אני סמוכה ובטוחה כשרובכם קראתם את הכותרת של הטור זה, הייתם בטוחים שמדובר בשגיאת כתיב, בעצם זה "האני מאמין" של משרדנו.
בניגוד למה שמוכר לכולנו, מזוגות חברים, בני משפחה או מהסרטים, לא כל הליך סיום קשר בין אישי חייב להתחיל את מסעו, או יש לומר לכלול במסעו הליך ארוך, מפרך, מלוכלך, הגוזל מהצדדים משאבים חשובים, שלא לומר אמוציות ופגיעה ביקרים מכל ואוהבים, הליכים ודיונים משפטיים לרבות תביעות הדדיות, ומעל הכל השמצות ושנאת יתר.
ברור איפוא כי קבלת ההחלטות על פירוק התא המשפחתי הינה החלטה לא קלה שמלווה בלא מעט חששות, ובעקבותיה עליות רגישות וכלכליות וחוסר וודאות מבחינתנו, אני יודעים כי ניתן לעשות זאת אחרת. הסתכלות על מכלול הדברים לרבות ובין היתר הבנה עמוקה של התהליך למול חסרונו, הובילו לא אחת לכך כי עריכת ההסכם סייעה לצדדים בהגעה לפתרון צודק ונכון, תוך שמירה על טובת הילדים כשיש ילדים וחסכון עצום בכוחות, משאבים ובכסף לצורך ניהול ההליכים.