ביידן או טראמפ – מתי יהיו התוצאות סופיות?

קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית וראש תוכנית גל בשערי מדע ומשפט, מחבר הספר "המפתח להבנת דולנד טראמפ", עונה על שאלות בנוגע לתוצאות הבחירות בארה"ב וגם מה אנו בישראל יכולים ללמוד מהשיטה

שבוע מרתק עובר על העולם המצפה לתוצאות הסופיות של הבחירות בארה"ב. בחירות שלראשונה בהיסטוריה האמריקאית מהלכן שונה מאשר בכל מערכות הבחירות שהיו בארה"ב.

קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית וראש תוכנית גל בשערי מדע ומשפט, נשאל על שיטת הבחירות האמריקנית ועל השלכות הקורונה על מערכת הבחירות בארה"ב. ברדה חיבר את הספר "המפתח להבנת דולנד טראמפ" ומרצה גם על החברה האמריקאית בעידן מאבק קצוות  בין פרוגרסיבים ללאומנים, והסדר העולמי החדש בתקופת פוסט הקורונה. ומי מנצח ג'ו ביידן או דולנד טראמפ.

מדוע ההכרזה על המנצח בבחירות בארה"ב התמהמהה ומדוע היא עדיין לא סופית?

"מאז שנות ה-60 וכניסתה של הטלוויזיה, הנוהג בארה"ב הוא שהצוות המקצועי של רשתות התקשורת יושב על הנתונים וכאשר כמות הקולות כבר לא יכולה להשפיע אז רשתות התקשורת מכריזות על הזוכה בנשיאות. נכון להיום, פיזית הגל הראשון של הספירה עדיין לא הסתיים בשש מדינות שהן מדינות ההכרעה. נוהג ההכרזה הוא כזה שאחרי שרשתות התקשורת מודיעות מי זכה צריכים להתקיים שני תנאים: שהמפסיד מוכן להכיר בהפסדו ושרשתות התקשורת משוכנעות שהקרב הסתיים. בדרך כלל ההליך הזה מתקיים בלילה של אחרי הבחירות, כבר יודעים מי המנצח והמפסיד מקבל על עצמו את התוצאות – ההפסד.

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הבחירות בארה"ב שמי שהוכרז כמפסיד לא מוכן להודות בהפסדו

דולנד טראמפ לא משוכנע בהפסדו ואף מפעיל עורכי דין לצאת לקרב על התוצאות?

"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הבחירות בארה"ב שמי שהוכרז כמפסיד לא מוכן להודות בהפסדו ושספירת הקולות מתארכת בגלל ההצבעה בדואר שהרבה מדינות אימצו אותה לתקופת הקורונה. טראמפ לא מכיר בתוצאות. הפער הוא צמוד וגם אחרי שבוע אין הכרעה".

למה הספירה מתארכת כל כך?

"כי יש בעיה עם הנוהל שהמדינות הללו אימצו וזה הצבעה בדואר. עד היום ההצבעה בדואר הייתה מותרת רק בחמש מדינות. בגלל הקורונה העתיקו את המודל הזה מדינות נוספות כדי שאנשים יצביעו בלא להגיע לקלפי. ההצבעה בדואר היא פסיבית. התושב מקבל לביתו טופס הצבעה ושולח אותו בדואר. יכול להיות ששכן יכול להצביע במקום השכנה שלו חולת האלצהיימר. הבעיה היא שהיה מצופה שלהצבעה בדואר תהיה אכיפה משמעותית".

את צורת ההצבעה בדואר אימצו המדינות האלה לפני שלושה חודשים. ובכל זאת איך מונעים הצבעה לא תקנית?

"בנבדה המעטפות עוברות דרך סורק והשיטה לאבחן אם המצביע הנכון אכן הצביע היא על ידי השוואת החתימה שלו לרישיון הנהיגה שלו. מדובר בהתאמה של 60 אחוז. את ה-40 אחוז בודק פקיד מדינה שעושה את זה בלי פיקוח של נציגי שתי המפלגות".

מתי נדע בברור אם ג'ו ביידן אכן ניצח את דולנד טראמפ?

קובי ברדה: "בארה"ב החוקה היא אם כל דבר. החוקה קבעה שהקונגרס (המדינות) קובע את תאריך הבחירות והוא היה ב-3 בנובמבר 2020. הפרשנות של המדינות הייתה שונה. למשל, בפנסילבניה החליטה המדינה שכל מי ששם בדואר את המעטפה בתאריך 3.11, אפשר לספור אותן גם אם המעטפה הגיעה לספירה בתאריך 6.11. פלורידה החליטה שהמעטפות יכולות להגיע עד יום לפני הבחירות. בפנסילבניה שופט בית המשפט העליון קבע שהקולות שהגיעו אחרי 3.11 יש לספור אותם. מדובר ב-100 אלף קולות. במקרה וזה יבוטל יימחקו 30 אלף קולות של ביידן והגלגל יכול להתהפך. ויש עוד בעיות כמו באג בתוכנה שהפכה קולות של טראמפ לביידן".

מה הולך לקרות עכשיו?

"כרגע מתחיל מאבק משפטי שלא יסתיים עד ה-6 בדצמבר 2020, אז צריך המושל של כל מדינה צריך להעביר את מספר האלקטורים. באריזונה, לדוגמה, יש מושל רפובליקני ואם זה ייתקע בבית משפט הוא יכול לתת את האלקטורים לטראמפ. הבחירות בארה"ב הן עולם מורכב והעובדה שטראמפ לא מוכן לקבל את ההפסד מסבכת את העניינים".

יכול להיות שנראה את טראמפ עוד ארבע שנים בבית הלבן.

"צריך לראות מה קורה באריזונה שם הפער הוא 17 אלף קולות לטובת ביידן והוא הולך ומתכווץ".

מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מזה?

"שההצבעה במעטפות היא בעייתית".

מה דעתך על התגובה המאוחרת של נתניהו?

"אני לא מקנא בנתניהו. הוא יודע יותר טוב ממני לעשות הערכת סיכונים".

האם נצפה במאבקים של מיטב המשפטנים של טראמפ?

קובי ברדה: "אני מעריך שייערכו קרבות משפטיים מרתקים ויהיה פסק דין משמעותי שיכריע בפרשנות מהו יום הבחירות וההצבעה במעטפה. יכול להיות שיחליטו לשנות משהו בעניין האבטחה בהצבעה במעטפות".

הבחירות בארה"ב טרם הסתיימו בניגוד למה שחושבים בעולם.

 אדיר בנימיני על מקורות הדמוקרטיה האמריקנית

חוקת ארצות הברית והמבנה הפוליטי המאוד ייחודי המאפיין אותה, נולדו בעיר פילדלפיה במדינת פנסילבניה. שם, בשנת 1787, נקבע שבראש המדינה יעמוד נשיא והרשות המחוקקת תכלול שני בתי מחוקקים (סנאט ובית נבחרים). הקונגרס תוכנן כך שיאזן בין מספר המדינות לבין כמות האוכלוסייה המתגוררת בכל אחת מהן.

אדיר בנימיני: גישה אליטיסטית של האבות המייסדים

"האבות המייסדים" של ארה"ב יצרו מבנה מאוד מאוזן המבזר את הכוח השלטוני בצורה מקסימלית. גישתם הייתה אליטיסטית מאוד. רובם היו בעלי השכלה קלאסית רחבה ולכן, שאפו לייסד שיטת משטר דמוקרטית אליטיסטית, בה להמוני העם תהיה השפעה מוגבלת ומינימלית. הם הכירו היטב את עלילות אתונה העתיקה ותקופת הרפובליקה הרומית, ורצו לנטרל תופעות של דמגוגיה עממית שהובילה לדעתם לעתים למעורבות יתר של האזרחים במאבקים הפנימיים במדינה. מאוחר יותר כאשר החלו לנסח את "מגילת הזכויות", החלו להגיע הידיעות בקשר למהפכה שהתרחשה אז בצרפת וההמונים שעלו על הבסטיליה.

בשיטת המשטר המקורית העם הצביע באופן ישיר רק לבית הנבחרים, והכהונה של גוף זה הוגבלה לשנתיים בלבד, כדי לאפשר "לתקן טעויות" במקרה של בחירת אדם בלתי מתאים. נקבע כי חברי הסנאט יבחרו על ידי בתי הנבחרים של המדינות (שונה רק בשנת 1913 בתיקון ה-17 לחוקה). שיטת האלקטורים שרבות דובר בה במהלך מערכת הבחירות, נבעה אף היא מאותה גישה אליטיסטית בה דגלו המייסדים. במקור, ניתנה לעם הזכות לבחור רק את הנציג שלהם שיגיע לוושינגטון לאספת האלקטורים, ויצביע עבור מי שהוא חושב שצריך להיות נשיא ארה"ב. זה היה הרציונל מאחורי השיטה בה משתמשים עד היום, דבר שהשתנה מן הסתם ברבות השנים.

שיטת הממשל האמריקנית הוכיחה את עצמה כיציבה מאוד, עד שהיו מי שאמרו שהשיטה הנשיאותית היא "המוצר המסוכן ביותר שאמריקה ייצאה לעולם הרחב". כל זאת מכיוון שהמדינות ברחבי העולם (בעיקר באמריקה הלטינית ובמזרח אירופה), אימצו רק חלקים ממנה, בדגש על תפקיד הנשיא, בלי לאזן ולרסן את כוחו באמצעות בית נבחרים חזק.

עו"ד אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה

הישארו מעודכנים בעמוד הפייסבוק שלנו חדשות נתניה