יום חמישי , מאי 23 2019
בית / דעות / הזקנה עדיין במסדרון והכסף שוכב בחברות הביטוח
סימנים של זיקנה (אילוסטרציה: פנתרמדיה)
סימנים של זיקנה (אילוסטרציה: פנתרמדיה)

הזקנה עדיין במסדרון והכסף שוכב בחברות הביטוח

28 יום לבחירות לכנסת ולפוליטיקאים כלל לא אכפת מהמצוקה הקשה של מיליון וחצי קשישים בישראל. רפורמת הסיעוד שהחלה בחודש נובמבר הדגישה את תמונת המצב המזעזעת של הקשישים במדינה, המעדיפים כסף נזיל לטובת רכישת תרופות ואוכל במקום לנתב את התקציב לשעות סיעוד וטיפול מקצועי.
במדינה בה הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נדחית על חודו של קול – ובאופן ציני ביותר, מדובר על קולה של השרה לשוויון חברתי, ובמקביל הצעות חוק להעלאת שכרם של חברי הכנסת מאושרות.
הרפורמה חיזקה את המצוקה הקשה בה נמצאים הקשישים הסיעודיים בישראל שגם אינם מודעים כלל שהם מחזיקים בפוליסות סיעוד שנחתמו מול קופות החולים. יותר ויותר אזרחים במדינה יורדים אל מתחת לקו העוני, וביניהם עמודי התווך וחלוצי המדינה שהקימו אותה בשתי ידיים ובאמונה גדולה – הקשישים.
המוסד לביטוח לאומי מסיר אחריותו מהטיפול בקשישים, בדמות רפורמה בסיעוד שנכנסה לתוקפה רק לאחרונה. חברות הביטוח, שאמורות היו להוות מקור ביטחון למבוטחיהן, גם הן באופן ציני ואכזרי עושות כל שביכולתן להימנע מתשלום קצבאות סיעוד, על פי תנאי הפוליסה.
יותר מכך אין זה חדש כי הסטיגמה והתדמית של חברות הביטוח הסיעודי בשיח הציבורי אינן מהמחמיאות במשק הישראלי וככל הנראה הן מביאות את זה על עצמן. על פי הנתונים, מידי שנה מוגשות כ-16 אלף תביעות סיעוד אך רק 60 אחוזים מהן מאושרות ודווקא בשעתם הקשה, כאשר הופכים המבוטחים לסיעודיים ולאחר ששנים שילמו במיטב כספם, חוסר ההגינות של החברות כלפי הנזקקים נחשף במלוא עוצמתו.
לדברי מנהלת מחלקת ביטוחים פרטיים ומנהלת מקצועית בחברת "אופק" מיכל אש, 35 אחוזים מהפונים לחברה דיווחו, כי הם כלל לא יודעים שהם חתומים על פוליסה סיעודית וזו קריאה להתעוררות במדינה שמזניחה את הנושא ולא דוגלת בחינוך שוק לאזרחיה באשר לזכויותיהם. חברת "אופק מסייעת ללקוחותיה לממש את זכויותיהם הסיעודיות מול הביורוקרטיה בחברות הביטוח.
"סיעוד הוא מושג שעדיין מוגדר כטאבו", מסבירה אש, "הוא לא פופולרי, אנשים לא אוהבים להתעסק בנושא שלא לצורך. אנשים חיים בתחושה שיהיה בסדר והכסף כשצריך אותו יושב על הרצפה וצריך רק לדעת איך להרים אותו.  הקשישים בישראל  נמצאים במלחמת קיום וזו בהחלט קריאה להתעוררות כי הכסף עוזר להתקיים בכבוד ומה שמקבלים מהביטוח הלאומי כלל לא מספיק כדי לשנות את איכות החיים. הפתגם הידוע 'פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים', נכון תמיד, אלא, שבמקרה של הקשישים במדינת ישראל הפראיירים גם מתים. בטרם יבשה הדיו על הצעת החוק שנדחתה להגדלת קצבאות הזקנה במסדרון, נשאלת השאלה שוב ושוב, מי ידאג לקשישים? תמיד הפוליטיקאים יצטלמו מול הזקנה במסדרון ולא יקרה כלום. חוסר העלאת קצבאות הזקנה והתנערות חברות ביטוח מזכויות המבוטחים. ברוב גדול מידי תקופה, לנו האזרחים הוותיקים והצעירים כאחד, יש מקום לדאגה. מדינת הרווחה בה התגאינו שנים רבות, אט אט מאבדת את צביונה. הרי ביורוקרטיה, דרישת מסמכים והפעלת חוקרים פרטיים, הן רק חלק מהטקטיקות במלחמת ההתשה שבין חברות הביטוח למבוטחים".

בדוק גם

משה קונינסקי יוצא למעשים טובים צילום משה הלל

יום המעשים הטובים בכרמיאל: קונינסקי נותן דוגמה אישית

כמה אפשר להספיק ביום אחד? אם תשאלו את כל האנשים שיצאו ליום המעשים הטובים ה-13 ביום שלישי השבוע הם ישיבו במילה אחת: המון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *