כבר שנה, מדינה שלימה, על גווניה, שבטיה, מרכיביה, אוספת שבריה מטבח השבעה באוקטובר, מגינה על אזרחיה, קוברת את חלליה, מתפללת להחלמת פצועיה בגוף ובנפש, מייחלת להשבת חטופיה, נושאת עיניה לחבל הארץ בצפון להשבת עשרות אלפי הפליטים שבתוך המדינה.
עם שלם, על כל אזרחיו, התעורר לזוועות השבעה באוקטובר, לטבח שביצעו מחבלי חמאס-דעאש באזרחים חפים מפשע, אכזריות הנוגדת כל היגיון אנושי.
אחרי כישלון התוכנית השטנית של חמאס-דעאש הייתה אמורה ללפות בטבעת אש ובחניקת מוות את מדינת ישראל, מצפון, מדרום, מיהודה ושומרון ובתוככי מדינת ישראל, מבקש בשורות הבאות לספר דווקא את סיפורם של ערביי ישראל בימי המלחמה, סיפור של זעזוע עמוק מטבח השנאה, סיפור של תחושת שייכות וסיפור של הנוכחות המדינתית בימים אלה.
הציפייה של הארכי מחבל, יחייא סינוואר, ומפעיליו מטהרן היו שאזרחי מדינת ישראל יצטרפו למלחמה, ציפייה שהכזיבה, הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל הערבים התעוררו בשבת שבעה באוקטובר למראות זוועה, אונס נשים, חילול כבוד הגברים, עריפת ראשים, ביתור גופות, שריפת אדם, שוד, ביזה, חטיפת 250 בני אדם ממיטותיהם, מביתם, ממעוזם, אל מנהרות החמאס-דעאש בעזה.
שותפות הגורל של אזרחי מדינת ישראל הערבים עמדה במבחן הקשה והמורכב ביותר, על אף גורמים מתסיסים ומלבים אש השנאה כדי ליצור מציאות מדממת, דוגמת ימי "שומר חומות" והרבה יותר.
בראש ובראשונה, רצח וחטיפת אזרחים יהודים, ערבים, עובדים זרים, רצח מתועב בשם האל החנון והרחום, בשל הקוראן הקודש שחיללו וטימאו במעשי הנבלה שלהם, גורל משותף, גורל מאחד, גורל של הקיום המשותף מול הברברים מהחמאס-דעאש.
ערביי ישראל הוכיחו את נאמנותם למדינתם, כנגד כל המלעיזים, כנגד כל הפועלים לפירוד, לבדלנות, כנגד ההנהגה הפוליטית המעודדת פלשתינזציה ולא ישראליזציה, הם בחרו ביחד, בשותפות, בשייכות, מדינת ישראל, המדינה היהודית דמוקרטית, היא מדינתם ואין בילתה.
גם אירועים מיותרים בהר הבית, מסגד אל אקצה המבורך, לצד התסס בלתי פוסקת מצד גורמים העוינים את מדינת ישראל לא הצליחו להבעיר את המדינה, זו הייתה שנת האחריות, שנת המעורבות, שנת השותפות של ערביי ישראל.
לצד תחושות הזוועה והסלידה מהטבח הנורא, לצד החלחלה שאחזה מהעיוות המוסרי ביחס לקוראן, גם נוכחות המדינה במערכות החיים בחברה הערבית נתנה אותותיה, תגובת מערכות הביטחון והמשפט אל מול כל מי שהעז להזדהות עם מחבלי חמאס-דעאש, מי שהסית נגד המדינה, משילות.
החברה הערבית ישראלית הצטרפה לרוח הישראלית הטובה, לערבות ההדדית, להתגייסות הגדולה, בכפרים, ביישובים בערים הערביות למען מדינת ישראל, ברגעי השבר העצומים.
שנה זו היא שנת ההזדמנות של מדינת ישראל, על מוסדותיה, לחבק את החברה הערבית, לראות בה שותף ראוי, להתייחס לצרכיה, השנה הכואבת והמדממת האחרונה הוכיחה שוב, למי שהיה זקוק להוכחה, כי טילי חמאס-דעאש, חיזבאללה, איראן, חותים, סורים, אינם מבדילים בין ילד יהודי וערבי, אינם מבדילים בין האזרחים, עבורם כולנו ישראלים, בני מולדת הטובה הזו.
כבר שנה, עם ישראל כולו התרומם מהמציאות הנוראה, עמד בעוז להגן על המדינה, בגבולותיה, בהסברה עולמית, בבניית החורבן.
כבר שנה, עבודה רבה מאוד לפנינו, בכל תחומי חיינו בארץ היחידה שלנו, במשך שנה הארתי את פניה האמיתיות של מדינת ישראל, באתרי חדשות בינלאומיים בשפה הערבית, סיפרתי את סיפור הישראלי האמיתי, נלחמתי מול מגמות שנאה, גזענות, אנטישמיות, לעיתים שלוש פעמים ביום, כבר שנה, אין לנו ארץ אחרת, נמשיך תמיד להתייצב לימינה, למען בטחונה-ביטחוננו.
הכותב, נאיל זועבי, מחנך, איש שלום ופטריוט ערבי ישראלי גאה.
מומחה לחברה הערבית בישראל.
