עקיבא יצחקי: "גולני יורים ואחר כך שואלים: על מה ירינו?"

חבר המועצה והממונה על תיק החינוך בעיריית נתניה עקיבא יצחקי שירת בגולני וכמו בגולני כך בחיים הוא 'לא רואה בעיניים'. את יומו הוא מבלה בעשייה ציבורית לצד מפעלי התנדבות מעוררי השראה. הוא איש אחד עם רשימה עצמאית, שמעיד על עצמו שהוא לא פוליטיקאי וגם לא איש של מרפקים.

לעקיבא יצחקי, חבר מועצה הממונה על תיק החינוך בעיריית נתניה, יש מוטו אחד בחיים: "פעם גולנצ'יק, תמיד גולנצ'יק". השיר "גולני שלי" מתנגן אצלו ברקע באופן קבוע ותמונת העץ של גולני מתנוססת כתמונת פרופיל בוואטסאפ שלו. הוא הצליח במשך ארבע מערכות בחירות, לעשות את הבלתי אפשרי ולהיבחר פעם אחר פעם, כל זאת בזכות מעריציו הרבים, אשר נאמנים לו עד היום, ובמערכת בחירות, כשרוצים לדעת כמה הם סך הקולות של מנדט אחד, מיד בודקים כמה קולות קיבל המנדט של עקיבא יצחקי.

אחרי שסיים את שירות הקבע בצה"ל, וכנגד כל הסיכויים והתחזיות, הפשיל שרוולים, ויצא ברשימה עצמאית במערכת הבחירות המוניציפליות לעיריית נתניה.

מנדט אחד בטוח

כך, בשנת 2003 נבחר לקדנציה הראשונה בתפקיד הממונה על חזות פני העיר. בקדנציה השנייה היה ממלא מקום יו"ר איגוד ערים לכבאות, עד אסון הכרמל, שם הופרדו האיגודים לראשות ממלכתית ונבחרי הציבור פינו את מקומם לעובדי מדינה, בעקבות מסקנות האסון. "אני גאה לומר שהייתי ממלא מקום ולא היו"ר, כי הייתי ממלא מקום באחד האיגודים הטובים ביותר".

את הקדנציה השלישית התחיל כממונה על השכונות ולקראת סוף הקדנציה, קיבל את תיק החינוך בעירייה. "קיבלתי את המנדט ואת האמון של ראש העיר מרים פיירברג-איכר כממונה על תיק החינוך ואני בתפקיד זה גם היום, בקדנציה הרביעית". במקביל לתפקידו כממונה על תיק החינוך, מזה כשנה וחצי מתנהל יצחקי בתפקיד נוסף – יו"ר איגוד ערים לתברואה.

"בתקופה של בחירות אין לי מטה כי אני עובד מהבית. הפעילים שלי הם החברים הקרובים והמשפחה וכל התושבים שעזרתי להם ושמכירים אותי. הם אלה  שרואים בי את הכוח להיות הנציג שלהם לקדנציה נוספת. אני לא איש של תככים ותחבולות וגם לא איש של מרפקים. לא כוחני ולא פוליטיקאי. אני שליח ציבור במלוא מובן המילה. ביום שארגיש את עצמי כפוליטיקאי, אפרוש מהחיים הציבוריים. אני רואה את השליחות שלי כפעילות ציבורית בלבד ולא כמנוף פוליטי כזה או אחר".

אבל פה זה רק מתחיל. בנוסף לתפקידיו במישור המוניציפלי, הוא משמש, משנת 2003, גם כיו"ר סניף גמלאי צה"ל באזור נתניה והשרון. "נבחרתי ליו"ר הסניף ומאז אני דואג לרווחתם ולצרכיהם של גמלאי הצבא בכל הקשור לאירועי חברה, פרנסה וכדומה".

עקיבא יצחקי דור שני במועצת העיר

עקיבא יצחקי נשוי ללאה, מיילדת בבית החולים לניאדו ואב לשלושה ילדים. "כולם נשואים ויש גם נכדים", הוא מציין. כמי שגדל בבית שנשם פוליטיקה הוא ממשיך את דרכו של אביו, עודד יצחקי ז"ל, שהיה חבר מועצה במשך 29 שנים והיה בתפקידיו גם ממונה על תיק החינוך בעיריית נתניה.

את שעות הפנאי הוא אוהב לנצל לטובת התנדבות בקהילה. יצחקי ידוע כפעיל בשורה של ארגונים, ביניהם: זק"א, איחוד הצלה, ארגון ידידים וארגונים וולונטריים שונים. "בארגון ידידים לדוגמא, אם יש לכם תקלה ברכב או פנצ'ר באמצע הדרך, או שהרכב מסרב להידלק, אתם מתקשרים לארגון ידידים והם שולחים נציג מטעמם לחלץ את בעל הרכב. עברתי גם קורס מנעולנים כדי לחלץ אנשים ואני עושה זאת בהתנדבות בכל יום ובכל שעה ובכל מזג אוויר, אפילו בשבת אם מדובר בפיקוח נפש".

זכור לו במיוחד אירוע שקרה באחד מערבי יום כיפור, כאשר לפני הצום הוזעק לאירוע החייאה על חוף הים. "חזרתי מהאירוע בשעות ערב, כאשר כולם כבר עטויים בטליתות, לבושים בלבן, בדרך לבית הכנסת, ואני עוד נוסע ברכב. נכנסתי לצום באותו ערב עם הארוחה שאכלתי בשעה 11:00 בבוקר".

רק גולני

אפשר לומר שלחיבור עם חטיבת גולני השפעה לכל אורך חייו של יצחקי. בשנת 1977 התגייס לצבא בידיעה שהוא מתגייס רק לגולני. "התגייסתי בחודש נובמבר עם בני הקיבוצים והמושבים וכל תקופת הטירונות הייתה עבורי אתגר להוכיח לעצמי שאני טוב וגם טוב מאוד. בצבא שלחו אותי לשרת בשריון. אמרתי, אני גולנצ'יק ו"בטעות" התפניתי לאוטובוס של גולני ונשארתי שם עד היום. החשיבה שלי הייתה ותהיה כמו גולנצ'יק, לא רואה בעיניים. זו הדרך שמובילה אותי עד היום. קודם יורים ואחר כך שואלים, על מה ירינו?. כל בעיה, או משוכה אצל הגולנצ'יקים היא אתגר לפיצוח. אצלי זה התחיל עוד קודם, כאשר כנגד כל הסיכויים הקמתי את הסניף הראשון של בני עקיבא בעין התכלת. למעט הסניף המרכזי המיתולוגי ברחוב ריינס, הייתי הסנונית הראשונה. ילד בכיתה י"א שראה לנכון לצאת נגד הנהגת בני עקיבא. פתחתי את הסניף עם הרב המקומי, הרב אבנר כובני, והיום זה אחד הסניפים המבוקשים בעיר".

בגולני היה אלחוטן והשתתף בשנת 1982 במלחמת שלום הגליל. "יש לי זיכרונות של שכול. איבדתי הרבה חברים ומפקדים לנשק. עד היום אני בקשר עם המשפחות וגם מבקר אותן".

לאחר שירותו הצבאי, שילב יצחקי לימודים ועבודה כרכז תרבות תורני במועצה אזורית השרון, עבד כמורה בבתי הספר שער אפרים ותנובות, ולאחר מכן ניהל את החינוך באולפנה לבנות בגדרה. בכל אותו זמן הוא הרגיש שמקומו בשירות צבאי ובשנת 1989 התגייס לשירות קבע בתפקיד רב צבאי. הוא התחיל בבסיס טירונות של חטיבת גבעתי, המשיך באוגדת עזה, אוגדת אילת ובית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. "בכל תפקידיי השונים נשארתי גולני בכל רמ"ח אבריי. בחיל האוויר הם מאוד מרובעים. לא ידעתי שאי אפשר לבוא על מדי ב' לבסיס, או להחנות את הרכב בחניה עם הפנים שלא לכיוון הנסיעה. יום אחד, עוד בהיותי בחנייה בתוך הרכב, ניגש אליי בחור שהעיר לי שאני חונה בצורה לא נכונה. אמרתי לו שאני עדיין ברכב והוא ענה לי 'תשמע, כאן זה לא גולני. גם אם אתה ברכב, חונים נכון' וכך הבנתי שיצא לי שם של גולני בהסוואה. הגולנצ'יק המוסווה בחיל האוויר".

בכל יום שבו יצחקי מגיע למשרדו בעירייה הוא נמצא שם כל היום ושותף פעיל בעשייה העירונית. "אני מודה לאל על הזכות שניתנה לי להיות שותף לעשייה לצד ראש העיר מרים פיירברג-איכר. את המהפכה שהיא חוללה בעיר הזאת דור שלם לא עשה לפניה. בתפקידי כממונה על החינוך, אני לא מתעסק בפדגוגיה ולא בחינוך. יש לזה את אנשי המקצוע המעולים, את ראש מינהל החינוך, טובה דולב ואת מנהלי האגפים שהם מודל לחיקוי. מדובר באנשים שהם מלח הארץ. אנשי חינוך במלוא מובן המילה.

מתיחת הפנים, שנעשתה בעשור האחרון, בשיטת העבודה, מאפשרים לממונה על תיק החינוך להיות שותף פעיל בקבלת החלטות, בתוכניות חדשניות ויוזמות חדשות".