אחותי המתולתלת

כל חיי רציתי תלתלים. חלומי הכמוס היה שיער שמסתלסל לו בכיף ויוצר נפח על הראש. בצר לי, כשהגעתי למסיבת הסיום של התיכון, אי שם בתחילת שנות ה-90, ניגשתי לחיים הספר וביקשתי תסרוקת עם כמה תלתלים משתפלים. זה לקח שעות ארוכות פלוס העמסת מיני כימיקלים על הראש וישיבה על כיסא האינקוויזיציה, כשאהיל חם מונח לי על הראש. ברגע האמת הסתלסלו להן כמה קצוות שיער. מיותר לציין שחמש דקות לאחר מכן אותן קצוות מסולסלות התיישרו להן, וברגע הזה הבנתי שאין שום סיכוי שאגשים את חלומי.

בתחילת המילניום השלישי השתכללו מכשירי עיצוב השיער הביתיים והטכנולוגיה בכלל, אבל אין ספק שהמצאת המאה ה-21 היא החלקת השיער. ההמצאה הזו היא גם הרגע שבו כולן הפכו להיראות אותו הדבר. כולן עם שיער חלק, והמתולתלות, למרבה, עם השיער השופע, הלכו ונעלמו.

לאחרונה, בוודאי שמתם לב, חלה התעוררות הפוכה. זה התחיל עם מתולתלת אחת שפתחה את "קבוצת המתולתלות" בפייסבוק, שכוללת כיום כ-70 אלף מתולתלות. הן מעצימות האחת את השנייה, חולקות טיפים לסידור השיער ובעיקר קוראות שלא להיכנע לטרנד החלק. הן אפילו קבעו את יום התלתלים הישראלי, שבמהלכו קיימו סדנאות בכל רחבי הארץ. כיום, כבר יש עשרות קבוצות להעצמת מתולתלות, וכן. גם גברים מתולתלים תמצאו שם.

קראו לי כבשה

ליובל שטרית, 20, מקרית שמואל יש תלתלים מהממים. "כילדה לא אהבתי את התלתלים שלי. קשה להסתדר עם השיער בבוקר ואי אפשר לעשות איתו כלום, גם תמיד כילדה קראו לי כבשה".

"זה השם השני שלי", אומרת מיכל ויצמן, 43, מקרית מוצקין. "גם שלי", משלימה עמית טליאס, 17 וחצי, מקרית ים ושלושתן צוחקות באחוות מתולתלות.

שטרית אמנם צעירה, אבל אפילו כבר היא שקלה להחליק את השיער ובכך לפתור את בעיותיה. "הלכתי להתייעץ עם ספר שאמר לי שההחלקה לא תתפוס על השיער שלי, כי אני ממש מתולתלת. התלתלים שלי מתחילים מהשורש. תמיד רציתי לקום עם שיער חלק שמסתדר בבוקר, בלי הרבה ג'לים, אז התבאסתי שלא יכולתי לעשות החלקה. היום, את השיער שלי מסדרים לי אמא שלי או מעצב שיער. אומרים לי שהתלתלים מאוד מתאימים לי, אבל אני פחות מתחברת. גם אמא שלי מתולתלת ואוהבת את התלתלים שלה. היא משכנעת אותי לאהוב אותם וללמוד לסדר אותם".

ויצמן נזכרת בילדות שלה כמתולתלת. "כילדה הייתי מסכנה, לא אהבתי את התלתלים שלי בכלל. אבא שלי פחד מכינים והיה מותח לי את השיער עד שנראיתי כמו סינית. לא הסתדרתי איתם, הייתי עושה פנים, מגהצת את השיער, כל הספה בבית הייתה חרוכה מסימנים של מגהץ. כשהייתי ילדה לא היו מחליק והחלקות, רק מגהץ ושמן תינוקות שנוזל על הפנים, ואני רציתי שיער חלק-חלק. לא אשכח שבבת המצווה שלי לקחו אותי ליחיאל הספר, שעשה לי את כל הראש תלתלים ורק הפוני חלק. כשהגעתי הביתה והסתכלתי במראה, חפפתי את כל השיער".

ויצמן נאבקה בתלתליה עד גיל 25, אז, בלית ברירה, נאלצה להתמודד. "חייתי באותה התקופה באמסטרדם, שם לא ידעו לעשות פנים חלקים כמו בארץ, והתייאשתי. יום אחד החלטתי להשאיר את התלתלים. בהתחלה היה לי קשה לי להתרגל לזה, אבל התרגלתי, ומאז אני לא יכולה לראות את עצמי עם שיער חלק. לפני כמה שנים באתי לקחת את הילד מהגן, לאחר שעשיתי פן, והגננת אמרה לי שזה לא מתאים לי בכלל".

אצל טליאס זה היה קצת אחרת. "כשהייתי ממש קטנה היו לי תלתלים-אפרו, בבית הספר היסודי השיער שלי היה יותר גלי, אולי כי הייתי אוספת לצמות. בסביבות החטיבה חזרו התלתלים. בהתחלה לא ידעתי לסדר אותם, הייתי מצמידה את השיער עם מוס ואז אמרו לי לנפח אותם. יום אחד החלטתי לנפח את השיער, ובאמת היו כאלה שתהו מה קרה לי, אבל אחרי כמה ימים הם התרגלו ואני למדתי לסדר את השיער. היום אני ממש אוהבת את התלתלים שלי, זה מה יש ואני שמחה על כך".

סימן ההיכר שלי

בחדר משתררת אחוות מתולתלות, והן מחליפות ביניהן טיפים לסידור השיער ורשימת מוצרים, כי אצל מתולתלות אי אפשר בלי. לחבורה מצטרפת שמרית ציון, 38, מקרית חיים. "תמיד רציתי שיער חלק", היא נזכרת, "אבל אמא שלי דאגה להגיד לי כל הזמן כמה תלתלים מיוחדים ואיך הם הופכים אותי למיוחדת. היום, אני מעבירה את אותם המסרים לבת שלי, אופיר. היא מתלוננת ואני כל הזמן אומרת לה שתלמד לאהוב את התלתלים שלה. אני יודעת שהיא תגדל ותבין".

ציון מעולם לא עשתה החלקה בשיער. "פן בשיער עשיתי אולי פעמיים בחיים שלי, וגם אז, כשהסתכלתי במראה, זו לא הייתה אני. התלתלים הם סימן ההיכר שלי, כל השנים הייתי שמרית המתולתלת. אני מבינה נשים שרוצות לגוון ולהחליק את השיער מדי פעם, אבל זו לא אני".

השיחה בין הארבע קולחת ושתי הצעירות שבחבורה מחליפות ביניהן טלפונים להמשך היכרות והחלפת רשמים. אל החדר מגיחה נורית לוי עם רעמת התלתלים הבלונדינית שלה. לוי, 44, מקרית מוצקין היא בעלת סטודיו לריקוד, וכשהיא רוקדת, התלתלים שלה רוקדים סביבה. גם תחילת הרומן של עם תלתליה לא הייתה קלה. "כילדה, היה לי מגעיל עם התלתלים", היא מספרת, "ההורים היו עושים לי תספורת של קיפוד, כי הם לא ידעו להשתלט על השיער שלי. לא הייתה אז מודעות כמו היום. רק בשנים האחרונות השיער שלי ארך, והתלתלים נפתחו ולמדתי להסתדר איתם. למרות שלא הסתדרתי עם השיער שלי שנים, אף פעם לא עשיתי החלקה וגם פנים לא עשיתי, כי זה לא התאים לי. לעומתי, שתי הבנות שלי מתולתלות והן משתמשות במחליקים ובכל 'הדרעק' הזה, אי אפשר לשכנע אותן לאהוב את התלתלים".

"מתולתלת זה אופי", אומרת שטרית, "אנחנו יותר שמחות. אני קופצנית כמו התלתלים שלי, אנחנו יותר חברותיות".

ויצמן, שתלתליה מעוטרים בעגילי נוצה אדומים, מצטרפת לשטרית ואומרת: "ברור שתלתלים זה אופי, זה צבעוני, מצחיק, חברותי ושובבי".

"תלתלים הם שמחת חיים", טליאס מצטרפת לשיחה, "התלתלים מכניסים הרבה אופי, זה מיוחד. אפילו ציון, המתולתלת היותר מאופקת, "תלתלים זה הכי שובב, ואני חצי כזו, לפעמים כן ולפעמים לא, אבל הבת שלי מאה אחוזים כזו".

לוי מנערת את רעמת התלתלים שלה, נעמדת בעמידת בסיס עם הידיים על המותניים ואומרת: "אני מורה לריקוד, רקדנית, מתעסקת בספורט ומלאת שמחת חיים, אנרגטית ועוצמתית. יש לי נוכחות בכל מקום אליו אני מגיעה, אי אפשר לפספס אותי. בשואו של המופעים שלי אני תמיד בולטת עם התלתלים, זה משדר סקסיות, זה עושה את זה".

מתולתלות לא מסתפרות

"כשאני הולכת ברחוב אומרים לי שאני מעלפת בגלל התלתלים. אומרים לי שאני נראית כמו ברזילאית. לא מזמן ביקשו ממני להצטלם בגלל התלתלים", מספרת שטרית. גם לטליאס התלתלים הביאו צילומים. "פנו אלי כל מיני צלמים והשתתפתי בכל מיני הפקות, הייתי פרזנטורית של חברת 'ויט', הצטלמתי ל'מעריב לנוער' כי חיפשו את המיוחד ופנו אליי".

לדברי ציון, גם אליה פנו בעבר שתצטלם, אבל היא סירבה. מבחינת ויצמן, הדבר הכי חשוב הוא להיות טבעית. "אני לא משועבדת לפנים והחלקות. אני יוצאת מהבית כמו שאני. יותר פשוט. חוץ מזה שבן הזוג שלי בשנים האחרונות, רמי מימון, התחיל איתי רק כי ראה את התלתלים מרחוק".

כולן שמעו על מחאת המתולתלות וכולן מפרגנות ותומכות. ציון: "אני מצדיקה את מחאת המתולתלות. אנחנו אף פעם לא מאושרות. זו שרוצה תלתלים רוצה חלק, וזו עם החלק רוצה מתולתל. אני רואה פה את הבנות היפהפיות עם התלתלים שמתאימים להן כל כך. חוץ מזה שתחשבי שהפעם האחרונה שהסתפרתי הייתה אולי לפני שמונה שנים. כל פעם שאני חופפת שיער, התלתלים מתכווצים ושואלים אותי אם הסתפרתי. מתולתלות לא מסתפרות".

ציון הצטרפה לקבוצות התלתלים בפייסבוק והיא הכי מרגישה שייכת לשם. "אני הכי תומכת במחאת המתולתלות שקוראות להישאר מתולתלות. כולן רוצות שיער חלק, אבל דווקא המתולתלות הן הכי מיוחדות שיש. אני מבינה את הצעירות שלא מצליחות להתמודד עם התלתלים, גם אני הייתי ככה וזה מבאס. הן צריכות להבין שמתרגלים לזה והטיפול בתלתלים הופך לחלק ממך. הן צריכות לעבור את השלב הזה, להתבגר ולהבין שזה היופי שבנו".

גם לוי שייכת לקבוצות התלתלים, ולדבריה, זה המקום הטבעי שלה. "אין כמו תלתלים, הם האישיות של האישה. אני אומרת תמיד לא לגעת, לא להרוס את השיער, להישאר טבעית, כל אישה צריכה להשלים עם התלתלים היפים שלה".