fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אלוף

קשיי הקליטה בארץ הובילו את מישה סבלייב מחדרה להתמכרות לשתייה ובעיקר לסמים * אחרי ניסיון גמילה כושל וניסיון התאבדות הוא הצליח לקום על הרגליים, עבר גמילה מוצלחת והחל לפתח קריירה בתחום פיתוח הגוף * בשבוע שעבר הוא זכה באחת התחרויות היוקרתיות באירופה
מישה סבלייב, השבוע. ווינר אמיתי (צילום: שלומי גבאי)
מישה סבלייב, השבוע. ווינר אמיתי (צילום: שלומי גבאי)

קשיי הקליטה בארץ הובילו את מישה סבלייב מחדרה להתמכרות לשתייה ובעיקר לסמים * אחרי ניסיון גמילה כושל וניסיון התאבדות הוא הצליח לקום על הרגליים, עבר גמילה מוצלחת והחל לפתח קריירה בתחום פיתוח הגוף * בשבוע שעבר הוא זכה באחת התחרויות היוקרתיות באירופה

 

מהרגע הראשון שלו בישראל, מישה סבלייב לא ממש הסתדר. הוא עלה לארץ עם הוריו בגיל 14 מבלארוס, והמשפחה התמקמה בשכונת בית אליעזר בחדרה. משפחה בת 4 נפשות, האחות הגדולה הצטרפה אליהם מספר שנים מאוחר יותר. גם היום, 20 שנה אחרי, סבלייב לא שוכח את הימים הראשונים בישראל: "לא הכרתי פה אף אחד, לא ידעתי את השפה, הכניסו אותי לכיתה ח'. הילדים לא קיבלו אותי. בא בחור עם מנטליות רוסית, וישר התחיל בלאגן. מכות. הייתי צריך להגן על עצמי. ההורים שלי היו צריכים לדאוג לפרנסה ולא ממש היה להם זמן להשגיח עליי. בכיתה ט' כבר התחלתי לברוח משיעורים ולשתות בירות בהפסקות. ברור שהעיפו אותי מבית הספר".

מישה סבלייב, השבוע. ווינר אמיתי (צילום: שלומי גבאי)
מישה סבלייב, השבוע. ווינר אמיתי (צילום: שלומי גבאי)

הסיפור של סבלייב הוא סיפור סינדרלה. סיפור על בחור שנקלע להמון קשיים בחיים, אבל לא ויתר. נלחם. ובשבוע שעבר חזר מאחת התחרויות היוקרתיות באירופה בתחום פיתוח הגוף עם תואר אלוף האלופים.

בצבא הכל התגלה

אבל נחזור לילדות. לאחר שהעיפו אותו מבית הספר, סבלייב עבר לפנימייה. שם המצב שלו רק החמיר. "החופש שלי בפנימייה היה מוחלט. לא היה פיקוח של ההורים, וגם שם המשכתי כל הזמן לשתות. העיפו אותי גם משם".

הדרך לרחוב הייתה קצרה. סבלייב החל לצרוך סמים קלים, לאחר מכן הרואין. בבית הוא ניסה להעמיד פנים שהכל בסדר, אבל בצבא כבר "עלו עליו". "המפקדים שלי שמו לב שמשהו לא בסדר, אבל לא חשדו שזה סמים. אחרי שנה וחצי של שירות גנבתי רכב ועשיתי תאונה. הגעתי לבית החולים ושם הרופאים הבינו שאני מסומם. הסבירו לי שיש שתי אפשרויות: או להיכנס לכלא צבאי לכמה חודשים או לעוף מהצבא".

איפה ההורים בשלב הזה?

"בשלב הזה הם כבר ידעו על הבעיה, ורצו לעזור לי. יצאתי מהצבא ורציתי ללכת לגמילה. אבל במקביל המשכתי להשתמש. לא פחדתי מכלום, התחלתי גם לסחור בסמים. תוך כדי הכרתי מכורים לשעבר שהציעו לי ללכת לגמילה. המליצו לי על מכון פרטי בנתניה. הייתי שם 34 יום, ולאחר מכן המשכתי בטיפול של 9 חודשים שכלל שיחות אישיות וקבוצתיות וכל מיני בדיקות. סיימתי בלי נפילות, והייתי נקי שנתיים וחצי".

ומה קרה אז?

"משבר. ושוב חזרתי להרואין. ניסיתי להתאבד, חתכתי ורידים. איבדתי את ההכרה וכמובן שהגעתי שוב לבית החולים. לא הייתה לי שום מוטיבציה לחיות. עשיתי את זה מתוך ייאוש גמור. אומנם נשארתי בחיים אבל הייתי כמו מת מהלך. לא היה לי שום טעם לחיים".

אבל בכל זאת קמת על הרגליים.

"אנשים המליצו לי על טיפול יותר אינטנסיבי. על קהילה טיפולית. מוסד סגור, בצפון, שנקרא קהילת הדרך. לא היה לי מה להפסיד. גם ככה הפכתי לשום דבר, אז מה איכפת לי להתנתק מהעולם? מרוב ייאוש גם להשתמש בסמים לא רציתי. שם הפכו את החיים שלי. שינו אותי לגמרי. מקצה לקצה. פשוט נולדתי מחדש. סיימתי בהצלחה, אפילו קיבלתי מדליית הצטיינות".

סבלייב לא נותן לצ'אנס החדש לחמוק לו מבין הידיים. הוא לומד בבית ברל כדי להפוך למדריך טיפולי ומתחיל לעבוד עם נוער בסיכון. "עבדתי עם כל מיני סוגים של אוכלוסיות, עם מכורים להימורים, מכורים לסמים קשים, עשיתי הרבה דברים כדי לצבור ניסיון. עבדתי גם במכוני גמילה, בקהילות טיפוליות, בהכל".

אבל סבלייב עדיין לא היה בטוח בעצמו במאה אחוז. המשבר הבא היה קרוב. זה קרה לאחר שהחברה שלו נפרדה ממנו, ובתוך זמן קצר נפטר אחד החברים הקרובים שלו. "הרגשתי שאני הולך להתרסק. לא רציתי לתת לזה לקרות".

מה שהציל אותו או יותר נכון מי שהציל אותו, היה מאמן איגוד NAAC בפיתוח גוף. "הייתי איתו בקשר, כל הזמן רציתי להעלות מסת שריר אבל בגלל הסמים הייתי מרזה. ידעתי שהמשמעת שאתה צריך כדי להתחרות בתחום הזה מאוד דומה למשמעת כמכור לשעבר. החלטתי ללכת על זה ברצינות ומשם התחילה קריירת הספורט שלי".

תסביר.

"בהכנה לתחרות אתה בונה לעצמך תוכנית של דקה אחר דקה. כמו בגמילה. דחיית סיפוקים, עקרונות, מוטיבציה. את כל הדברים האלה, שחוויתי על בשרי בגלל הסמים, יישמתי בנושא של הספורט".

אלוף מהרגע הראשון

כבר בתחרות הראשונה שלו הצליח סבלייב לסיים במקום השלישי. בתחרות השנייה הוא כבר זכה במקום הראשון ובתואר אלוף האלופים (ראשון מבין כל הזוכים בקטגוריית המשקל השונות). משם המשיך לתחרות מר יוניברס, וזכה שם במקום השמיני המאוד מכובד. "באוקטובר האחרון טסתי לטנריף בספרד, לתחרות חשובה מאוד, וזכיתי להניף שם את דגל ישראל. מקום ראשון. זה היה כבוד גדול".

בשבוע שעבר נסע סבלייב לאיטליה, לתחרות "קולומבו קלאסיק". התחרות הנחשבת ביותר בקרב ענף פיתוח הגוף. קולומבו הוא השותף העסקי של ארנולד שוורצנגר, ומי שהיה יריבו בענף במשך שנים. הוא נחשב לאגדה, והתחרות על שמו נחשבת ליוקרתית במיוחד. גם בה סיים סבלייב ראשון, וגם הוסיף את תואר אלוף האלופים. "זה היה משהו מדהים, אי אפשר לתאר את ההרגשה. אני עדיין לא מעכל", הוא מספר.

מישה סבלייב והגביעים מקולומבו קלאסקי (צילום: שלומי גבאי)
מישה סבלייב והגביעים מקולומבו קלאסקי (צילום: שלומי גבאי)

יש בזה כסף?

"לא ממש. לכן אני עובד בחברת נתיבי ישראל ועובד גם בשמירה במועדונים בלילות. בנוסף אני נמצא בפרויקט שמכין אנשים לתחרויות, מלמד אותם 'פוזינג', איך לזוז על הבמה".

בטח שואלים אותך את זה הרבה. אתה חושב שהגעת למקום שממנו כבר לא יהיו נפילות יותר?

"אין ביטוח. הביטוח הוא מיום ליום. כל עוד אתה עושה את מה שצריך, אתה תהיה בסדר. אני עדיין בקבוצות תמיכה, עדיין בכנסים של מכורים אנונימיים. פעם בכמה זמן אני בשיחות פרטניות, כל הזמן אני שומר על עצמי".

ומה אומרים החברים?

"כשקרה לי מה שקרה, החברה נטשה אותי. כמעט כל החברים שהיו לי רצו לנתק איתי מגע. היום כולם מבקשים אפילו להצטלם איתי, ורוצים לחזור להיות בקשר. אני לא מניאק ולא מתנהג כמו שהם התנהגו".

יש חלום?

"פעם החלום שלי היה להיות מר ישראל. אבל אני כבר פעמיים אלוף אירופה. יש לי חלום אחד שקשור ללימודים. יש לי בעיית קשב וריכוז והייתי מאוד רוצה לסיים לימודים במכון וינגייט ולפתוח מכון אימונים למכורים. טיפול דרך פיתוח גוף. במהלך החיים עשיתי הרבה שטויות ובזבזתי הרבה זמן וכסף, אבל זכיתי במזל שמצאו אותי מחדש. אני יכול לקחת את כל הניסיון האישי שלי ואת הידע המקצועי ולשלב הכל לדבר אחד, טיפול במכורים דרך הספורט. אני לא המכור היחיד שהתאושש דרך פיתוח הגוף, והלוואי שאצליח להרים את הפרויקט הזה".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות