fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

אבנר מכטינגר: "נבחרת תבוסתנית"

בכדורגל אנחנו לא משהו, אבל בתירוצים אנחנו הכי טובים. חבל שהנבחרת שלנו לא לוקחת דוגמא מסלובקיה ואיסלנד
תבוסתנות. אלי גוטמן (צילום: אדריאן הרבשטיין)
תבוסתנות. אלי גוטמן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אני לא חושב שמישהוא מאיתנו ממש הופתע מההפסד של נבחרת הכדורגל שלנו לפני שבוע בבוסניה. אולי כבר התרגלנו להפסדים במשחקים מכריעים, אולי גם התרגלנו ליכולת לא משכנעת של הנבחרת של אלי גוטמן בתקופה האחרונה, אבל אותי מרגיזה יותר מכל התבוסתנות של המאמן ושחקני הנבחרת שמספרים לנו סיפורי מעשיות ועלילות גבורה על היריבות שלנו ועל השחקנים שלהם באופן אישי.

כל שחקן בוסני, או וולשי, הפך אצלנו לסופרסטאר, ואם הוא שייך (ולאוו דווקא משחק) למנצ'סטר סיטי למשל (אדין דז'קו), הוא הופך מיד לתואם מסי. כל שחקן בבונדס- ליגה, או בפרמיירליג ואפילו בסריה א' באיטליה, הופך אוטומטית אצלנו לסופרסטאר עולמי. כבר לאחר ההגרלה המאמן והשחקנים אמרו שבלגיה זה עולם אחר ואם נחלץ נקודה מהם זאת תהיה סנסציה.

להזכירכם הבלגים הפסידו לפני שבוע בווילס וחילצו נקודה בלבד מאותה נבחרת בבריסל, גם בטדי לא השתגעתי מהנבחרת הזאת. אז נכון שגראת בייל מככב בווילס, והוא באמת כוכב ברמה עולמית, ומרבית חבריו משחקים בשתי הליגות הבכירות באנגליה, אבל עדיין הנבחרת הזו לא הגיעה כבר 57 שנה לשום טורניר חשוב, ובואו לא נשכח שהוולשים מהווים בסך הכל חלק קטן מבריטניה הגדולה. בוסניה אמנם העפילה למונדיאל האחרון, לא הרשימה בלשון המעטה, אבל מדובר במדינה ענייה עם אוכלוסייה בגודל של חצי משלנו.

תבוסתנות. אלי גוטמן (צילום: אדריאן הרבשטיין)
תבוסתנות. אלי גוטמן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

אם מול שלוש נבחרות כאלה, ממדינות עם אוכלוסייה קטנה משלנו, או קצת יותר גדולה (בלגיה), אנחנו מרימים ידיים מראש (ושלא ימכרו לנו סיפור אחר) ומגיעים למשחק מכריע בבוסניה במטרה לגנוב תיקו, אז אנחנו בצרה צרורה.

הגיע הזמן שבהתאחדות לכדורגל יקום היו"ר, או מי מטעמו, ויגיד בלי בושה לשחקנים והמאמן שהוא מצפה מהם להגיע ליורו, לא פחות, ולהודיע מראש שהוא לא רוצה תירוצים והסברים למה לא עלינו. הוא יכול לדוגמא לקחת את נבחרת סלובקיה, מדינה עם אוכלוסייה קטנה משלנו, שהוקמה לפני כעשרים שנה בסך הכל, שמובילה בבית שכולל את ספרד המפוארת ואוקריאנה, ומבלי לשמוט נקודה.

בברטיסלבה בטח לא דיברו על הפסד מכובד לספרד, הם פשוט ניצחו אותה והם עם רגל וחצי ביורו. ולמה שלא ניקח דוגמא מאיסלנד, שהאוכלוסייה שלה קטנה מאוכלוסיית ת"א, וניתן לשחק בה כדורגל בקושי 3 חודשים בשנה, בשל מזג האוויר הקשה השורר בה רוב השנה. אותה איסלנד מוליכה בבית שלה לפני מעצמות כמו הולנד וצ'כיה. אני לא רוצה לחשוב מה היה אומר גוטמן לו היינו מוגרלים נגד מעצמות כדורגל כאלה. באיסלנד הקטנטנה כנראה לא כל כך נבהלו והם בדרך להיסטוריה, ואסור לשכוח שהיא לא הגיעה למונדיאל רק בעקבות הפסד בפליי- אוף.

אני גם בטוח שאף אחד מכם לא מכיר אפילו שם אחד בנבחרת האיסלנדית. צריך לזכור שהאיסלנדים העפילו גם לראשונה בתולדותיהם לאליפות אירופה הקרובה בכדורסל, ובכדוריד הם בטופ העולמי, השבוע הם ניצחו בקלות את נבחרת ישראל. אז אולי כדאי שניקח דוגמא מהמדינה הקטנטנה והנידחת ונפסיק להנמיך את עצמנו ולשאול "מי אנחנו בסך הכל".

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות