דר' רבקה מרום Ph.d
"אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש" (מאיה אנג'לו). למה אנחנו מקשיבים יותר למי שאנחנו באמת אוהבים? אני יודעת שעלי השפיעו הורים וחברים, מורים ומרצים שדברו אלי בגובה עיניים. אותם מורים שנתנו לי להאמין שאני חשובה ואהובה עליהם. חשוב להקדיש תשומת לב רבה מהרגיל לקשר שבין המורה והילד. קשר טוב הכרחי להתערבות יעילה בטיפול קוגנטיבי (cbt).
מטפלים התנהגותיים והתנהגותיים- קוגנטיביים, רגילים בדרך כלל להצליח ליצור שיתוף פעולה ישיר ורק באמצעותו להקדיש תשומת לב מרובה להיבטים בין-אישיים של חינוך ושינוי התנהגות. הסכמות, האמונות וההנחות הלא- תפקודיות המטות את תפיסת הילד כלפי אחרים מובילות להטיית התפיסה כלפי ההורה וההתנהגויות הבין אישיות הלא-תפקודיות מתבטאות בקשרים כולם. דפוסי התקשרות שנראים בבירור לאורך חייו של הילד יכולים להופיע מול ההורים ומשבשים את קבלת הסמכות ההורית וההקשבה הנקייה לדבריהם.
עצימות התגובות הרגשיות/ההתנהגותיות הבאות לידי ביטוי אצל תלמידים/ילדים מחמירה לא פעם בגלל הספקות שלהם ביכולת להתמודד ביעילות. הספק בדבר היכולת להתמודד ביעילות לא רק מעצים את התגובות הרגשיות של האדם לסיטואציה, אלא גם מייצר נטייה מוקדמת לתגובות קיצוניות, אפשר להגביר את הביטחון של הפרט בכך שיהיה מסוגל להתמודד עם מצבים בעייתיים.
מהיום בו תינוק פוקח את עיניו עלינו לתת לו תחושה שהוא לא לבד. אנחנו מלווים אותו בכל אתגר. תחושת המסוגלות העצמית של האדם ובטחונו כי הוא מסוגל להתמודד ביעילות עם מצבים ספציפיים כאשר הם מתרחשים, עשויים להתעצם דרך תיקון של כל הגזמה בתפיסה של דרישות המצב או בתפיסה המקטינה את יכולתו של הפרט, הוספת מיומנויות התמודדות חדשות או שילוב של שני אלה.
נסכם שהעצמת המסוגלות העצמית של הילד מעבירה מסר לגבי אמונו של ההורה/המורה בילד כאדם בעל יכולות ומקנה תחושה של עידוד מאחרים. חובה עלינו גם כשאנחנו מבקרים התנהלות לא נכונה, לא להאשים. אין כאן אשם. יש כאן חינוך ללקיחת אחריות. אנחנו עוטפים את ההקשר ולא את התוכן. ילד שלא התעורר בזמן, כי לא כיוון את השעון, כי נרדם, הוא לא אשם! הגיע לאן שהיה צריך, גם אם באיחור ולכן ביחד תוך חיזוק העובדה שמצא דרך להגיע בכוחות עצמו, נחנך ללקיחת אחריות. היום איחר לשיעור מתמטיקה, בעתיד אם לא יגיע בזמן יפספס עסקה של הרבה כסף, או פגישה חשובה אחרת.
במשך שנים שבהם הייתי שותפה לשיחות בין הורים וילדים בקליניקה או מורים לילדים במסגרות החינוכיות, ברור שיש ללמוד תקשורת מקרבת המהולה ברגש ואכפתיות. בכל שיחה עלינו לתת את הדעת על התחושות, הרגשות, החוסן הנפשי שהאדם ממול משדר באותה סיטואציה ותהא קשה ככל שתהא. מכיוון שאם תהא חסימה רגשית לקבלת הסמכות, לא יתקיים שינוי התנהגותי. החינוך מטרתו לחזק התנהגות נאותה ולקיים הטמעה מנטלית לשינוי ההתנהגות.
דר' רבקה מרום ph.d
מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית
*למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה.
