גן השלושה

גן השלושה

11 שנים לאחר תאונת הדרכים הטראגית שטלטלה את גבעת אולגה וגבתה את חייהם של סלומון פנטה, דוד טגה וזיו נגטו, חבריהם ובני משפחותיהם מקימים גן לזכרם בשכונה בה גדלו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

על פניהם של החברים שהגיעו השבוע למפגש בחצר של הספרייה בגבעת אולגה ניתן היה לראות קשת רחבה של רגשות, חיוכים של התרגשות וזיכרונות חמימים, יחד עם דמעות של עצב וגעגועים. לפני כמה חודשים הם התחילו להיפגש, צעירים ומבוגרים תושבי השכונה שזוכרים את התאונה הקשה לפני יותר מ-11 שנים בה נהרגו שלושה צעירים תושבי גבעת אולגה. עכשיו הם מתכננים להקים גן לזכרם בחצר הספרייה.

גבעת אולגה זוכרת את הלילה הנורא ההוא, 23.10.2008, בו סלומון (דסה) פנטנה, דוד טגה, שניהם רק בני 17, וזיו נגטו (22) קיפחו את חייהם בתאונת דרכים בכביש החוף, סמוך למחלף בית ינאי. מכוניתם התנגשה במשאית שעצרה לפרוק סחורה בשולי כביש 2, סמוך למרכז "אם הדרך". השלושה היו תלמידים בפנימיית "הדסה נעורים" והיו בדרכם חזרה מבילוי בנתניה במהלך חופשת סוכות.

תהילה פנטה, אחותו הגדולה של סלומון, מספרת על האובדן. "לקחתי את המוות של אחי מאד קשה. עד היום קשה לי לעכל שהוא נהרג בתאונה הזו. כואב לי שהחיים שלו נעצרו בגיל כל כך צעיר ואני כל הזמן מקווה שמתישהו הוא עוד יחזור". סלומון היה ראפר מוכשר בתחילת דרכו ולפני התאונה הופיע בשיקגו ובניו יורק ואפילו הוציא שיר מקורי משלו, "לא מבין את המצב".

סלומון פנטה ודוד טגה ז"ל
סלומון פנטה ודוד טגה ז"ל

אנדבט פנטה, בן דודו של סלומון, מספר על המפגש האחרון שלהם ועל המילים המצמררות שסלומון לחש לו באוזן, שלוש מילים שאנדבט לעולם לא ישכח. "באותה שנה התגייסתי לצבא והייתי יוצא הביתה כל 21 ימים. הייתה שבת אחת, בערך שבועיים לפני התאונה, שסלומון תכנן לצאת לבילוי בתל אביב ואני הייתי אמור לצאת איתו, אבל נשארתי בחדרה כי הייתי עייף ורציתי להשלים שעות שינה. לפני שהוא יצא, הוא לחש לי באוזן, the good die young”" (הטובים מתים בגיל צעיר), שם של שיר של טופאק, שסלומון אהב במיוחד".

אנדבט זוכר היטב גם את דוד וזיו, חבריו הטובים של סלומון. "שלושתם היו מסתובבים הרבה יחד, הם היו מאד אהובים בשכונה, חברים של כולם. זיו אהב בעלי חיים, הוא היה דואג לכלבים ולחתולים בשכונה, טיפל בהם והאכיל אותם. הוא היה גבוה עם מראה קשוח, אבל הייתה לו נשמה גדולה ודאגה לכולם. דוד היה סוג של פעלולן, תמיד קופץ ממקום למקום, עושה סלטות ונהנה מהחיים. הוא גם צייר ברמה מדהימה. בגלל שהם היו חברים טובים היו להם תחביבים משותפים. דוד וזיו אהבו לגלוש וסלומון וזיו אהבו לשיר. דוד אמנם לא שר, אבל מאד אהב לשמוע מוזיקה".

זיו נגטו ז"ל
זיו נגטו ז"ל

החברים מספרים כי ביום שאחרי התאונה, הכל השתנה. "היה פה שקט, דממה מפחידה. כל אחד עם עצמו והמשפחות מפורקות", מספר אנדבט. "לפני התאונה, תמיד היינו יושבים פה בחוץ, מוציאים שולחנות ומבלים יחד, לא רק מהעדה האתיופית. אבל מאז התאונה נהייתה פה אווירה שאי אפשר להסביר, חסר כאן משהו".

חפציבה שועלי, אומנית שהגיעה לגבעת אולגה לפני ארבע שנים, התחברה לקהילה, האזינה לסיפורים ושמעה גם על סיפורם של שלושת החברים. היא שכרה מקום קטן בשכונה, ששימש במשך 60 שנה כמכולת שכונתית, 'המכולת של סמינה', ועד מהרה המקום הפך לנקודת מפגש עבור תושבים מהשכונה. במפגשים שלהם, לצד הקרנות סרטים או הופעות סטנד אפ, היו הרבה שיחות, זיכרונות וחברויות חדשות. "באחד מהערבים השיחה התגלגלה ודיברתי על הסיפור של סלומון, זיו ודוד. תהילה, שהגיעה באותו ערב עם שלושת הבנות שלה ועם אמא שלה, סיפרה לי שסלומון היה אחיה. התחלנו לדבר עליו ועל כמה הוא היה מוכשר והשמעתי את השיר שלו ביוטיוב, שיר שאמא שלו לא שמעה עד אז. תהילה נשברה והתחילה לבכות ואמא שלה, מצד אחד רצתה להרגיע את בתה ולהפסיק את השיחה, אבל מצד שני, היא הייתה מאושרת לשמוע את הבן שלה שר, לשמוע את הקול שלו אחרי כל כך הרבה זמן".

אחרי אותו ערב שמעה חפציבה מהחברים והמשפחות על הנערים, על הסיפור שלהם ועל נקודת השבר שפערה חלל בלבבות. "הרגשתי שהזיכרון הספציפי הזה יושב על נקודה מאד רגישה. הסיפור הזה נגע בכולם והזיכרון הזה לא מרפה. הבנו שאנחנו חייבים לעשות מקום במרחב הציבורי לזכרם של סלומון, דוד וזיו, מקום שיהיה אפשר לשבת בו ולדבר ושיכיל את הזיכרון שלהם".

השותפים לרעיון הקמת הגן מתארים מקום פתוח לכולם, בגינה שמחוץ לספרייה של גבעת אולגה. בשטח הלא מנוצל של חצר הספרייה החברים רוצים להקים אנדרטה סביבתית לזכרם של השלושה, סוכת גפנים וגינה קהילתית. את השם "גן החברים" הציע אחד מחבריהם של השלושה, שסיפר כי דוד היה בשבילו כמו אח גדול.

זוכרים את האח ובן הדוד סלומון פנטה. תהילה ואנדבט פנטה
זוכרים את האח ובן הדוד סלומון פנטה. תהילה ואנדבט פנטה

אביו של סלומון, טדלה פנטה, הקים אנדרטה לזכר בנו סמוך לזירת התאונה. "אף אחד לא רואה את הפסל הזה ואף אחד לא מספר את הסיפור שלהם", אומרת תהילה, אחותו של סלומון. "אני תורמת לצדקה, אבל זה לא מספיק. אני רוצה להרגיש שעשיתי משהו בשביל סלומון. כשיקום הגן, אנשים יעברו פה, יראו, יתעניינו ואולי גם יכירו את שלושת החברים ואת הסיפור שלהם".

על הגינה הקהילתית ינצח צבי הלברכט, יזם מקומי שאחראי על פרויקטים ושיתופי פעולה בארץ בתחום החקלאות העירונית. "הפרויקט הזה בא לחבר את כל הקהילה, מצעירים למבוגרים, סביב הגינה הקהילתית, שלא רק מייפה את סביבתה אלא יש בה המון תועלות. המבוגרים יוכלו ליהנות מעבודה חקלאית משותפת שהיא גם טיפולית ומרגיעה, מחברתם של השכנים וכמובן שגם מהירקות שיגדלו ויטפחו בעצמם. תהיינה כאן ערוגות למבוגרים בהן אפשר יהיה לגדל גם תוצרת מהחקלאות של העדה האתיופית, כמו הפלפלים החריפים לדוגמה. גם לצעירים תהיה חממה שהיא סוג של היי טק, גינה משוכללת שגם הם יוכלו לתחזק וליהנות ממנה. מעבר לכך, הגינה הקהילתית גם תסייע לחזק את קשרי הקהילה ואת תחושת השייכות של התושבים לשכונה".

מנהלת ספריית גבעת אולגה אורלי וינר, אחיו של זיו ז"ל משה נגטו, חפציבה שועלי, יעקב טגבה, צבי הלברכט, מנהלת רשת ספריות חדרה אורנה ג'רבי. מקדימה: צבי נתנאל ממויה
מנהלת ספריית גבעת אולגה אורלי וינר, אחיו של זיו ז"ל משה נגטו, חפציבה שועלי, יעקב טגבה, צבי הלברכט, מנהלת רשת ספריות חדרה אורנה ג'רבי. מקדימה: צבי נתנאל ממויה

הגן היפה שהחברים מתכננים הוא חלק מפרויקט "אי זיכרונות", שמתקיים הודות למלגת "אמן בקהילה" של משרד התרבות והספורט, מלגה לאומנים מצטיינים בה זכתה חפציבה. בשותפות עם ספריית גבעת אולגה, מנהלת ההתחדשות העירונית ומתנ"ס גבעת אולגה ויחד עם השותפים לחזון ולעשייה: אנדבט פנטה, גיל מוצ'ה, משה נגטו, נתנאל ממויה, יעקב (נעים) טגבה, בנימין טגבה, צבי הלברכט, ראובן טגבה, תהילה פנטה, משה שאפו, מולי פנטה, אדיסו פנטה, עמית וינדר ומאיה איילון, החברים מייצרים לעצמם קהילה, שעושה בשביל עצמה.

השבוע הם ארגנו את המפגש הקהילתי הראשון בחצר הספרייה, שם יוקם בעתיד הגן. חבורת תושבים חדורי מטרה, עם ניצוץ בעיניים, התלהבות מדבקת והרבה רצון טוב, הזמינו את תושבי השכונה לחלום ביחד איתם, במסיבת רחוב עם מוזיקה טובה, קפה טעים ואינג'רה משובחת, ופעילות יצירה לילדים. יריית הפתיחה הייתה מוצלחת וכבר יש  תכנונים לגבי אירוע קהילתי נוסף בקרוב. והציבור בעיר מוזמן להגיע, להכיר ולהיות חלק מקהילה שזוכרת את נעריה.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram