צביה ליכטיגשטיין מחייכת בהנאה. החודש היא הציגה תמונה משלה בגלריה בעין הוד. הסוס, אחד מהציורים האהובים עליה הפך להיות להיט. היא הציגה השנה במכון אבני, בהיכל לאומנויות הבמה בהרצליה, ב"על האגם" ברעננה בתיאטרון גבעתיים וגם בוינה ובלונדון.
צביה, 68 נשואה לדורון ואם לשניים גרה בחבצלת השרון. היא פרשה לאחר 35 שנות הוראת הסטוריה ואזרחות וריכוז מקצוע בתיכון שרת בנתניה. מיד כשפרשה היא הקימה את המיזם "אנינים" שהיה מרכז קולינרי לסדנאות בישול עם שפים בבית שלה בקומת המרתף. לסדנאות הגיעו עובדי חברות והסדנא היתה פלטפורמה לגיבוש חברתי של העובדים.
"התחביב שלי הוא בישול ואני אוהבת לבשל ולארח חברים לארוחות. את 'אנינים' ניהלתי במשך 14 שנים עד שנסגר בעקבות נסיעה שלנו לחו"ל לקבלת טיפול רפואי".
וכך היא התחילה לצייר
היא מציירת בחמש השנים האחרונות לאחר שחברה הזמינה אותה לשיעור אחד של ציור: "כשחזרנו מחו"ל חברה הזמינה אותי לבוא ביחד אתה לשיעור ציור, אמרתי לה שזה לא מעניין אותי אך נסעתי איתה למורה סמדר כץ. כץ, ציירת מוכשרת יוצאת דופן הקסימה אותי ואני הגעתי אליה עד תל אביב. מאז אני לומדת ארבע שנים ברציפות אצל מספר מורים וזה כולל גם את מכון אבני. מכל מורה לציור אני לומדת משהו אחר. כל מורה חושף אותי לסגנון אחר. אני מרגישה שיש לי עוד המון מה להשלים".
הציורים שלה מאד צבעוניים וכובשים את העין. הסוסים שהיא מציירת הם לא שגרתיים וצבועים בצבעים שונים ורק לא בצבעו הטבעי של הסוס. תראו אצלה סוסים בכחול, צהוב ובאדום: "אני פורצת גבולות ורוצה להיות אחרת. אני מחפשת משמעות בכל ציור". הציור הצבעוני המדהים שלה על ירושלים שהוצג בתערוכה מרשים מאד וגם שהוא אבסטרקט כל אחד יכול לחוש שזו עיר הקודש.
כאשה גבוה גם הציורים שלה הם גדולים ואולי בגלל התחושה שהיא מתמזגת עם הציור שלה: "נכון, אני מרגישה שהציור הוא חלק ממני וכשאני מסיימת ציור אני מרגישה תחושה של התאהבות ולכן קשה לי להפרד מהיצירות שלי".
צביה ליכטיגשטיין מציירת באקריליק על בדי קנבס תוצרת הארץ וצבעים מאד איכותיים.
למה סוסים?
"אולי כי אבא שלי צייר סוסים באופן מדהים. היתה לו חיבה מיוחדת לסוסים ואני כנראה הושפעתי".
אביה היה צבע והיא ואחותה היו מצטרפות אליו כאשר קיבל בתים לצביעה: "אבא היה שואל אותנו איזו אגדת ילדים אנחנו רוצות שהוא יצייר על הקיר ותוך דקות ספורות היתה אגדת ילדים על הקיר. זה הקסים אותנו ואחותי סבורה שירשתי את הכשרון מאבא שלי".
היא מבקרת במוזיאונים.
לאחרונה היתה במוזיאון עין חרוד ואהבה את ציוריו של מיכאל קובנר שצייר את החצר הקיבוצית: "תערוכה מאד מעניינת ויפה בה מוצגים גם ציורים של הצייר אלי שמיר צייר שאני אוהבת את ציוריו.
אני ממליצה למטיילים בימים אלה לבקר במוזיאון עין חרוד שהוא המוזאון המוביל והוותיק בצפון ומציג תערוכות אמנות של טובי האמנים בארץ ובעולם. במוזאון יש את אחד האוספים הגדולים של אמנים יהודיים מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20. לצד אוסף אמנות ישראלית נרחב וחפצי יודאיקה מכל התפוצות. ועכשו התערוכות של מיכאל קובנר, מריה סאלח מחאמיד, אלי שמיר, אורנה בן עמי וחדא כנישתא".
