בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, במסגרת מושב "שיקום כלכלי – חברתי לנפגעי המלחמה", התייחס עו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, לקשיים בהם נתקלים בעלי העסקים בשעת מלחמה כשאמר: "מה זה אומר שאתה עסק בסיכון ולא מגיעה לך הלוואה? למה בעל עסק אשם שיורים עליו טילים?״.
עו"ד רועי כהן, מותח למעשה ביקורת על התנהלות המדינה כלפי העצמאים ובעלי העסקים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, למרות הניסיון שנצבר ממשברים קודמים, גם הפעם לא ניתן מענה מספק לעסקים שנפגעו. עו"ד כהן ציין, כי לאחר מאבק ממושך אושר מתווה פיצויים שיחול בחמש השנים הקרובות, אך הדגיש כי נדרשים צעדים נוספים. "אי אפשר לשקם חברה בלי לשקם את הכלכלה שלה, ואי אפשר לשקם כלכלה בלי לשקם את האנשים שמפעילים אותה", ציין.
עו"ד כהן הוסיף, כי מצבם של עסקים רבים, במיוחד בצפון, עדיין קשה. לדבריו, 26% מהעסקים פעלו בהיקף מינימלי או נסגרו זמנית בשבועות הראשונים ללחימה, וכ-32% דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% בפדיון ועל פי מבקר המדינה, 65% ממבקשי ההלוואות נדחים. הוא קרא להרחבת הסיוע לעסקים ולהורדת הריבית, ואמר כי "העסקים מימנו את המלחמה מהכיס שלהם, הגיע הזמן שהמדינה תכניס את היד לכיס ותעזור לעצמאים ולעסקים״.
משה דוידוביץ׳, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו״ר פורום קו העימות, אמר כי תושבי הצפון חיים בתחושת נטישה מתמשכת גם בזמן לחימה. "בזמן שאנחנו יושבים עכשיו, יש הפסקת אש אבל נורו רקטות לעבר יישובי הגבול. עכשיו, בדקה הזאת", אמר, והוסיף ביקורת חריפה על השיח הציבורי סביב הסיוע לצפון: "אם אנחנו מרגישים לבד, והתושבים שלנו מרגישים לבד, אז מי שיגיד לי שהוא איתנו ביחד עושה שקר בנפשו ועובד על עצמו, לא עלינו. אנחנו לבד".
בהמשך דבריו, תקף את אופן ההתנהלות של המדינה מול האזור כשאמר: "למה אנחנו על כל דבר צריכים להילחם, להתחנן על נפשנו? כאילו מדובר בהטבה שנותנים לנו". לדבריו, הפגיעה הכלכלית והעזיבה מהאזור ממחישות את עומק המשבר: "אם מסתכלים על הנתונים, אנחנו במצב הכי נחות במדינת ישראל בכל פרמטר". הוא סיכם באזהרה כי ללא שינוי גישה מהותי, המצב רק יחמיר: "המדינה צריכה תפנים שכל מה שהיא צריכה לתת לצפון זה לא בכוח הזרוע ולא כי אנחנו נילחם, אלא כי זה מה שצריך לעשות".
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה, הציג תמונת מצב אופטימית לגבי שיקום יישובי העוטף ואמר כי "למעלה מ-90% מהתושבים חזרו" וכי כיום יש "10% יותר תושבים בשדרות ובעוטף ממה שהיה". לדבריו, "אין דוגמה כזאת לשיקום בשום מקום בעולם", והדגיש כי ההישג שייך בראש ובראשונה לתושבים עצמם. פרידמן הזכיר כי לפני שנה המליץ "לרוץ לקנות דירות בשדרות", וטען כי "מי שקנה אז לפני שנה והקשיב, עשה כבר 16% על הכסף שלו".
בהתייחסו לצפון, אמר פרידמן כי למרות ההתקדמות, "אני מודאג מכל נושא הכלכלה", וציין כי "להביא מפעל למטה אשר כשביקנעם מקבלים אותה הטבת מס, זה קשה עד בלתי אפשרי". עם זאת, הוא הדגיש כי "מדינת ישראל לא תהיה בלי הצפון שלה", והביע אמון בתהליך השיקום בעקבות החלטת הממשלה שאישרה תוכנית בהיקף של כ-13.5 מיליארד שקל. לסיום קרא לשמור על אופטימיות ואמר: "כל הזמן צריך לזכור ולשדר את התקווה", ואף הוסיף המלצה אישית: "אני ממליץ לכם לקנות גם עכשיו בנהריה".
נאהד ח׳אזם, ראש עיריית שפרעם: ״ראשי רשויות בערים הערביות חווים מציאות קשה: לא רק שלא קיבלנו תקציבים, לקחו לנו תקציבים. ביטלו לנו מענקים והתדרדרנו באופן ישיר לאוכלוסיה נזקקת ללא מיגון. כראשי רשויות שעמדו בפרק הזמן הזה בכל השנתיים האחרונות, אלו היו אנחנו שקיבלנו החלטות בצורה אינדיבידואלית, כי לא היה מי שיעזור לנו, אלא לתת מענה לאזרחים שלנו. הצלחנו לגבש עמדה שאנחנו מקימים אזור תעסוקה לארבעה יישובים, יהודים וערבים, וזה לא רק עבור הכלכלה אלא עכור החברה ומשדר שותפות אמת לעתיד ועל כן אנחנו באמת מעוניינים שהמיזם הזה יצליח. אני חושב שזה ניצן חדש ודוגמה טובה לשותפות אמת. אי ההשקעה במיצוי הפוטנציאל הכלכלי של החברה הערבית במדינה, מוערך באובדן תוצר של קרוב למעל 30 מיליארד שקל למשק בכל שנה ״.
בקי כספי, סגנית נשיא בכירה לישראל ולפעילות בינלאומית לפדרציות היהודיות של צפון אמריקה: ״יש לפילנתרופיה כוח רב בלייצר יציבות למדינה. מה שאנחנו ראינו בפדרציות היהודיות של דרום אמריקה בנובמבר 2023 היה אתגר באופן ממוקד ועל זה באתי לדבר היום: על העסקים הקטנים שלא היה להם גישה לאשראי. קלטנו אותם כעסקים יותר מדי שבריריים עם סיכון ברמה גבוהה מדי. והעסקים האלה ספגו מכות ואנחנו גם יודעים שגם העצמאים וגם בעלי העסקים הקטנים ספגו את המכה הקשה ביותר ולכן ראינו שגם למדינת ישראל ברמה הלאומית, וגם לבעלי העסקים האלה, משפחותיהם, העובדים שלהם, ןלקהילות שלהם היה צורך מיידי לעזרה – תמכנו במסעדות, בחנויות ובמפעלים קטנים והשקנו עבורם את קרן הלוואות לעסקים קטנים שסיבסדנו את שיעורי הריבית ולקחנו על עצמנו את הסיכון הראשוני על מנת לאפשר להם לשרוד את המצב. בעצם נתנו חליפין למינוס ולאשראי המאוד מאוד יקר שזה היה האשראי היחיד שהיה נגיש להם. הם רוצים ומחזירים את ההלוואות וכך אנחנו מצליחים לסייע לעוד עסקים. נתנו הלוואות והצלחנו לסייע ל-4,000 עסקים גם בהלוואות וגם בחונכות, הגנו על כ-40,000 משרות, ההלוואות האלו יצרו אפשרות לאנשים להשתקם והחונכות אפשרה לסייע לעסקים הקטנים לייצר יציבות ולהתחיל את השיקום שהוא הבסיס של חוסן מדינת ישראל וצריך אותו לא רק במשבר״.
תומר מור, מנכ״ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד: ״חשוב להבין שאיפה שיושבת המסעדה והעסק הקטן, שם עובר הגבול. גם החוק שהעבירו הוא מעט מידי ולא מספיק והמערכות לא מסונכרנות. האוצר שיבואו לקראת, מה עם בנק ישראל? למה אתה לא עוזר, לא מתייחסים, לא מקצים עוד קווי אשראי או שומרים על האשראי, במקום לסגור אותו? למה לא עושים הקפאה של חשבונות מוגבלים? למה לא נותנים אפשרות להלוואות בערבות מדינה? למה הכל לוקח כל כך הרבה זמן לעזאזל״?
אפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר: ״העומס על אגף השיקום גדל במאות אחוזים ואולי אפילו יותר, יש לנו הרבה מאוד גופים שהיקף המשימות שלהן עלה בצורה משמעותית. בסוף בשביל לעמוד במשימות הללו אנחנו חייבים להגדיל את כוח האדם שמתעסק בנושאים האלה. בהיבט של שוויון, ככל המיסים יגדלו, ייגדל אי השוויון כיון שאלו שמשלמים מיסים הם בדרך כלל לא אלו שמקבלים את השירותים שניתנים בעקבותם. לכן אנחנו צריכים להיות הרבה יותר מדויקים ואותם שירותים אזרחיים שאנחנו נותנים יהיו לאנשים שהמערכת עדיין צריכה לתמוך בהם. זה אנשים שנתנו מעצמם אם בצבא ובין אם אזרחית ונפגעו, בהם צריך להתמקד בסיוע״.
נועה שוקרון, רכזת פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים במשרד האוצר: איך לשקם את אזור הצפון זה משהו שמעסיק את כל משרדי הממשלה. זאת, על רקע ריבוי רשויות בצפון, הדמוגרפיה שלא זכתה לגידול משמעותי והגודל הגאוגרפי של האזור. כלכלה אמיתית עושים עם יתרונות לגודל, ואזור הפריפריה הישראלי לא נהנה מיתרונות לגודל. אין שם הרבה אנשים, מה שלא מאפשר לייצר כלכלה אמיתית, להביא מעסיקים איכותיים אמיתיים, להעלות את הפיריון וכו'. לכן, הרבה מאוד מהכסף בהחלטת הממשלה מדבר על להביא אנשים איכותיים לאזור, מתוך הבנה שככל שהגודל והיקף האנשים שיחיו באזורים האלה יהיה גבוה יותר, כלכלה תיווצר מעצמה כי הם יפתחו עסקים קטנים, ילכו למסעדות, ידרשו שירותי תרבות וכו׳".
