איך הפכו 17 יחידות דיור בבניה צמודת קרקע ברחוב הדקל 7 בקרית השרון ל- 124 יחידות דיור בשני בנינים בני 25 קומות כל אחד. תשאלו את חברי מועצת העיר שאישרו פי 7.3 .
מועצת העיר בישיבתה כוועדה לתכנון ובניה אישרה השבוע את בקשתו של היזם "טופ במרחבי השרון בע"מ" ( TOPבמרחבי השרון הוקמה בשנת 1998 על ידי גדי מכלוף) לעשות שינוי בתכנית המפורטת לאחוד וחלוקה בהסכמה, תוספת יחידות דיור וזכויות בניה וקביעת שטח למבנים ומוסדות ציבור. הייעוד של המגרש היה בניה צמודת קרקע והיתה מאושרת עליה תב"ע ל-17 קוטג'ים בלבד.
הבקשה של "טופ במרחבי השרון "היתה לשנות את תכנית הבינוי המאושרת 408-0186015 להוסיף בינוי ל- 124 יחידות דיור בשני מגדלים בני 25 קומות וזאת כאשר לא קיים מענה תחבורתי במקום בו הרחובות צרים והדרך משולבת ומתאימה לצמודי קרקע.
תושבי קרית השרון שהגיעו לועדה והתנגדו לה לא הבינו איך דבר כזה קורה:
רועי טורנגה חבר ועד קרית השרון: "אין לי בעיה שיש להגדיל את כמות יחידות הדיור, אבל קודם לכך תגדילו את התשתיות של חינוך ותחבורה. בית הספר שמרית אור הוא הגדול ביותר בנתניה עם 800 תלמידים אז לאן תוסיפו את הילדים שיגורו בבניינים הללו? כל הדיון בנושא רחוב הדקל היה הזוי ומבזה. הישיבה היתה סגורה אבל היזם ידע על הדיון והגיע למקום כשלאחרים לא אפשרו להכנס לדיון ולהתנגד. אני הרגשתי פגיעה אישית כאשר חברי מועצת העיר הצביעו בעד התכנית גם לאחר ששמעו את חוות דעתו של מהנדס העיר ארז טל. אני מתנגד להחלטה לא מושכלת שלא מתחשבת בתשתיות. מעל 40 דקות לוקח היום לצאת בבוקר מקרית השרון זה לא נתפס. מי ירצה לגור כאן בכלל?". ועד קרית השרון וחברי מועצה שהתנגדו בוחנים אופציות משפטיות לעצירת התכנית ההזויה".
מהנדס העיר ארז טל התנגד לתכנית המוצעת ודרש שינויים: "מדובר בהגדלה חריגה בהיקף יח"ד המוצע מ 17 -יח"ד במצב המאושר ל-124 יח"ד במצב המוצע פי 7.3 ממצב מאושר, זאת ללא שיקול תכנוני ובאופן שמשנה בצורה מהותית תבניות בניה שכונתיות. הבינוי בקרית השרון מבוסס על תפיסה תכנונית ובה במעטפת בחיצונית בניה רוויה, במרווח האמצעי בניה נמוכה ובליבה שטחי ציבור. התכנית מציעה שינוי מהותי בבינוי באופן שמשנה את המרווח האמצעי מבניה נמוכה צמודת קרקע לבנית מגדלים, באופן שסוטה מהותית מתבנית הבניה המאפיינת את הקרייה. מכאן שתנאי לקידום התכנית הוא התאמתה לתבניות הבניה המאפיינות את המרחב קרי הגדלת היקף השטח הציבורי המופרש מחד, ומאידך הנמכת הבינוי ושינוי למבנים שגובהם עד 10 קומות ברוטו התואמים יותר את המבנים הסובבים".
תוך כדי הדיונים בועדה העלה יו"ר הועדה ארבע הצעות להצבעה: האחת של עופר אורנשטיין לערוך דיון מחדש עם מהנדס העיריה על התכנית, השניה לאשר את תכנית מהנדס העיריה ל-72 יחידות דיור בשני בנינים בני 10 קומות, הצעה שלישית לאשר את בקשת היזם מכלוף כפי שהיא כלומר 124 יחידות דיור בשני בנינים בני 25 קומות וההצעה הרביעית לחזור לתב"ע הראשונית של 17 קוטגים. כאמור הועדה אישרה את בקשתו של היזם כפי שהיא.
מהנדס העיריה ביקש: הגדלת השטח לתועלת הציבור, 72 יחידות דיור יבנו בשני מבנים בני 10 קומות מהם שמונה קומות מגורים, קומת קרקע ובה שתי דירות גן ודירת גג. גודל יחידות הדיור יהיה 110 מ"ר ו-20 אחוז מהדירות יהיו קטנות על פי החוק.
הטענה של היזם המחזיק בקרקע 11 שנים ומנסה כבר שנים להגדיל את זכויות הבניה היתה שהוא מחזיק מסמך אותו אישר לו מהנדס העיריה הקודם אבנר אקרמן. יו"ר הועדה אלון אלראי התייחס לכך ואמר שזה נחשב להבטחה שלטונית והייעוץ המשפטי של העיריה אישר את זה. חברי סיעת נתניה אחת והסיעות החרדיות הצביעו בעד. סיעת אחרי נמנעה, התנגדו: מולנר, קפל, אורנשטיין ובנימיני. שירי חגואל נמנעה.
חבר מועצת העיר עופר אורנשטיין: "זאת ההחלטה ההזויה שקיבלה אתמול הועדה המקומית למרות התנגדותי והתנגדות חברים נוספים ולמרות שהסברנו בצורה מנומקת כי העומסים התחבורתיים והתשתיות בשכונה לא יכולים להכיל תוספת כזאת של יחידות דיור. מה שלא פחות הזוי הוא שההחלטה הזאת התקבלה למרות התנגדות מקצועית נחרצת של מהנדס העיריה הנוכחי שכינה אותה 'לא תכנונית ולא סבירה' ולמרות שוועדת המשנה כולה העבירה אותה למקומית לאור חוסר הסבירות שבה. המאבק יעבור עכשיו לוועדה המחוזית, שם צריך כל תושב שכונה שעיניו בראשו להגיש התנגדות ולעצור את התוכנית הזאת".
