שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל דחתה בשבוע שעבר את הערעור שהוגש נגד צו ההריסה שהוצא למבנה העגול אשר תוכנן במקור לשמש כבית מלון בכניסה לעכו. בכך קיבל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים את עמדת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיוצגה על ידי עו"ד איילת השחר-מיכאלי.
ראש עיריית עכו שמעון לנקרי: ״אני שמח שמאבק עיקש ביזם שהזניח נכס שהיווה כתם וסכנה לעיר במשך זמן רב הצליח ב״ה. אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר שם לנגד עיניו את השמירה על האינטרס הציבורי, ובכך יאפשר לנו להמשיך ולקדם את התפתחותה של העיר עכו״.
ב-18 במאי אשתקד הורה בית משפט השלום בעכו להרוס בתוך שנה את שלד הבניין העגול שנבנה בהיתר ואשר תוכנן לשמש כבית מלון בשם "פנינת הים".
המבנה הוקם על ידי חברת בולוס גד תיירות ומלונאות ונרכש בהמשך על ידי חברת צומת יזמות השקעות בנדל"ן בע"מ וחמוד מונהאל במסגרת הליכים לפירוק חברת בולוס. מתברר שהמבנה נבנה בסטייה מההיתר שהוצא בשנת 2000, כך שנבנו 16 קומות במקום 32 קומות מאושרות, בחיפוי חלקי ללא מחיצות וללא חלונות. כמו כן, לא הושלמו עבודות הפיתוח וההתחברות לכבישים ולא מולאו תנאי ההתחייבות שצורפו להיתר. בשנת 2003 פג ובטל ההיתר לאחר שהמבנה לא הושלם.
בערעור נטען בין השאר נגד קביעות עובדתיות שונות של בית משפט השלום לפיהן המבנה מהווה מפגע חזותי הפוגע במראה הכניסה לעיר ויעיב על כל פיתוח עתידי ברצועת החוף. עוד נטען, כי ההריסה אינה מידתית, וכי המערערים עושים מאמץ למכור את הנכס. בד בבד טענו המערערים, כי נוכח הפסיקה בתחום אין כיום כל אינטרס כלכלי בהקמת דירות נופש, וכי התכנית החלה על המבנה איננה מתאימה לצרכים של היום. בא כח המערערים חזר והבהיר, כי השלמת המבנה כפי שהוא, כמלון דירות איננה כלכלית, וכי גם הוא אינו רואה פיתוח של האזור בקרבת המבנה בטווח הקרוב ולכן לשיטתו, המבנה אינו מפריע.
נציגת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעכו, עו"ד מיכאלי ציינה, כי בפני בית משפט השלום הוצגה תכנית אב לפיתוח החוף הדרומי שהופקדה במהלך 2015 ואשר כוללים בניית טיילת. לדבריה, העבודות שאושרו אינם נמצאים ליד הנכס אלא צפונית לו ומגיעים עד מלון חוף התמרים. עוד נטען, כי פניותיהם אל המערערים על מנת שיגישו בקשה להוצאת היתר וישלימו את הבנייה לא הועילו, וכי המערערים לא הגישו חוות דעת ולא הוכיחו את טענתם לפיה הריסת המבנה תגרום להם נזק כלכלי.
השופטת קבעה בפסק דינה, כי לא מצאה לנכון להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של בית משפט השלום בעכו המבוססים היטב בראיות ובחומר שהוצג בפניו. "משלא עלה בידי המערערים למכור את המבנה בתוך זמן סביר, בתמורה לה ציפו, עמדו בפניהם מספר דרכים אפשריות, אך הותרת המבנה בשיממונו במשך תקופה ארוכה של 15 שנים, על כל המשתמע מכך, איננה סבירה ובנסיבות העניין אף איננה עולה בקנה אחד עם הדין ועם האינטרס הציבורי", פסקה השופטת ודחתה כאמור את הערעור.
