יום רביעי , מרץ 20 2019
בית / שרון / בנימינה / דורין כהן ניסן מפרדס חנה רוקדת עם המשיגענע והמדרובה
דורין כהן ניסן. צילום: חיים קמחי
דורין כהן ניסן. צילום: חיים קמחי

דורין כהן ניסן מפרדס חנה רוקדת עם המשיגענע והמדרובה

התלמידות למחול מלהקת "דודאים" במתנ"ס בנימינה, שהגיעו לאחרונה למרכז סון דלל בתל אביב כדי לצפות במופע "מדרובה", התרגשו יחד עם מורתן, דורין כהן ניסן, אדריכלית המופע שגם מציגה בו.

דורין כהן ניסן בת ה-30, ילידת ותושבת פרדס חנה, מגדירה את עצמה כשלישית בשושלת רקדניות. הדודה של סבה, פנינה קנדריק סמסונוב, בת חדרה, שנפטרה ביולי 2017 בגיל 107, הייתה רקדנית ומורה למחול ידועה. אמה, ילידת זכרון יעקב, הייתה מורה למחול גם היא, ודורין מספרת שלמשפחתה יש נוכחות וחשיבות בעשייה שלה. "תמיד אהבתי להופיע, להרשים, להראות את מה שיש לי", היא מספרת. "כשהייתי ילדה בת שש, הייתי מפעילה את כל בני הדודים שלי בארוחות שישי, מלבישה את כולם בחדר המשחקים של סבתא, אומרת לכל אחד מה הוא עושה, מפיקה אותם ויוצאת איתם לסלון למופע השבועי. זה המשיך בבית הספר היסודי, בית ספר אלונים בפרדס חנה,  שם הרמתי בכיתה ה', עם תלמיד נוסף, הצגה לכיתות א'-ג' באולם הספורט. המנהלת נתנה לנו יד חופשית, וההצגה כללה שחקנים, טקסט, תפאורה, תלבושות וכל האלמנטים".

בכיתה ד' היא נכנסה ללהקת הדודאים, אותה ניהלה רותי פרי וכיום מנהלת כוכי גדרון, ולא יצאה משם עד היום. בתיכון למדה במגמת תיאטרון במבואות עירון. "דדו קראוס, הכוריאוגרף של הדודאים, נתן לי במה ואפשרות להעלות כוריאוגרפיות. אני וחברה התחלנו מריקוד אחד לפרמיירה, שנגע בסגנון ההיפהופ. זה פתח דלת, כי הקבוצות שמתחתינו רצו שאעביר להן שיעורים, והתחלתי ללמד שיעורי טכניקה והיפהופ, שאחרי הצבא התחלפו בשיעורי בלט קלאסי ומודרני ושיעורי מחול. גם בזמן הצבא המשכתי לקחת שיעורי מחול. אחרי הצבא למדתי תיאטרון, מחול והוראה לתואר ראשון במכללת סמינר הקיבוצים. היו לי שם הזדמנויות נפלאות לפגוש ותיקים בתחום המחול בארץ, ביניהם ניב שיינפלד ואורן לאור, ואלדד בן ששון".

מתוך ההופעה "מדרובה". צילומים: יעל שלח
מתוך ההופעה "מדרובה". צילומים: יעל שלח

בזמן הלימודים היא יצרה כמה יצירות ששילבו כוריאוגרפיה ותיאטרון, והחליטה לקחת אחת מהן, Foolis, בה שיתפה פעולה עם שתי סטודנטיות נוספות, לפסטיבל "יצירות מבית" מבית מרחב מחול של להקת אנגלה בניהולה האמנותי של מרים אנגל. ב-Foolis שלוש נשים מספרות, כל אחת בדרכה, על אהבה נכזבת, ובסוף מבינות שהן צריכות רק אחת את השנייה ולא יותר. היצירה הפתיעה וזכתה במקום הראשון ובמלגת יצירה, ובשנה הבאה דורין כבר הגיעה למסלול הכשרת הרקדנים של להקת אנגלה ויצרה בה יצירה באורך של חצי שעה, "משיגעגע קופ" (ביידיש – ראש משוגע), ובטחונה העצמי עלה כשנוכחה לדעת שהיא יכולה ליצור יצירות באורך מלא. "משיגענע קופ" מדברת על קו הגבול שבין שפיות לשיגעון, כשביצירה מיטשטש הקו.

משם המשיכה ליצירתה הנוכחית, "מדרובה". "במפגש מקרי עם טל נאור, חברה טובה, הצעתי להעלות לבמה קבוצת בנות ולעסוק בהעצמה נשית. לפני שנה, בינואר 2018, יצאנו בקול קורא, נפגשתי עם בנות רבות, והתגבש אנסמבל Dedoris, קבוצה של 8 רקדניות בגילאי 25 ומעלה: איה שדות, עדיה שטרן, יעל בנעים, טל נאור, שלומית בטיטו, רותם אריאלי, רוני יעקב ואני. התחלנו לעבוד לשם העשיה. אני מעלה את המופע באופן עצמאי לגמרי, והכל מכיסי. דאגתי לתיאטרון ולסאונד, אמא שלי עזרה לי בתפירת התלבושות, בחירתן והכנתן".

"מדרובה", מילה לא מחמיאה במיוחד לאישה במרוקאית, נבחרה כשם המופע, ובכך מביעה את תוכנו. "'מדרובה' במרוקאית פירושה 'סתומה', ואני לקחתי את זה למקום שבו זה אומר גם 'אישה משוגעת', בהפוך", מסבירה דורין. "זה מופע של ביקורת חברתית עם אמפתיה והומור על תפקיד חייה של האישה והסטריאוטיפים הנקשרים בה: שהיא צריכה להיות במטבח, שיורדים על נשים שהן נהגות גרועות, שאם אישה מגיבה למשהו תגובה רגשית היא נחשבת ל'נקבה היסטרית', ועוד. מיהי המדרובה? בעודה צוחקת על מגרעותיה, משלימה עם חסרונותיה ומעצימה יתרונותיה, עולמה עומד מול שאר העולמות הקיימים במציאות ובראשה, כי היא מדרובה על כל הראש. זו יצירת תיאטרון מחול שבה יוצאות המדרובות למסע כיבוש והגדרה מחדש. מערכות היחסים בינן נרקמות ונחשפות, והן תופסות מחדש את מקומן, שהוא חשוב, משמעותי וסוף סוף נגלה לעיניהן. מבחינתי, כל הנשים הן 'מדרובות' במובן הטוב של המילה. וגם הגברים, אגב. זו בכלל לא צריכה להיות מילת גנאי".

מתוך ההופעה "מדרובה". צילומים: יעל שלח
מתוך ההופעה "מדרובה". צילומים: יעל שלח

המופע הבא של "מדרובה" יעלה בתיאטרון ענבל שבמרכז סוזן דלל ב-15.3. לפני כן, בפברואר, הן ישתתפו עם המופע בפסטיבל "שאון חורף" בירושלים. דורין מקווה להביא את המופע גם לאזור, ומנהלת תהליכים בניסיון שזה יקרה. בינתיים היא עסוקה מאוד בחיים באופן כללי: בנוסף למופע, היא לומדת בשנה השניה שלה לתואר השני באקדמיה למוזיקה למחול בירושלים, שם היא מתמחה בכוריאוגרפיה, ובמקביל מלמדת במרכז למחול בנימינה גבעת עדה, להקת הדודאים בבנימינה ובפרדס חנה, להקת הדרי רחובות, סטודיו פרטי פזית בירן ברחובות וכמורה מחליפה במגמת מחול בתיכון החקלאי ברנקו וייס בפרדס חנה כרכור. בבנימינה היא מלמדת כיתות ט' עד יב'.

"אני מאמינה שתחום המחול בא לשרת צורך נפשי", היא מסכמת. "בכל יצירה אני רואה סיפור. חשוב לי לשלב אלמנטים, גם אלמנט תיאטרלי, כדי שאנשים ייצאו מהמופע עם יותר מסתם הנאה מיכולותיהם של הרקדנים. אני נהנית לראות רקדנים וירטואוזיים גם מהצד התיאטרלי, למשל את ענבל פינטו ואבשלום פולק, שהזדמן לי לרקוד ולעבוד בסדנה שלהם. זו להקת תיאטרון מחול שמעוררת בי השראה. בשבילי התיאטרון הוא חלק בלתי נפרד מהמחול, ואצלי רקדן צריך להיות גם שחקן".

דורין כהן ניסן. צילום: חיים קמחי
דורין כהן ניסן. צילום: חיים קמחי

חמש שאלות עם דורין כהן ניסן

מודל לחיקוי: אמא שלי. היא מעודדת אותי לרדוף אחרי החלומות שלי, גם אם הם נשמעים הזויים. מבחינתה, אין דבר שאני לא יכולה לעשות.

מה לא תאכלי לעולם? אברים פנימיים.

מה לא יודעים עלייך? שאני שחקנית כדורעף טובה.

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר? בודקת שהעולם נשאר כפי שהוא ואת מה שחלמתי מנסה לשמר. והכי חשוב, מתכרבלת עם הכלב עוד מספר דקות.

מה היית עושה אילו לא היית עושה את מה שאת עושה כיום? הייתי מעצבת אופנה.

בדוק גם

ידין לוגסי

ממגרשים מוארים בכרמיאל לליגת העל: סיפורו של ידין לוגסי

סיפורו מעורר ההשראה של ידין לוגסי מכרמיאל, שהתגלה במגרשי הקטרגל של כרמיאל והגיע עד לעירוני קריית שמונה מליגת העל בכדורגל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *