מעתיקים ומוצאים להם בית חדש. כל העתקה של עץ כזה עולה 50-60 אלף שקלים. לצורך סלילת רכבת העמק העתקנו 11 עצים בעלי ערך היסטורי, והם הפכו לחלק מהשיקום הנופי של השטח".

גם בתכנית הגז השנויה במחלוקת של נובל אנרג'י הוא מוצא את עצמו מעורב, כשלצורך הנחת קו ההובלה של צינור הגז שיעבור ביערות חוף הכרמל צפויים להיכרת עצים רבים. "חלק גדול מהעצים לא ייכרתו אלא יועתקו. אנחנו מקבלים מאות התנגדויות מתושבים שאכפת להם. זה לא בסמכותנו לעצור את הפרויקט כולו, אבל אנחנו כן שוקלים כל דבר בכובד ראש ומנסים לדחוף לשינוי התכנית במטרה להגן על העצים והטבע".

כמו לפני כל ט"ו בשבט, מתכוננים ממש עכשיו בקק"ל לנטיעות, וגם אם כיום כבר לא נוטעים יערות חדשים שלמים, לא חסרות חלקות שבהן מחדשים את היער בנטיעות. השנה יהיו נטיעות באזור יער חוף כרמל וביער אליקים (יער קרן הכרמל). דרך האתר של קק"ל אפשר להתעניין בפעילויות. סילקו עדיין זוכר את חגי ט"ו בשבט של ילדותו, עם הנטיעות באזור זכרון יעקב. "כאדם שגדל בזכרון יעקב, מאוד מפריע לי לראות בנייה מסיבית ביישוב, והייתי רוצה לראות בו שטחים פתוחים, כמו פעם. זכרון יעקב התפתחה בצורה מדהימה, זה נעשה מתוך צורך, אבל אני מקווה שזה ייעצר מתישהו".

בדוק גם

ריקוד נשים רוסי עממי בלבוש מסורתי להקה - rovesniki

פולקלור מכל העולם בפסטיבל מחול כרמיאל 2019

פסטיבל כרמיאל יציג השנה שלל מופעי מחול מרחבי העולם, מהונגריה, הודו, רוסיה, ארה"ב, אוקראינה וקנדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *