"השנה הזאת בחרתי ללכת אחרי הלב שלי. לשאול את עצמי כמה פעמים ביום מה אני מרגישה ומה אני רוצה. בחרתי לעשות שינוי גדול בחיים שלי", אומרת יהודית אוביץ, בת 22 מנתניה. "הבנתי שלחיות בצורה שבלונית זה לא דרך כי השגרה משעממת. לפעמים זה קשה כי צריך לקבל החלטות קשות. אחרי שנה אחת של עבודה מאסיבית ראיתי שאני עובדת הרבה ומקבלת מעט, כמעט ולא רואה את המשפחה שלי והצבתי לעצמי מטרה – להפוך במהלך השנה לעצמאית ולהתמקד בדברים שמביאים לי יותר כסף, לעבוד על עצמי מבפנים ולהכניס לחיים שלי הרגלים חדשים".
כשדברים אלה נשמעים מפיה של צעירה חרדית, זה נשמע חריג ומרתק. אוביץ, חרדית מהזרם הליטאי, גרה עם הוריה וחמשת אחיה בסביבה חילונית בשכונת גלי ים שם נולדה. אמה, ילידת ארה"ב, עוסקת בנדל"ן ואביה עובד במכירות. היא בוגרת אולפנת בית יעקב, בעלת תואר ראשון בחינוך מאוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת במתן ייעוץ מקצועי בחינוך ושימוש במחשב למורות ומקדמת עסקים במדיה. היא גם נותנת הרצאות בתחום העצמה ומוטיבציה ורוצה להרחיב את הפעילות הזו בקרב נשים.
תיירת בחיים שלי
אוביץ החלה לעבוד בשנות נעוריה ומאז היא מפרנסת את עצמה. לאחר שסיימה את לימודיה החלה לעבוד בבוקר כמורה בבית ספר יסודי ואחרי הצהריים ניהלה מרכז לנוער עולה מצרפת. "עם השנים שמתי לב שאני עובדת בהוראה כי אני חייבת לעבוד, בגלל ההתחייבויות שלי לשלם את הלימודים, אבל בעצם הוראה היא לא התשוקה שלי. בשנה שעברה חייתי למען העבודה והבנתי שאדם שכיר צריך שתהיה לו נישה של עסק קטן, כך שאם יקרה לו משהו הוא יוכל להתפרנס ותהיה לו שליטה על חייו. זה בדיוק מה שעשיתי – פתחתי עסק לייעוץ. השנה אני די עצמאית ואני יכולה להחליט מה טוב וחשוב לי. אני רוצה להגדיל את כמות הלקוחות שלי, לסייע בידם להגיע לדרך שבה הם יוכלו לחיות את חייהם תוך יצירה והנאה. אני חושבת שכל אחד יכול לעשות את זה. גם אדם שהוא מאה אחוז שכיר יכול להגדיל את החופש שלו דרך עסק קטן ואם לא – אפילו עבודה מהבית במיקור חוץ".
היא מנהלת חיים לא אופנייניים לצעירה חרדית. היא החרדית הראשונה בארץ שהצטרפה לתגלית למרות שלא שירתה בצבא. בארבע השנים האחרונות יצאה שלוש פעמים בשנה לחו"ל בשליחות הסברה של הסוכנות היהודית בסמינרים לנוער יהודי בבלארוס וליטא, כשבחלק מהזמן התנדבה בבתי יתומים. לפני כשבוע חזרה מטיול ספונטני עם חברות בגיאורגיה. היא מצטלמת ומשתפת סרטי וידאו בעמוד הפייסבוק שלה, למדה לבד רוסית וצרפתית, מייעצת להתאחדות בעלי העסקים בשיווק, נמצאת בקשר עם חברי כנסת ולוקחת חלק בפעילות של צעירי הגג בעיר.
"כשהייתי בת 18 נסעתי לאוקראינה. מה שידעתי עליה היה שהיא אפרורית ומפחידה. כשהגעתי לשם הייתי בהלם. הכל היה קסום. הסנאים והפרחים – אנשים לא הבינו ממה אני מתלהבת. כשאני תיירת, אני מתלהבת כי הכל חדש לי. כך צריך כנראה להסתכל על החיים, כמו תייר מהצד. אני בחרתי להיות תיירת בחיים שלי".
כשהחליטה בתחילת השנה לצאת לדרך של שינוי, הודיעה על כך לחבריה בפייסבוק באמצעות סרטון וידאו. מעין התחייבות לעצמה שהיא באמת עושה את זה. "רעדתי מפחד ודחיתי את העלאת הסרטון. כשבסופו של דבר העליתי אותו, נדהמתי מהתגובות. אז קרסו כל חומות הפחד שלי. הבנתי שהפחד הוא ערפל שאפשר לפזר אותו. הבנתי שהכל בראש. כשרציתי לעבוד במכירות פחדתי וכדי לשבור את הפחד מכרתי דבש לפני ראש השנה על יד סופרמרקט בשכונה סמוכה. הבנתי שצריך לגעת בפחד כדי להסיר אותו".
כמעט כל החברות שלך כבר הן אימהות לילדים, עובדות בדרך כלל כמורות או גננות. את נחשבת לחריגה בחברה שלך?
"כן, סוג של עוף מוזר. יודעים שאני שונה, אבל אוהבים אותי. זו הדרך שלי ואני יודעת שהיא הנכונה עבורי. האישה בציבור החרדי מועצמת. מחנכים אותנו להיות נשים חזקות שמחזיקות את העולם בידיים. גם בציבור החרדי יש שינויים. הבנות החרדיות נחשפות לתקשורת והן עצמאיות ודעתניות יותר. הציבור הליטאי מעצים את האישה ומעודד אותה לעצמאות. יש לי טלפון כשר, אני מצלמת עם מצלמה רגילה, אני אוהבת לדבר בפני קהל, מצלמת וידאו לייב ואני רואה שאנשים אוהבים את זה, מגיבים לי ויוצרים איתי קשר. אין עם זה בעיה. גם לחרדים יש היום פייסבוק, אך האינטרנט שלנו מוגן ויש דרגות שונות של חסימה".
במרחק נגיעה
אוביץ מגדירה את עצמה כמנצחת על תזמורת החיים שלה. "אני בוחרת את התזמורת ובכל מצב בוחרת לנגן הכי טוב שיש. כך קרה עם השפה הצרפתית. כשהייתי סטודנטית ועבדתי הייתה במשפחתי תקופה קצרה של משבר כלכלי, שברוך השם עבר מאוד מהר. כדי לפרנס את עצמי עשיתי בייביסיטר על ילדים בבית של עולים מצרפת. טבילת האש שלי עם השפה לא הייתה נעימה במיוחד. עבדתי את זוג שהיו בתהליכי גירושים. האמא היתה צועקת ומקללת את הילדים וגם אותי. אני הקשבתי לה והרגעתי אותה והייתי אף מחבקת אותה. כך למדתי את השפה וגם את הקללות. כתוצאה מהמשבר הכלכלי של משפחתי לא רק שלמדתי שפה חדשה, אלא שאני חזקה, יכולה להתמודד עם קשיים וששום דבר לא ישבור אותי".
את חושבת על נישואים? עם מי תרצי להתחתן?
"בחור חרדי עצמאי שיקבל אותי כמו שאני כי אני לא מתכוונת להשתנות. אדם שיש לו דרך, אוהב אדם, בעל ראש פתוח ורצוי מחו"ל. הוא יהיה חייב להיות סבלני כי אני עושה כל הזמן שינויים".
מה דעתך על מה אמר הרב לוינשטיין על גיוס בנות דתיות לצה"ל.
"אני לא רואה טלוויזיה, לא שומעת חדשות ברדיו ולא קוראת עיתון. אני קוראת ביוגרפיות וספרים על העצמה. אני לא אוהבת רכילות וחושבת שכל אדם צריך להתרכז בעצמו. לדעתי, בנות דתיות לא צריכות להתגייס. בדרך כלל בנות משרתות בצבא בתפקידי שוליים וחבל על הזמן שלהן. בנות דתיות לא מתאימות לתפקידים קרביים שכרוכים במאמץ פיזי שעלול לפגוע בפוריות שלהן. למה להביא בנים ובנות לידי ניסיון? אנחנו רואים מה קורה היום גם במקומות הגונים, אז לבוא מלכתחילה לידי ניסיון? זה מיותר. הגבולות החיצוניים מביאים לגבולות פנימיים. בעקבות החינוך שקיבלתי, יש דיסטנס ביני לבין גברים. כשאני עובדת עם גברים בעולם העסקים יש בינינו יחס מכבד שאני משמרת אותו. דיסטנס יבוא לידי ביטוי, למשל, ברכב. אם הנהג גבר, אני תמיד אשב מאחור כדי לשמור מרחק. יש לי חברות חרדיות שעשו שירות לאומי ולא המשיכו להיות חרדיות, כנראה בגלל שהבית שלהן לא היה חזק מספיק. חרדיות לא צריכות לעשות גם שירות לאומי כי הן כל הזמן מתנדבות ותורמות כדרך חיים. נערות חרדיות עסוקות בנתינה וחסד, נהנות להתנדב, לתת שירות בקהילה בקרב קשישים, נכים וילדים עם צרכים מיוחדים, במשחקייה בבית החולים לניאדו, בעזר מציון ובבתי אבות".
5 קטנות עם יהודית אוביץ
- מקור להשראה: סבא וסבתא שלי שפעילים ועובדים.
- מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר? הולכת לים לעשות התעמלות.
- מה לא תאכלי אף פעם? דברים לא בריאים ולא כשרים.
- מה לא יודעים עליך? שכשאני על הבמה אני מרגישה שהגובה שלי הוא חמישה מטר.
- חלום לא ממומש? לטייל בעולם יותר מחודשיים.
